אנטיוך קנטמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיוך קנטמיר
Antioh Cantemir
לידה 4 בדצמבר 1671
ברלאד, מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1726 (בגיל 54 בערך)
Golia Monastery, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת קנטמירשט
אב קונסטנטין קנטמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אנה באנטש עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים princess Maria Cantimir, beizadi
Prince Constantin Cantemir עריכת הנתון בוויקינתונים
שליט מולדביה
18 בדצמבר 1695 – 12 בספטמבר 1700
(4 שנים ו־38 שבועות)
23 בפברואר 1705 – 31 ביולי 1707
(שנתיים ו־22 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנטיוך קנטמיר ואביו קונסטנטין

אנטיוך קָנטֵמיר (1670 - 1726, מנזר גוֹליה) היה וויווד של נסיכות מולדובה מ-18 בדצמבר 1695 עד 12 בספטמבר 1700, ושוב מ-23 בפברואר 1705 עד 31 ביולי 1707. אנטיוך קנטמיר היה בנו של קונסטנטין קנטמיר ואחיו הבכור של דימיטריה קנטמיר.

שני האחים - אנטיוך ודימיטריה קשרו קשר נגד קונסטנטין דוקה שעלה על כס מולדבה בעקבות הדחתו של דימיטריה קנטמיר על ידי מזימה שנתמכה של ידי השליט מבוקרשט, קונסטנטין ברנקוביאנו. הממסד העות'מאני הסכים להדיח את דוקה ולהכיר באנטיוך כשליט החדש של הנסיכות. להבדיל מאביו, אנטיוך קנטמיר אימץ מדיניות ידידותית כלפי השכנה מצפון, פולין. כמו כך תכנן ברית אנטי עות'מאנית עם האימפריה הרוסית של פטר הגדול, ברית שתמומש אך לא בהצלחה רבה בתקופת שלטונו השנייה של דימיטריה קנטמיר. אנטיוך יצר מגעים גם עם פרנץ ראקוצי השני מטרנסילבניה. בתקופת שלטונו הראשונה נחתם הסכם קרלוביץ (1699) בין אוסטריה (האימפריה הרומית הקדושה), רוסיה, פולין וונציה מצד אחד ובין האימפריה העות'מאנית מצד שני. בהסכם קרלוביץ ביקשה פולין את ההגמוניה במולדובה, ואוסטריה את ההגמוניה בוולאכיה. מאחר שלא הגיעו להסכמה, האימפריה העות'מאנית המשיכה להחזיק בחסות על שתי הארצות הרומניות האלו [דרוש מקור]. על פי ההסכם האימפריה העות'מאנית חויבה לפנות את פודוליה ואת קמניץ-פודולסקי, הכוחות העות'מאניים המפונים עברו לבסיסיהם החדשים דרך מולדובה. פולין אפשרה למולדובה לחזור למבצרים שלה בניאמץ, סוצ'אבה וכו. באותו זמן הטטרים נאלצו לפנות אזורים מדרום לקישינב שכבשו בבסרביה ב-1683.

למרות שבמלוכתו השנייה הטיל מיסים כבדים על הארץ, כמו המס על העשן, נותרה לו תדמית של שליט טוב והגון. תדמית זו משתקפת בתיאורו על ידי הכרוניקון בן זמנו, יון נקולצ'ה, שמצא אותו "בן אדם גדל-גוף, ישר, טוב מראה, מיושב, שופט הוגן". ציין גם כן שלא אהב בצע כסף, שקרים או רמאויות, והיה צייד וחייל מוכשר.

בשנת 1707 ייסד ביאשי אקדמיה נסיכותית בהשראת הפטריארך מירושלים, כריסנתוס, אך תוך שמירה על אופייה החילוני ברובו. [1] אנטיוך קנטמיר היה נשוי לקטרינה. לזוג היו שלשה ילדים: בת, אנה, ושני בנים - דימיטריה וקונסטנטין.

אין לבלבל בינו ובין אנטיוך דימיטרייביץ קנטמיר, בנו של דימיטריה קנטמיר, שהצטיין בשירה הרוסית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Neagu Djuvara, Între Orient şi Occident. Ţările române la începutul epocii moderne ("Between Orient and Occident. The Romanian Lands at the beginning of the modern era"), Humanitas, Bucharest, 1995
(ניאגו ג'ובארה - בין מזרח ומערב. הנסיכויות הרומניות בתחילת העידן המודרני הוצאת הומניטס, בוקרשט, 1995 - ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע' 212 Djuvara