אני אוהב אותך רוזה

אני אוהב אותך רוזה
בימוי:	משה מזרחי
הפקה:	מנחם גולן יורם גלובוס
תסריט:	משה מזרחי
שחקנים ראשיים:	מיכל בת-אדם (רוזה) גבי אוטרמן (ניסים) אבנר חזקיהו יוסף שילוח לבנה פינקלשטיין
מוזיקה:	דובי זלצר
הקרנת בכורה:	1972
משך הקרנה:	100 דקות
שפת הסרט:	עברית
פרסים:	מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb

אני אוהב אותך רוזה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1972 של הבמאי משה מזרחי.

עלילת הסרט מתרחשת ברובע היהודי של ירושלים בראשית המאה ה-20. מזרחי טען שאת התסריט הוא כתב על סמך מקרה אמיתי שקרה במשפחתו, ועבר בסיפורים לאורך השנים.

את הפסקול המקורי כתב דובי זלצר.

הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בשנת 1972, בקטגוריית הסרט הזר.

עלילת הסרט

הסרט מספר את סיפורה של רוזה, שמתאלמנת מבעלה ועל פי חוקי המסורת היהודית, עליה להתחתן עם ניסים, אחיו של בעלה המת (הליך הייבום). אולם, האח רק בן 11 וצעיר מדי להתחתן. כפשרה הוא עובר לגור עמה, למורת רוחם של תושבי ירושלים שמנדים אותה. רוזה היא אשה צעירה, עצמאית ודעתנית, והיא מנסה לחנך את ניסים להיות אדם בוגר ונבון ואילו הוא, מצדו, מתאהב בה. לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם, ניסים עוזב את הבית. הוא חוזר בהיותו עלם צעיר ורוזה מבקשת ממנו לקיים טקס חליצה, אך במפתיע, היא עוזבת באמצע הטקס.

ניתוח הסרט

הסרט מתאר מציאות של כבילה לכללי המסורת, אל מול רצון האדם להיות אדון לעצמו, בייחוד כשמדובר באשה. רצונה של רוזה להרגיש עצמאית וחופשייה מכבלים ומתכתובות, הן של המסורת והן של החברה, עמד בסתירה לתקופה ולחברה הנוקשה שבה היא חיה. רוזה אינה נכנעת לכללי המסורת ואינה נרתעת מהחברה הסובבת אותה, שנוקטת כלפיה באמצעים קשים. היא אף עומדת על דעתה מול ניסים, כשהוא קיבל את משכורתו הראשונה וקורא כלפיה: "אשה, אוכל!". היא מתעמתת אתו והוא עוזב את הבית. כשניסים בגר ומעוניין לשוב אליה, היא מתעקשת על טקס החליצה, כדי להרגיש חופשייה מתכתובות עם מי עליה להתחתן. אולם, היא אוהבת את ניסים הבוגר, ועוזבת את הטקס כדי שתוכל להיות אתו.

שחקנים

שחקן	תפקיד
נעמי בכר	לונה
מיכל בת-אדם	רוזה
יוסף שילוח	אלי
גבי אוטרמן	ניסים
לבנה פינקלשטיין	ג'אמילה
אבנר חזקיהו	ראבי

קישורים חיצוניים

• "אני אוהב אותך רוזה" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• "אני אוהב אותך רוזה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)