אנסטסיה (סרט, 1997)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנסטסיה
Anastasia-don-bluth.jpg
שם במקור: Anastasia
בימוי: דון בלות'
גארי גולדמן
הפקה: דון בלות'
גארי גולדמן
תסריט: סוזן גאוטיר
ברוס גרהאם
בוב טזודיקר
נוני וייט
אריק טאשמן
שחקנים ראשיים: מג ראיין
ג'ון קיוזק
קלסי גראמר
כריסטופר לויד
מוזיקה: דייוויד ניומן
סטיבן פלארטי
לין ארנס
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה: 21 בנובמבר 1997
משך הקרנה: 94 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $53,000,000
הכנסות: $139,804,348
דף הסרט ב-IMDb

אנסטסיהאנגלית: Anastasia) הוא סרט אנימציה אשר נוצר על ידי פוקס המאה ה-20. הסרט בוים והופק על ידי דון בלות' וגארי גולדמן. הרעיון ביצירת סרט זה בא מסרט אחר בעל אותו שם משנת 1956. הסרט זכה להצלחה גדולה מאז סרט אחר של דון בלות', גן עדן לכלבים, והרוויח כ-139 מיליון דולר.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השנה ה-300 לשלטון בית רומנוב, ניקולאי השני, קיסר רוסיה עורך נשף מלכותי בארמונו. במהלך החגיגה, אמו, הקיסרית מריה פיודורובנה נותנת לנכדתה האהובה בת ה-8, אנסטסיה, תיבת נגינה ושרשרת שכתוב עליה "יחד בפריס", אשר משמשת כמפתח לפתיחת תיבת הנגינה. הנשף נקטע לנוכח הגעתו של רספוטין, נזיר אשר מכר את נשמתו כדי לקבל כוחות כישוף. רספוטין מקלל את משפחת רומנוב ומודיע שתהיה מהפכה ושהם ימותו תוך שבועיים. קללתו של רספוטין מתגשמת, ובמהלך ההסתערות על הארמון, נער צעיר בשם דמיטרי מסייע לאנסטסיה ומרי לברוח. רספוטין מנסה להרוג את אנסטסיה בעצמו, אך הקרח שמתחתיו נשבר והוא נופל לתוך מי הקרח וטובע. אנסטסיה ומרי מגיעות לתחנת רכבות, שם מרי מצליחה לעלות על רכבת נוסעת אך אנסטסיה נופלת ונחבלת בראשה, בעוד הרכבת ועליה מרי, נוסעת.

10 שנים לאחר מכן, רוסיה נמצאת תחת שלטון קומוניסטי. מרי, המתגוררת בפריס, מציעה פרס כספי למי שימצא את נכדתה אנסטסיה. שני נוכלים רוסיים המתגוררים בסנקט פטרבורג, דימיטרי וולדימיר, מחליטים למצוא נערה צעירה שתתחזה לאנסטסיה. בינתיים, במקום אחר, נערה צעירה בת 18 הסובלת מאמנזיה בשם אניה, אשר בבעלותה אותה השרשרת שקיבלה לאנסטסיה, עוזבת את בית היתומים בו שהתה ומחליטה לחקור אודות העבר שלה. כשלצידה כלב תועה בשם "פוקה", היא פונה אל סנקט פטרבורג ועד מהרה פוגשת בדימיטרי וולדימיר שמחליטים שזו תהיה ה"אנסטסיה" שלהם. במהלך טיולם לפריס, דימיטרי וולדימיר מלמדים את אניה אך לדבר ולהתנהג כמו אנסטסיה, בעוד אניה ודימיטרי מתחילים להימשך זה לזה.

בינתיים, רספוטין מתגלה כחי, אך לכוד בלימבו כאל-מת: לא יכול למות כי אנסטסיה לא נהרגה. בארטוק, עטלף פחדן המשרת את רספוטין, מחזיר לו ללא יודעין את תיבת השרידים שלו, ובכך כוחותיו של רפוטין מוחזרים אליו. לאחר שני ניסיונותיו להרוג את אנסטסיה, רספוטין שולח את עצמו לפריס כדי להרוג את אנסטסיה בעצמו. בינתיים, החבורה מגיעה לפריס ופוגשים את סופי, משרתה והדודנית הראשונה של מרי, אשר אחראית לראיונות בקשר לאנסטסיה. אולם, מרי, אשר עייפה מתקוות שווא, מחליטה להפסיק את החיפושים. למרות זאת, סופי רואה באניה כטובה לולדימיר ועורכת איתה את הראיון, אך כאשר אניה נשאלת איך היא הצליחה לברוח מהארמון, אניה נזכרת במעומעם בנער משרת שפותח דלת סתרים, ובכך מפתיעה את דימיטרי וולדימיר כאשר למעשה עובדה זו הם לא לימדו אותה. דימיטרי לאחר מכן מגלה לולדימיר שהוא נער המשרת בזיכרונה, כלומר אניה היא למעשה אנסטסיה האמיתית.

