אנרי פרדריק אמייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנרי פרדריק אמייל

אנרי פרדריק אמיילצרפתית: Henri-Frédéric Amiel;‏ 27 בספטמבר 1821 - 11 במאי 1881), פילוסוף, סופר ומשורר שווייצרי.

אמייל נולד בז'נבה למשפחה שהייתה מצאצאי ההוגנוטים שנמלטו לשווייץ אחרי ביטול האדיקט של נאנט ב-1685. התייתם מהוריו כשהיה בן תשע שנים בלבד וגדל אצל דודו. אחרי שלמד בעיר מולדתו, יצא למסע ברחבי שווייץ, איטליה, צרפת, בלגיה וגרמניה, שם למד במשך תשעה חודשים באוניברסיטה של היידלברג.

מ-1844 עד 1848 למד פילוסופיה, פסיכולוגיה, פילולוגיה ותאולוגיה באוניברסיטה של ברלין. ב-1849 שב לעיר מולדתו ושימש כפרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטה של ז'נבה. באותה שנה כתב את מחקרו "התנועה הספרותית בשווייץ דוברת הצרפתית ודרכה לעתיד". בשל מחקר זה התמנה לפרופסור לפילוסופיה של המוסר באותה אוניברסיטה.

מינויים אלה שנעשו על דעתה של המפלגה הדמוקרטית, ובניגוד לזו של המפלגה הרפובליקנית, גרמו לבידודו החברתי. בשל בידוד זה המשיך לכתוב את יצירת המופת שלו "יומן אינטימי" שבכתיבתו החל ב- 1839 ושאותו המשיך לכתוב עד סוף ימיו. יומן זה, שהתגלה אחרי מותו ושפורסם ב- 1883 , כולל כ-17,000 עמודים המצטיינים בבהירות המחשבה, בכנות פנימית ובביקורת עצמית. ביומן זה הוא מביע את התפכחותו מאשליות ואת עייפותו מן החיים של אדם מדוכא.

ליצירתו זו של אמייל נודעה השפעה רבה, לא בשווייץ בלבד אלא גם בכל רחבי אירופה, על מחברים שכתבו בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובהם לב טולסטוי.

בנוסף על יצירה זו כתב, בין היתר, את הרומן ההיסטורי "שארל האמיץ" (1876), ערך מחקרים על אראסמוס מרוטרדם, על מאדאם דה סטאל ועל מחברים אחרים, ופרסם קובצי שירה ובהם: "איל פנסרוסו" (1858), "הזרים" (שירה מתורגמת משפות שונות, 1876, ו"מיום ליום" (שירה אינטימית,1880).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]