אנטים האיברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטים האיברי בתחריט
שלט האצולה של אנטים האיברי - כתב יד מהמאה ה-18

אנטים האיבֶרירומנית: Antim Ivireanul, בגאורגית: ანთიმოზ ივერიელი, אנתימוּז איווֶריאֶלי,‏ ספטמבר או אוקטובר 1650 - 1716) או בשמו החילוני "אנדריה" היה אחד מהדמויות הכנסייתיות של ולאכיה (כיום רומניה), תאולוג מפורסם של הנצרות האורתודוקסית המזרחית ופילוסוף, מייסד בית הדפוס הראשון ברומניה, והמטרופוליט של בוקרשט, בשנים 1708-1715.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאו האתני הוא גאורגי אשר נולד באיבריה הקווקזית (כיום גאורגיה). אנטים נלקח בשבי על ידי חיילי האימפריה העות'מאנית והתמנה לכומר באיסטנבול, כאשר הוא עצמו התגורר בשטח חסותו של פטריארך קונסטנטינופול. בשנת 1689 או 1690, נדרש, על ידי נסיך ולאכיה, קונסטנטין ברנסוביינו, להתיישב בוולאכיה, ולהיות האחראי על העיתון המודפס החדש בבוקרשט, שהיה שייך לנסיך. לאחר שמונה, על ידי האגומן, לאב הבכיר של מנזר סנאגוב, הוא העתיק את מושבו למיקומו החדש.

בשנת 1705, הוא הפך לבישוף רמניקו ולצ'אה, ובשנת 1708 הפך לארכיבישוף המטרופוליטני של ולאכיה. אנטים היה דובר שפות מזרחיות ואירופאיות רבות. למרות שהיה זר, רכש במהירות ידע מעמיק בשפה הרומנית, והיה אמצעי להפצת השפה בכנסייה המקומית, בכך שהפך אותה לשפה הרשמית שלה. בשנת 1693 פרסם את תורת הברית החדשה ברומנית.

בשנת 1709 ייסד אנטים את העיתון המודפס הראשון בטביליסי. הוא גם אימן את הגאורגים באומנות הדפוס, ובשנת 1710 הפסיק את ההדפסה בדרך שבה הדפיסו את תורת הברית החדשה הראשונה בגאורגית, על ידי תלמידו, מיכאיל אישטוואנוביץ'. הוא גם פרסם 25 ספרים אחרים ברומנית, כמו גם בסלאבית כנסייתית, יוונית, וערבית (בדרך כלל ספרים דו-לשוניים כמו: ספר תפילות קתולי משנת 1702 ביוונית-ערבית.‏[1]

עבודתו האישית, "דיאדיהיל", הייתה אוסף של דרשות, שצויינו כמאמרי ביקורת חדים על ההרגלים והמוסר המודרניים. במיוחד, לצד המקורות הנוצריים, התייחס לפילוסופיה הקלאסית. לצד יצירתו הספרותית, היה אנטים מייסד כנסיית כל הקדושים בבוקרשט, הידועה כיום כמנזר אנטים לזכרו.

המדיניות האופוזיציונית הגלויה של אנטים לפטרונות העות'מאנית על ולאכיה, הפכה אותו ליריב המשטר הפנריאוטי. הנסיך החדש, ניקולאה מברוקורדט, שם אותו במאסר, ובסופו של דבר היגלה אותו להר סיני. אנטים נתפס על ידי העות'מאנים כאשר היה במסע, ונרצח בהתנקשות בשטח בולגריה של ימינו. גופתו הושלכה לנהר מריסטה או נהר הטונדז'ה.‏[2] נטען כי ההתנקשות הוזמנה על ידי מאוורוקורדטס (Μαυροκορδάτος) עצמו.

בשנת 1992 הוכרז אנטים כקדוש, על ידי הכנסייה הרומנית האורתודוקסית (Biserica Ortodoxă Română).

בשנת 2000 הוכרז על ייסוד גביע אנטים, מפעל ספורט רוגבי, בו ישחקו שחקני רוגבי מגאורגיה ורומניה.‏[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה בריטניקה ברשת: אנטימוס מאיבריה
  • האנציקלופדיה הגאורגית, כרך 1, עמ' 158
  • אותר גווינצ'ידזה, "אנטימוז איווריאלי", טביליסי, 1973

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר זה היה ציון דרך, בהיותו השימוש הראשון בוולאכיה באלפבית הערבי
  2. ^ הזורמים בבולגריה וטורקיה של ימינו
  3. ^ בגמר הראשון של התחרות שנתקיימה בגאורגיה ניצחה טביליסי, ב-6 באפריל 2002, בגביע זה


ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Anthim the Iberian מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל