אני מאשים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני מאשים הוא מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי ל'אורור ב-13 בינואר 1898, בו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס. המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת דאז פליקס פור, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין. בין היתר כתב זולא (המאמר השלם ארוך מאוד):
| אדוני הנשיא,
...הטינופת שפרשת דרייפוס זו המיטה על שמך, כמעט כתבתי על שלטונך. בית משפט, בפקודה, זיכה את אסתרהאזי. זהו עלבון עצום לאמת ולצדק. תדמיתה של צרפת כולה תוכתם בזוהמה הזו, ובדפי ההיסטוריה יירשם שפשע זה נגד החברה קרה בתקופת נשיאותך... ...אני מאשים את לויטננט קולונל דו-פאטי בהיותו היוצר השטני של עיוות דין זה, הייתי רוצה להאמין שמבלי משים, ובהגנה על מעשים אלה בשלוש השנים האחרונות... ...אני מאשים את הגנרל דה מרסייה בשותפות לפשע, ולו מתוך חולשה מנטלית... ...אני מאשים את גנרל ביו בכך שבידיו הייתה ראייה מוצקה לחפותו של דרייפוס, והוא העלים אותה. הוא אשם בפשע זה נגד האנושות והצדק... ...אני מאשים את הגנרל בואדפר ואת הגנרל גונז בשותפות לפשע... ...אני מאשים את הגנרל פלייה ואת רב-סרן ראבארי בניהול חקירה מרושעת, מוטה באופן מפלצתי, כפי שהצהיר זה האחרון בתצהירו, שהינו מונומנט נצחי לעזות מצח ... ...אני מאשים את שלושת המומחים לכתב יד, האדונים בלהום, וארינר וקואר, במסירת דוחו"ת שקריים... ...אני מאשים את משרד המלחמה בשימוש בעיתונות...כדי לנצח על מסע מתועב (שנועד) להוליך שולל את הציבור הרחב ולכסות על עוולותיהם. ולבסוף אני מאשים את בית הדין הצבאי הראשון בהפרת החוק על ידי הרשעת הנאשם על בסיס מסמך שנותר בחזקת סודי, ואני מאשים את בית הדין השני במתן כיסוי למעשה לא חוקי זה, ובכך עשיית פשע על ידי זיכוי ביודעין של אדם אשם. |
||
למאמר הייתה השפעה עצומה על דעת הקהל. אמיל זולא הועמד לדין ונגזר עליו עונש של שנת מאסר וקנס, אך התעוררות הפרשה הביאה לקביעת משפט חוזר לדרייפוס, שבסופו זוכה.
