אנציקלופדיה תלמודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-33, המגיע לאות ל', התפרסם בשנת ה'תשע"ד (2014). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, וכיום (2014) היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון למיזם נולד בהרצאת הרב קוק שנאמרה בתחילת תקופת רבנותו בירושלים (תרפ"ב ) . בהרצאה הרב פרס רשימה של מיזמים תורניים ועורר תלמידי חכמים "להרים" אותם ( ההרצאה משוכתבת בסוף ספר אורות התורה בהוצאת "חושן") .מיזם זה הוחל על ידי הרב מאיר בר-אילן, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא היה מוסכם על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכה לגיבוי מצד המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש[1].

ערכי האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב שלמה יוסף זווין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זווין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "לא יחשב".

תמיכה באנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏[2]. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרבי מליובאוויטש, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.

בעלי תפקידים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זווין. מנהל האנציקלופדיה מאז ראשית דרכה ועד פטירתו בתשס"ט (2009) היה הרב יהושע הוטנר (גיסו של הרב צבי יהודה קוק ובן דוד של הרב יצחק הוטנר). מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011). כיום (2014), העורך הראשי הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג והמנהל הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג. העורכים הם: הרב מאיר שמואלביץ, הרב יצחק גולדשטין והרב סער מייזל.

חברי המערכת בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, דב מאיר איזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורדיאנסקי, אריה מונק יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר

מלבד הרב זווין והרב מאיר בר-אילן, חברי המערכת הראשונים היו‏[3]:

חברי המערכת שנוספו לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפו במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:

כרכים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי.

האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.

מיקרופדיה תלמודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 עלה לרשת האינטרנט המיזם "מיקרופדיה תלמודית" המבוסס על האנציקלופדיה. הוא מיועד למי שאינם תלמידי חכמים מובהקים המבקשים הסבר תמציתי וקצר של המושגים. המיקרופדיה עלתה כחלק ממיזם ויקישיבה שבאתר ישיבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 282
  2. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר HebrewBooks
  3. ^ שער כרך ב'
  4. ^ שער כרך י'
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 שער כרך ט"ז