אני אתגבר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דבורה עומר |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | י' שרברק |
| תאריך הוצאה | 1970 |
| מספר עמודים | 173 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001132439, 002150427, 002156187, 001766038, 002154341, 003804894, 003876746, 001295172 |
אני אתגבר (1970) הוא ספר מאת הסופרת הישראלית דבורה עומר, עם איורים מאת אלישבע לנדאו. הספר מתאר את ניסיון השתלבותה של גילה, ילדה בעלת שיתוק מוחין מלידתה, בחברת בני נוער רגילים. הספר כתוב בגוף ראשון, כמו ספרים נוספים של דבורה עומר. הספר מבוסס על סיפורה האמיתי של חוה לנדאו. [1]. בשנת 2006 עובד הספר למחזה שהוצג בתיאטרון הנפש[2]. הספר נבחר למצעד הספרים של שנת 2015 של כיתות ד-ו.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הסיפור מסופר על לידתה של גילה. לכאורה היא נולדה כילדה רגילה אך הוריה שמים לב לאי תזוזה, אפילו לא זחילה, אחרי חצי שנה מלידתה. מתברר שגילה סובלת משיתוק מוחין והיא לעולם לא תוכל להיות כמו כל שאר הילדים. גילה גדלה, אך לא נוהגת לצאת מהבית רוב הזמן. היא נראתה שונה, התנהגה שונה ודיברה שונה. הספר מתאר את הקשיים של גילה החל מהילדות - לא היו לה חברים, ילדים אמנם רצו לשחק איתה אבל האמהות נרתעו ממנה והרחיקו את ילדיהן ממנה. בגן הילדים - הגננת לא רצתה אותה. לאחר שאמא שלה התנדבה בגן, הסכימה הגננת להשאיר אותה שם וגם אז לא לזמן רב. בפסח, הגננת אמרה שחייבים להוציא אותה מהגן כי הורי הגן מוציאים את הילדים בגלל שהיא שם. בבית הספר- המורה לא הסכימה להכניס אותה לכיתה ולאחר התערבות המנהל גילה נשארה בכיתה. במשך הזמן המורה גילתה שגילה ילדה מיוחדת וחכמה והחלה לטפח אותה באופן אישי. המחנכת לימדה את הכיתה במשך 5 שנים רק כדי שגילה לא תחווה טראומה ממורה חדש.
משפחתה של גילה תמכה בה באהבה רבה למרות הקשיים הפיזיים והכלכליים שנבעו מטיפול בילד נכה בעל צרכים מיוחדים.
בהמשך מסופר על התמודדותה של גילה עם השוני שלה בתיכון, ביצירת קשרים עם אחרים - בנות ובנים. ככל נערה בגיל ההתבגרות גילה מתאהבת ומתאכזבת.
גילה מתחילה ללמוד יחד עם יורם. לימים, הם הופכים לחברים ואז נפרדת גילה ממנו בטענה שנכותה מגבילה אותו.
על מנת לעזור למשפחתה גילה מתחילה להעביר שעורים פרטיים לילדים ומגלה, שהיא- מנקודת המבט של הנכה יכולה לעזור לאחרים.
בסוף הספר גילה מציינת שתתגבר על כל קשייה. כיום היא מלמדת בבית ספר מיוחד ותלמידיה מתקדמים ומאוד נקשרים אליה.
גילה רק בת 22 ומתחילה ללמוד באוניברסיטה פסיכולוגיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיל גרינברג, "מה הסיכוי לפגוש את גיבורת הילדות שלך מתחת לבית?", באתר "mako", 17 באפריל 2011
- הספר "אני אתגבר", באתר "סימניה"
- חן מלול, ספר הילדים הראשון שהעמיד במרכזו ילדה עם מוגבלות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוה לנדאו, שלומי חסקי, כושלות רגליי, כפר יונה: ליתם, 2005
- ^ העיבוד מצוי בארכיון דבורה עומר בספרייה הלאומית
