אנטקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטקיה
Antakya
Antakyalogo.jpg
Antakya16.jpg
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg טורקיה
מחוז מחוז הים התיכון
גובה 67 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

216,960‏  (נכון ל-2012)
קואורדינטות 36°12′N 36°09′E / 36.200°N 36.150°E / 36.200; 36.150קואורדינטות: 36°12′N 36°09′E / 36.200°N 36.150°E / 36.200; 36.150
אזור זמן UTC +2
http://www.hatay.gov.tr/ (נפה)

אַנְטַקְיָהטורקית: Antakya) היא עיר הבירה של נפת האטיי שבחבל האטיי בטורקיה. העיר שוכנת על גדות נהר האורונטס ובקרבת שפכו לים התיכון. אנטקיה הוא שמה המודרני של העיר העתיקה אנטיוכיה שהוקמה בשנת 300 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון, ונהפכה בהמשך לבירתה המערבית של הממלכה הסלאוקית.

העיר העתיקה נבנתה במקור על הגדה המזרחית של נהר האורונטס, מאז המאה ה-19 החלה העיר להתרחב ושכונות חדשות נבנו מצדו הדרומי מערבי של הנהר. ארבעה גשרים מחברים את העיר שני חלקי העיר העתיקה והחדשה. הבנייה החדשה מתאפיינת במבני קוביות בטון שפגע ביופייה של העיר.

במשך השנים הפכה עיר הנמל איסכנדרון (İskenderun) לעיר הגדולה בחבל, אבל אנטקיה נשארה חשובה כבירת החבל וכמרכז של פעילות כלכלית. ניקוז מי אגם אמיק (Amik Gölü) ופיתוח הקרקעות הביא לפריחה כלכלית באזור, והיא מתפקדת כמרכז קניות ועסקים.

קרבתה של העיר לגבול הסורי, גרמה לכך שהיא תהיה עיר קוסמופוליטית יותר מערי חוף אחרות כגון אדנה ומרסין. השפות המדוברות בעיר על ידי תושביה הם טורקית וערבית, אף על פי שהכתיבה בערבית היא נדירה. רוב תושביה הם מוסלמים סונים, אבל יש גם נוכחות בולטת לאלווים. בעיר קיימות מספר קהילות נוצריות קטנות. העיר משמשת כעיר עלייה לרגל של נוצרים כי בה נקראו האנשים לראשונה להצטרף לנצרות. בעיר קיים בית כנסת המשרת את הקהילה היהודית במקום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אנטיוכיה, אנטיוכיה בתקופה ההלניסטית, נסיכות אנטיוכיה

העיר הוקמה בשנת 300 לפני הספירה על ידי סלאוקוס הראשון ונקראה אנטיוכיה, בהמשך נהפכה לבירתה המערבית של הממלכה הסלאוקית. במהלך השנים הפכה לאחת הערים הגדולות בעולם ההלניסטי, יחד עם אלכסנדריה ורומא.

פומפיוס צירף את העיר לאימפריה הרומית בימי מסעו במזרח הקרוב בשנת 64 לפנה"ס. העיר קיבלה מעמד של "עיר חופשית" (Civitas Libra), והפכה למקום מושבו של הנציב הרומי בסוריה. במשך השנים שגשגה העיר ואף הפכה למרכז משגשג של הנצרות.

בתקופה הביזנטית נפגעה העיר משתי רעידות אדמה, הרעידה של שנת 528 החריבה חלקים ניכרים מהעיר. האימפריה הסאסאנית הפרסית כבשה את העיר בשנת 540. הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון כבש אותה מחדש, ובנה אותה מחדש בהיקף קטן יותר, תוך שהוא קורא לה "תיאופוליס". אך איבד אותה למוסלמים בשנת 636 ושמה שונה לאנטקיה.

העיר הייתה בשליטה ערבית עד 969 כאשר נכבשה מחדש על ידי הקיסר הביזנטי ניקפורוס השני. בשנת 1085 נכבשה על ידי הסלג'וקים. וב1097 נכבשה על ידי הצלבנים שהקימו את נסיכות אנטיוכיה. בשנת 1268 נכבשה על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס שהרס אותה. העיר איבדה את מעמדה לטובת איסכנדרון.

בשנים 1822 ו-1872 נפגעה העיר שוב בשתי רעידות אדמה קשות. בשנת 1835 כשאיברהים פאשה הקים בה את מפקדתו היו בעיר רק 5,000 תושבים. שיפור במצבה של העיר התרחש לאחר שנסללה מסילת הרכבת לאורך עמק נהר האורונטס.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינת האטיי
אנטקיה בשנת 1912

בסוף 1918 נכנסו כוחות צרפת לאזור אנטיוכיה מכוח הסכם סייקס-פיקו בין צרפת לבריטניה. אזור העיר שנודע אותה עת כ"חבל אלכסנדרטה" ("סנג'ק אלכסנדרטה", טורקית İskenderun Sancağı, צרפתית sandjak d'Alexandrette) הוכר כאזור אוטונומי בשל האוכלוסייה הטורקית הניכרת שהתגוררה בו. נוסף על הטורקים התגוררו בחבל בני לאומים רבים אחרים וביניהם ערבים בני דתות שונות, יהודים, אשורים, כורדים וארמנים. ב-1925 סופח החבל למנדט הצרפתי על סוריה אך עדיין נהנה ממעמד מנהלי נפרד. בעקבות הדיונים בין צרפת לסורים על עצמאותה של סוריה ב-1936, פרצו בו מהומות ועד מהרה הוא הוכר כאזור אוטונומי בעל אסיפה שנבחרה לפי מפתח אתני. האסיפה בה היה רוב טורקי החליטה ב-2 בספטמבר 1938 על ניתוקו של החבל מהמנדט הסורי ועל הפיכתו לרפובליקה עצמאית, היא מדינת האטיי. המדינה נשלטה הלכה למעשה על ידי טורקיה, ובעקבות משאל עם עליו הורתה האסיפה, היא החליטה ב-23 ביוני 1939 על הצטרפותו של החבל לרפובליקה הטורקית. צרפת נתנה את הסכמתה לצעד והחבל היה לנפת האטיי הטורקית ב-7 ביולי 1939.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטקיה כיום
Magnify-clip.png
אנטקיה כיום