סופי לאחר מכן מארגנת מפגש אקראי בין אניה למרי בבית הבלט הרוסי. לאחר האירוע, דימיטרי מנסה להציג את אניה בפני מרי אך זו מסרבת להקשיב לו לאחר ששמעה על תוכניותיו לרמות אותה. אניה מצותתת לוויכוחם ומגלה שהיא הייתה חלק מתרמית. כועסת, היא עוזבת את מקום האירוע ואת דימיטרי, אשר מנסה לשווא להוכיח לה שכוונותיו היו טובות. נחוש לאחד בין שתי הנשים, דימיטרי חוטף את מרי במכוניתה ומסיע אותה במהירות לאחוזה, שם אניה אוספת את דבריה, ומשכנע אותה לדבר עם אניה. מרי בהתחלה מסרבת, אך כאשר דימיטרי מציג לפניה את אותה תיבת הנגינה שמרי נתנה לאנסטסיה לפני 10 שנים, היא מסכימה. מרי נפגשת עם אניה, וזו מעלה זיכרונות ילדות ומעברה. בעוד אניה ומרי מתחילות לשיר את שיר הערש שתיבת הנגינה מנגנת, מרי סוף סוף מגלה את האמת, והשתיים מתאחדות מחדש.

מרי נותנת לדימיטרי את הכסף המובטח בנוסף להכרת תודה ממנה, אך דימיטרי מסרב לקבל את הכסף, משום שאהבתו לאנסטסיה גדולה יותר מפרס כספי. מרי מגלה לאנסטסיה את פעולותיו של דימיטרי בנשף, ומגלה את טעותה. כאשר "פוקה" לפתע רץ אל עבר המבוך שבגן, אנסטסיה רודפת אחריו ונלכדת על ידי רספוטין. זה מגלה את עצמו סוף סוף לפניה, ומנסה להרוג אותה על גשר אלכסנדר השלישי. דימיטרי חוזר להציל את אנסטסיה ומאבק מתחיל, שבסופו דימיטרי מאבד את ההכרה. אנסטסיה מצליחה להרוס את תיבת השרידים של רספוטין, ובכך גורמת לרספוטין להפוך לאבק. דימיטרי ואנסטסיה מתאחדים מחדש, ואנסטסיה שולחת מכתב פרידה לסבתה ולסופי, שמספר להן שהם ברחו. הסרט מסתיים כאשר אנסטסיה, דימיטרי ו"פוקה" מפליגים יחד על ספינה ואנסטסיה ודימיטרי מתנשקים.

דמויות ומדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוגריים מופיעים המדבבים בגרסה העברית

רשימת השירים לפי סדרם בסרט (על פי הפסקול)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. A Rumor in St. Petersburg (השמועה שבסנט פטרבורג)
  2. Journey to the Past (יישאני לעבר)
  3. Once Upon a December (שוב כאז בדצמבר)
  4. In the Dark of the Night (באופל הליל)
  5. Learn to Do It (אם לי יש היכולת, לך יש היכולת)
  6. Learn to Do It [Waltz Reprise] (אם לי יש היכולת, לך יש היכולת)
  7. Paris Holds the Key (To Your Heart) (פריס היא מפתח לבך)
  8. At the Beginning
  9. Journey to the Past (יישאני לעבר)
  10. Once Upon a December (שוב כאז בדצמבר)
  11. Prologue
  12. Speaking of Sophie
  13. The Nightmare
  14. Kidnap and Reunion
  15. Reminiscing with Grandma
  16. Finale
  17. Viaje Tiempo Atrás

ספין-אוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת הסרט "אנסטסיה", הוציאה חברת פוקס המאה ה-20 ספין אוף הנקרא "ברטוק העטלף המשגע" בכיכובו של ברטוק, העטלף של רספוטין. קלסי גראמר, שדיבב את ולדימיר באנסטסיה, דיבב את זוזי הדוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]