אנטקביר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה המאוזוליאום

האֵנֶ‏טקביר (טורקית Anıtkabir - "קבר הזיכרון" או "אנדרטת הקבר", ובדרך כלל רק Anıt, אֵנֶ‏ט - "האנדרטה") הוא האתר שבו שוכן המאוזוליאום של מוסטפא כמאל אטאטורק, אבי האומה הטורקית המודרנית ונשיאה הראשון של טורקיה. באתר טמון גם ידידו של אטאטורק ונשיאה השני של המדינה, איסמט אינני. האתר נמצא על גבעה בלבה של אנקרה, בירת טורקיה. משכן הכנסת בירושלים מזכיר במידה רבה את המאוזוליאום, המבנה המרכזי באתר[1], ויש הטוענים כי יוסף קלארווין, אשר תכנן את המשכן, הושפע מחזותו החיצונית של המאוזוליאום.

מיקום והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות לבנייתו של המבנה פורסמה בשנת 1941, שלוש שנים לאחר מותו של אטאטורק ב-1938, והדגם הזוכה נבחר מבין 49 הצעות שונות. המבנה תוכנן ברוח האדריכלות הציבורית הטורקית באותה תקופה, שנטתה למבני אבן מונומנטליים וסימטריים. עוד כולל המבנה מאפיינים סלג'וקיים ועותמאניים.

האתר שנבחר למבנה הוא בגבעת "רסטפה" (Rasattepe - "תל התצפית") ששכנה אותה עת בלבה של העיר, בצמוד ממערב למרכזה ההיסטורי, ואשר נראתה מכל חלקיה. בגבעה נערכו חפירות ארכאולוגיות אשר חשפו ממצאים מתקופת פריגיה ואשר הועברו למוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה.

הבנייה החלה ב-9 באוקטובר 1944 ונמשכה 9 שנים בארבעה שלבים. ב-1951 נערכו שינויים בתוכניות המבנה בשל רצונה של ממשלת טורקיה להאיץ את קצב העבודות. במקום תקרת אבן קשתית למאוזוליאום, הוקמה בו תקרת בטון מזוין שטוחה, ובנייתו של האתר כולו הושלמה ב-1 בספטמבר 1953.

חומרי הבנייה לבניין הובאו מכל רחבי טורקיה על מנת לסמל את מסירותם של בני העם הטורקי לאבי הרפובליקה. טרוורטין מכסה את צדם החיצוני של המבנים, את רחבת הטקס ואת קבוצות הפסלים שמפוזרות באנט. שיש בצבע אדום, שחור וקרם משמש לריצוף פנים המאוזוליאום, ושיש ירוק, חום ושחור משמש כחיפוי לקירותיו. שטחו של האתר, ללא הגנים המקיפים אותו, הוא 12 הקטר.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם האנטקביר, מראה מדרום-מזרח: 1. מגדל העצמאות ופסל קבוצת הנשים; 2. מגדל החירות ופסל קבוצת הגברים; 3. שדרת האריות; 4. מגדל הצבא (מהמטצ'יק); 5. מגדל ההגנה וזכויות הלאום; 6. רחבת הטקס; 7. הספרייה; 8. מגדל הניצחון; 9. קבר איסמט אינני; 10. מגדל ה-23 באפריל; 11. רחבת הדגל; 12. מגדל שבועת הלאום ואולם כנסים; 13. מוזיאון אטאטורק ומלחמת העצמאות; 14. מגדל הרפורמות; 15. מגדל הרפובליקה; 16. המאוזוליאום; 17. גן השלום.
בכניסה לאתר
מגדל העצמאות ופסל הנשים מימין
ומגדל החירות ופסל הגברים משמאל

מגדל העצמאות ופסל קבוצת הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגדל העצמאות (İstiklâl Kulesi) שמימין לכניסה לאתר (1) תבליט המתאר צעיר האוחז בחרב בשתי ידיו ולצידו נשר הניצב על סלע. הנשק סימל כוח ועצמאות במיתולוגיה ובאמנות הסלג'וקית, והצעיר מסמל את האומה הטורקית המגינה על עצמאותה.

