אנרגיית קשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיית קשר (E) היא גודל בכימיה ובפיזיקה המודד את חוזק הקשר של קשר כימי. זהו החום שצריך להשקיע על מנת לפרק מול מולקולות לאטומים בודדים והיא נמדדת בJ·mol−1 ביחידות SI . לדוגמה, אנרגיית הקשר של C-H במתאן היא שינוי האנתלפיה המעורב בפירוק מולקולת מתאן לאטום פחמן וארבעה רדיקלי מימן.

התאמה בין אנרגיית קשר/אורך קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו קשר בין חוזק/אנרגיית הקשר לאורך הקשר. לכן ניתן להשתמש ברדיוס מתכתי, רדיוס יוני, וברדיוס הקוולנטי של כל אטום במולקולה על מנת להעריך את חוזק/אנרגיית הקשר. לדוגמה, הרדיוס הקוולנטי של האטום בור מוערך ב83 פיקומטר, אבל אורך הקשר B-B במולקולת B2Cl4 הוא 175 פיקומטר, ערך הגדול בהרבה. מתוך הנתונים הללו ניתן להסיק שהקשר בין שני אטומי בור הוא קשר יחיד חלש. לעומת זאת, הרדיוס המתכתי של רניום הוא 137.5 פיקומטר, ובמולקולת Re2Cl8 אורך הקשר Re-Re הוא 224 פיקומטר. מהנתונים הללו ניתן להסיק שהקשר הנ"ל נחשב לחזק, ומכונה קשר מרובע.

גורמים המשפיעים על אנרגיית הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים המשפיעים על אנרגיית הקשר. הגורם המרכזי הוא הפרש האלקטרושליליות בין האטומים שמשתתפים בקשר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]