אנציקלופדיה תלמודית
מפעל אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת תש"ז והכרך ה-30, המגיע לאמצע האות כ', התפרסם בשנת תשע"ב. בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המיזם החל ביוזמת הרב מאיר בר-אילן, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא היה מוסכם על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכה לגיבוי מצד המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש [1].
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.
עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זווין. המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת.
בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון[2]. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרב יוסף שלום אלישיב והרב יוחנן סופר.
מנהל האנציקלופדיה מאז ראשית דרכה ועד פטירתו בתשס"ט (2009) היה הרב יהושע הוטנר (גיסו של הרב צבי יהודה קוק ובן דוד של הרב יצחק הוטנר). מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011). כיום, העורך הראשי הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג והמנהל הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג.
האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, וכיום היא פועלת באגף מיוחד שהוקצה לה במתחם בית הכנסת המרכזי ישורון שבשכונת רחביה.
לאחרונה יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה , ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים.
קיימים שני כרכי מפתחות, מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי.
האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור בנפרד, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.
[עריכה] הערכים
דרכו של הרב זוין הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
הרב זווין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "כליות".
[עריכה] חברי המערכת בעבר
מלבד הרב זווין והרב מאיר בר אילן, חברי המערכת הראשונים היו[3]:
- הרב בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
- הרב יונה מרצבך, מראשי ישיבת קול תורה
- הרב אלתר הילביץ
- הרב שמעון סטרליץ
חברי המערכת שנוספו לאחר מכן:
- הרב אברהם פרבשטיין, ראש ישיבת חברון[4]
- הרב מאיר דוד בן-שם, מעורכי תורה שלמה ומחבר כמה ספרים[5]
- הרב רפאל שמואלביץ, ראש ישיבת מיר[5]
- הרב אפרים בורודיאנסקי, ראש ישיבת שבט מיהודה[5]
במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:
- הרב אליהו יצחק פריסמן
- הרב משה דוד בקשט שהיה גם מהעורכים
- הרב שלום אליהו ננקנסקי
- הרב שמואל אליעזרי, מהעילויים הבולטים במרכז הרב בזמן הרב קוק וחברותא שלו ומחבר "מלאכת שמואל"
- הרב אליהו חזן, ראש ישיבת תורה ודעת
- הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות
- הרב אליעזר יהודה ולדינברג, מחבר ספר השו"ת ציץ אליעזר
- הרב דוב קרויזר, ראש ישיבת פרשבורג
- הרב יהודה גרשוני, מחבר הספר "משפט המלוכה"
- הרב חיים סרנא, ראש ישיבת חברון גאולה
- הרב חנניה יוסף אייזנבך מחבר ספרי "מחנה יוסף"
- הרב יוסף כהן, אב בית הדין ירושלים
- הרב יצחק אפשטיין, דיין בית הדין בתל אביב
- הרב מרדכי אילן, אב בית הדין תל אביב
- הרב מרדכי לייב זק"ש, רבה של שכונת שערי חסד
- הרב משה מרדכי פרבשטיין, ראש ישיבת חברון
- הרב שאול ישראלי
- הרב שמואל קרויזר, עורך ילקוט מעם לועז
- הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת "תורת אמת" חב"ד ורב שכונת בית ישראל
- הרב משה המאירי
בראש המערכת עומד הרב זלמן נחמיה גולדברג
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של האנציקלופדיה התלמודית
- על האנציקלופדיה בגרסת התקליטור, מאיר בר-אילן (הנכד)
- אורי פז, דם חדש למפעל של דורות, מקור ראשון, ינואר 2007
- יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנצקלופדיה התלמודית, בתוך: הדרום מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר HebrewBooks
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 282
- ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר HebrewBooks
- ^ שער כרך ב'
- ^ שער כרך י'
- ^ 5.0 5.1 5.2 שער כרך ט"ז