בפסל קבוצת הנשים (Kadın Heykel Grubu) שליד מגדל העצמאות, שלוש דמויות נשים בלבוש טורקי מסורתי. שתי הנשים הקיצוניות אוחזות בזר אלומות המסמל את שפע הארץ. האשה השמאלית האוחזת בקערה מבקשת את רחמיו של האל על אטאטורק, והאמצעית מכסה בידה הימנית על פניה ובוכה. הנשים כולן מסמלות את גאוותן של נשות טורקיה ואת אבלן על מותו של אטאטורק.

מגדל החירות ופסל קבוצת הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגדל החירות (Hürriyet Kulesi) שמשמאל לכניסה לאתר (2) תבליט של מלאך המסמל חירות וקדושה. המלאך אוחז בידיו דף נייר המסמל את הכרזת העצמאות של טורקיה. לצידו של המלאך ניצב סוס המסמל גם הוא חירות ועצמאות.

ליד מגדל החירות ניצב פסל קבוצת הגברים (Erkek Heykel Grubu) וגם בו שלוש דמויות. הדמות הימנית לבושה מעיל וחובשת קסדה ומסמלת את החייל הטורקי. הגבר השמאלי האוחז בספר הוא אינטלקטואל, ובתווך, מאחורי שתי דמויות האחרות, ניצב איכר בבגדים כפריים. מבטיהם הנחושים של שלושת הגברים מסמנים את כוח רצונה של האומה.

דרך האריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך האריות (Aslanlı Yol - "הדרך שלאורכה אריות") (3) היא שדרת הכניסה לאתר ומובילה אל רחבת הטקס. לאורך השדרה 24 פסלי אריות יישובים מכל צד. האריות אשר פוסלו בסגנון חתי מסמלים כוח ושלום.

רחבת הטקס והמגדלים שסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של רחבת הטקס (Tören Meydanı) הוא 129 מטר ורוחבה 84 מטר, והיא מסוגלת להכיל עד 15,000 איש (6). רצפת הרחבה מקושטת ב-373 דוגמאות שטיחים טורקיות, והיא עשויה טרוורטין בצבעי שחור, אדום וצהוב.

סביב רחבת הטקס ערוכים שמונה מגדלים. "מגדל הצבא" (Mehmetçik Kulesi) ניצב מימין לכניסה מדרך האריות אל רחבת הטקסים (4). התבליט על חזיתו של המגדל מראה "מהמטצ'יק" ("חירני'ק") עוזב את ביתו בדרכו אל החזית כשידה של אימו נחה על כתפו. המגדל הבא הוא "מגדל הניצחון" (Zafer Kulesi) הניצב בפינה הצפון-מערבית של הרחבה (8), ובו המרכבה אשר נשאה את ארונו של אטאטורק מארמון דולמבה'צה באיסטנבול ב-19 בנובמבר 1938. מעבר לקברו של איסמט אינני (9) ניצב "מגדל השלום" (Barış Kulesi) הממוקם בפינה הדרום-מערבית של הרחבה (אינו נראה בתמונה למעלה). במגדל זה תבליט בו נראה חייל המגן על איכר בחרבו. התבליט מסמל את הצבא המגן על אזרחי טורקיה ובהקשר רחב יותר את אימרתו של אטאטורק "שלום בבית, שלום בעולם" (טורקית מודרנית "Yurtta Barış, Dünyada Barış"; טורקית עות'מאנית "Yurtta Sulh, Cihanda Sulh") ואשר הייתה לסיסמתה של המדינה.

