אנטיוכוס השמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיוכוס השמיני
מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס השמיני
מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס השמיני
מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס השמיני
לידה 141 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 96 לפנה״ס (בגיל 45 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה הסלאוקית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קלאופטרה סלנה הראשונה
טריפיינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת סלאוקוס
אב דמטריוס השני עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קלאופטרה תאה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דמטריוס השלישי
סלאוקוס השישי
פיליפוס הראשון
אנטיוכוס האחד עשר
אנטיוכוס השנים עשר
לאודיקה השביעית תיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטיוכוס השמיני (אפִּיפָאנֶס, או קָאלִינִיקוּס, או פִילוֹמֶטוֹר) (? - 96 לפנה"ס) מלך בממלכה הסלאוקית בין השנים 125 ל-96 לפנה"ס. אנטיוכוס, שכונה "אנטיוכוס גְרִיפּוּס" ("אף-קרס") היה בנו של דמטריוס השני (ניקטור) והוכתר בילדותו לאחר שאימו, קלאופטרה תאה, הרגה את אחיו הבכור, סלאוקוס החמישי (פילומטור). השליטה בפועל הייתה האם, שהשתמשה בבנה כמקור הלגיטימציה לשלטונה. בשנת 121 לפנה"ס החליטה האם שבנה עשוי להפריע לשלטונה וניסתה להרעילו, בכך שהגישה לו כוס יין כשחזר מצייד באחד הימים. אנטיוכוס חשד בהצעה לא-שגרתית זו, והכריח אותה לשתות את היין, מה שהוביל למותה-שלה.

אנטיוכוס נישא לנסיכה המצרית מבית תלמי טריפאינה. בשנת 116 לפנה"ס פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה אנטיוכוס התשיעי (שהיה גם בן-דודו; ראו אנטיוכוס השביעי). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, קלאופטרה הרביעית, הייתה אחות-למחצה של טריפאינה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמטי, לפקודת טריפאינה, במקדש דפנה שבפאתי אנטיוכיה. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאינה בנקמה על כך.

שני האחים חילקו ביניהם את סוריה עד למותו של אנטיוכוס השמיני מידי אחד משריו, הרקלאון, בשנת 96 לפנה"ס. חמישה מבניו היו בהמשך שליטים בממלכה הסלאוקית (חלקם בו-זמנית תוך מלחמה ומחלוקת): סלאוקוס השישי (אפיפאנס), דמטריוס השלישי (איורגטס), אנטיוכוס האחד עשר (אפיפאנס), פיליפוס הראשון (פילדלפוס) ואנטיוכוס השנים עשר (דיוניסוס).

למרות חסרונותיו הפוליטיים היה אנטיוכוס השמיני מלך אהוב. פניו המופיעים על מטבעות מתקופתו נראים מכוערים ועצלים (דבר זה היה נפוץ בקרב המלכים הסלאוקים האחרונים), כמו גם סיפורים על משתאות מפוארים שערך, גרמו לדורות הבאים להאמין שהוא ושושלתו היו מנוונים ודקדנטיים -- אולם תדמית זו הייתה מודעת ומכוונת, התייחסות לאידיאל ההלניסטי של "החיים הטובים" (Tryphe). הסלאוקים המאוחרים שאפו להיות מקושרים לאידיאל זה, בניגוד למלחמות האזרחים והסכסוכים שאפיינו את שלטונם במציאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס השמיני בוויקישיתוף