אנרי ברביוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנרי ברביוס

אנרי ברביוסצרפתית: Henri Barbusse‏; 17 במאי 1873 - 30 באוגוסט 1935) היה סופר, פובליציסט ופעיל קומוניסטי ופציפיסט צרפתי, מזוכי פרס גונקור.

ברביוס נולד בצרפת כבן לאב אנגלי ואם צרפתיה.

בשנת 1914, בגיל 41, גויס לצבא הצרפתי, למלחמת העולם הראשונה ושירת בחזית במשך 17 חודשים, עד סוף 1915.

ברביוס פרסם כבר ב-1908 את הנובלה L'enfer, אך לפרסום זכה ב-1916, לאחר פרסום הנובלה Le feu, המבוססת על נסיונו בשדה הקרב. עבור נובלה זו זכה בפרס גונקור היוקרתי.

ב-1918 נסע לברית המועצות, שם נשא לאישה רוסיה והצטרף למפלגה הבולשביקית. ב-1923 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית ובהמשך היה פעיל מאוד בקידום התעמולה והמטרות הקומוניסטיים. ב- 1927 נערך במוסקבה קונגרס של ידידי ברית המועצות וברביוס השתתף בו.

ב-1928 ייסד שבועון בינלאומי בשם Monde ועמד בראשו עד מותו ב-1935.

ב-1932 הוא עמד בראש הקונגרס העולמי נגד מלחמה אימפריאליסטית, שנערך באמסטרדם. ב-1933 הוא עמד בראש הוועד העולמי נגד מלחמה ופשיזם.

ברביוס היה מתמכי לאון טרוצקי ואף הקדיש לו ספר, אך לאחר שטרוצקי הודח מתפקידיו נטש אותו ברביוס, תקף אותו, חבר למחנה סטלין וכתב ביוגרפיה של סטלין.

ברביוס הוביל מתקפה חריפה נגד פנאיט איסטרטי, לאחר שזה פרסם את ספרו וידוי עבור מנוצחים ובו ביקורת על הנעשה בברית המועצות.