אנטלודון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאנטלודון

תקופה
אאוקן-אוליגוקן 37.2–28.1 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אנטלודונטיים
סוג: אנטלודון
מינים
  • E. magnus
  • E. ronzonii
  • E. aymardi
  • E. verdeaui
  • E. deguilhemi
  • E. antiquus
  • E. dirus
  • E. gobiensis
שם מדעי
Entelodon
איימר, 1846
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנטלודון משוחזר

אנטלודון (שם מדעי: Entelodon) הוא סוג של מכפיל פרסה דמוי חזיר קדום וענקי שחי באירואסיה. שנהג לאכול נבלות וחיות קטנות ולהילחם עם יריבים על ידי לסתותיו הגדולות. האנטלודון התקיים ביבשת אירואסיה מסוף האאוקן (37.2-33.9 מיליון שנה לפני זמננו) ועד ראשית האוליגוקן (33.9-28.1 מיליון שנה לפני זמננו).

השם אנטלודון (Entelodon) לקוח מיוונית קלאסית ומתייחס להיותו שלייתן בעל מערכת שיניים "שלמה" כלומר שילוב של שיניים המותאמות הן לאכילת בשר והן לאכילת מזון צמחי (ἐντελής entelēs "שלמות" ו ὀδών odōn שיניים). עד לאחרונה סברו מרבית החוקרים כי מדובר במין של חזיר אולם מחקרים חדשים מצביעים כי האנטלודון קרוב יותר להיפופוטמים וללווייתנאים מאשר לחזיר המודרני. הדמיון לחזיר מוסבר כמקרה של אבולוציה מתכנסת בה שני מינים שונים מפתחים פנוטיפ דומה עקב התאמות סביבתיות.

תיאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטלודונט טיפוסי, מבנה גוף מסיבי רגליים דקות ולסתות מוארכות וחזקות. בדומה לאנטלודונטים אחרים בעל מערכת דנטלית של 3 שיניים חותכות (בכל צד), ניב אחד, 3 קדם-טוחנות, ו3 טוחנות. בכל רגל היו 2 בהונות והרגליים היו בנויות לריצה מהירה. ראשו המוארך והמסיבי נתמך על ידי שרירי צוואר חזקים, ועצמות הלחיים שלו היו גדולות במיוחד ובלטו מ2 צידי ראשו בדומה לחזיר יבלות.

גובהו של האנטלודון באזור הכתפיים היה כ-1.35 מ' עם גולגולת כבדה באורך של כ65 ס"מ ומוח שלא עלה על גודלו של תפוז, עם זאת המבנה הפנימי של הגולגולת מצביע כי ככל הנראה היה לאנטלודון חוש ריח מפותח.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה שיניו של האנטלודון מצביע כי ניזון הן מתזונה צמחית פקעות ושורשים אותם גילה באמצעות חוש הריח המפותח והן מבע"ח קטנים ממנו אותם צד. על סמך ממדיו המרשימים וכוחו הרב נראה כי היה טורף על שנהג להבריח טורפים מתחרים קטנים יותר כגון האינודון ולגזול את טרפם.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמות מאובנות של אנטלודון נמצאו באירופה: בספרד, גרמניה, צרפת, רומניה ובקוקז, אם כי שרידים של פרט אחד נמצאו אף בצפון סין המרוחקת. המצבור הגדול ביותר של עצמות אנטלודון התגלה בוארס-סור-אסון שבצרפת. הפרט הסיני אנטלודון דירוס ידוע משן בודדת שנתגלתה בניי מונגול.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטלודון מופיע בפרק השלישי של הסדרה התיעודית הפופולרית של הBBC ללכת עם חיות, מבלי התייחסות למין ספציפי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטלודון בוויקישיתוף