אנקה (שרץ)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנקה הוא אחד המינים המכונים בתורה "שרץ". השרצים הם אחד מסוגי אב הטומאה.
בתנ"ך נזכרת האנקה ברשימת השרצים בויקרא י"א, ל.
זהות האנקה אינה ידועה כיום, אך השרצים שזוהו הם ברובם זוחלים או יונקים קטנים. יש חילוקי דעות בקרב הפרשנים בזיהוי האנקה. בין הצעות הזיהוי: חלד, עכבר שדה, קיפוד, שממית, עלוקה, כוח וחרדון הצב. על פי השוני הרב בין הפירושים השונים נראה כי מסורת זיהוי חיה זו אבדה מוקדם מאוד.
בקרב החוקרים המודרניים, מקובל לזהות את האנקה עם השממית בשיטת זיהוי אונומטופאית. פירוש המילה 'אנקה' הוא גניחה או צעקה. השממית היא הלטאה היחידה שיכולה להפיק קול, וקולה נשמע "מעין אנחת חולה"[1]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פליקס, י. (1954). החי של התנ"ך. תל אביב: הוצאת סיני. עמ 97
.