הרחבה מכיוון המאוזולאום

"מגדל ה-23 באפריל" (23Nisan Kulesi) ניצב בצידה הדרומי של רחבת הטקס (10) ומנציח את יום הקמתה של האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1920. במגדל תבליט של האירוע ונראית בו אשה האוחזת בידה האחת דף עליו חרוט התאריך ובאחרת מפתח. במגדל מוצג רכב השרד האחרון של אטאטורק מתוצרת קדילאק. מצידה האחר של רחבת הדגל (11) נמצא "מגדל שבועת הלאום" (Misak-ı Millî Kulesi) המנציח בשמו את שש החלטותיו של הפרלמנט העות'מאני הרביעי והאחרון טרם פיזורו בידי הבריטים (12). במגדל זה תבליט ובו נראות ארבע ידיים האוחזות בכת חרב אחת והמייצג את שבועת האומה להגן על מולדתה. "מגדל הרפורמות" (İnkılâp Kulesi) בפינה הדרום-מזרחית של רחבת הטקס (14) הוא המשכו של "מוזיאון אטאטורק ומלחמת העצמאות" (Atatürk ve Kurtuluş Savaşı Müzesi) שבינו לבין מגדל "שבועת הלאום" (13). במגדל הרפורמות מוצג תבליט של יד רופסת האוחזת בלפיד העומד לכבות, ומסמלת את האימפריה העות'מאנית הגוועת. למולה יד חזקה האוחזת בלפיד איתן מסמלת את הרפורמות של המדינה הטורקית החדשה. במגדל הרפובליקה (Cumhuriyet Kulesi) בפינה הצפון-מזרחית של הרחבה (15) מוצג שולחן העבודה המקורי של אטאטורק ותמונות של בניין האסיפה הלאומית הראשון והבניינים בהם התקיימו ועידת ארזורום וועידת סיווס. המגדל השמיני ואחרון הניצב משמאל לכניסה אל רחבת הטקסים מדרך האריות (5), הוא "מגדל ההגנה וזכויות הלאום" (Müdafaa-i Hukuk Kulesi) ובו מוצגים מסמכים היסטוריים שונים. במגדל תבליט של איש צעיר המגונן בידו האחת על עץ ובידו האחרת מסמל "עצור", סמל להתגוננות טורקיה מפני הצבאות הפולשים.

המאוזוליאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למאוזוליאום
הקבר הסמלי בהיכל הכבוד

מרחבת הטקס מוליכות מדרגות אל מבנה המאוזוליאום עצמו (Mozole). מכל צד של גרם המדרגות תבליט המתאר את אחד משני הקרבות המכריעים במלחמת יוון-טורקיה - קרב סקריה מימין וקרב דומלופנר המכונה גם "ההתקפה הגדולה" (Büyük Taaruz) משמאל. גובהו של בניין המאוזוליאום (16) 17 מטר, אורכו 72 מטר ורוחבו 52 מטר. שתי שורות של 8 עמודים כל אחת ניצבות בקדמתו ובאחוריו, ושורות דומות בנות 14 עמודים כל אחת משני צדדיו. גובה כל אחד מהעמודים בארבע השורות הוא 14.4 מטר. בכניסה אל המבנה ניצבות דלתות עשויות ארד. בקומה הראשונה של המאוזוליאום שוכן "היכל הכבוד" (Şeref Holü) שבו סרקופג סמלי העשוי ממונולית במשקל של 40 טון. הקבר עצמו נמצא ב"חדר הקבר" (Mezar Odası) שמתחת לאולם הכבוד. מצבה משיש אדום ולבן במרכז החדר ניצבת במרכזו של מתחם מתומן בסגנון עות'מאני וסלג'וקי.

גן השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן השלום (Barış Parkı) ממוקם מצפון-מערב למאוזוליאום ולאורך דרך האריות (17). בגן 49,500 עצים ושיחים מ-24 מדינות שונות, ובהן גם ישראל, וכן מרחבי טורקיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטקביר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]