אנציקלופדיה תלמודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז

מפעל אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז והכרך ה-30, המגיע לאמצע האות כ', התפרסם בשנת תשע"ב. בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, וכיום היא פועלת באגף מיוחד שהוקצה לה במתחם בית הכנסת המרכזי ישורון שבשכונת רחביה.

תוכן עניינים

הקמה [עריכה]

המיזם החל ביוזמת הרב מאיר בר-אילן, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא היה מוסכם על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכה לגיבוי מצד המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש‏[1].

ערכי האנציקלופדיה [עריכה]

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב זוין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זווין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "כליות".

תמיכה באנציקלופדיה [עריכה]

בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏[2]. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרבי מליובאוויטש, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.

בעלי תפקידים מרכזיים [עריכה]

עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זווין. מנהל האנציקלופדיה מאז ראשית דרכה ועד פטירתו בתשס"ט (2009) היה הרב יהושע הוטנר (גיסו של הרב צבי יהודה קוק ובן דוד של הרב יצחק הוטנר). מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011). כיום, העורך הראשי הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג והמנהל הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג.

חברי המערכת בעבר [עריכה]

חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבבים: דוד לבל, דב מאיר איזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורדיאנסקי, אריה מונק יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר

מלבד הרב זווין והרב מאיר בר-אילן, חברי המערכת הראשונים היו‏[3]:

חברי המערכת שנוספו לאחר מכן:

במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:

בראש המערכת עומד הרב זלמן נחמיה גולדברג.

כרכים מיוחדים [עריכה]

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי.

האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 282
  2. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר HebrewBooks
  3. ^ שער כרך ב'
  4. ^ שער כרך י'
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 שער כרך ט"ז
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית&oldid=13993073