אנרי קאסאדסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"האגודה לכלים עתיקים", גלויה של אנרי קאסאדסי ונגני הרכב הכלים העתיקים שלו, מריוס, לוסט ורז'ין קאסאדסי ומר דוויליה, הספרייה הלאומית של צרפת.

אנרי קאסאדסיצרפתית: Henri Casadesus‏; 30 בספטמבר 1879 - 31 במאי 1947) היה ויולן ומו"ל של יצירות מוזיקליות. אנרי היה אחיו של מריוס קאסאדסי, דודו של הפסנתרן המפורסם רובר קאסאדסי ודוד-רבא של ז'אן קאסאדסי.

קאסאדסי החל את לימודי המוזיקה אצל אלבר לאוויניאק ולמד ויולה אצל תיאופיל לאפורז' בקונסרבטואר של פריז, שם זכה בפרס ראשון בשנת 1899. מ-1910 עד 1917 היה הוויולן של רביעיית קאפה.

בשנת 1901 ייסד קאסאדסי, יחד עם קאמי סן-סאנס, את האגודה לכלים עתיקים. האגודה, שפעלה בין 1901 ל-1939, הייתה חמישייה של נגנים, שהשתמשו בכלים שיצאו משימוש, כמו ויולה דה גאמבה, או הכלי של קאסאדסי עצמו, ויולה ד'אמורה.

החמישייה נודעה בזמנה גם בביצועי בכורה ליצירות שאבדו והתגלו מחדש, מאת מלחינים שהלכו זה כבר לעולמם. לאחר זמן התגלה, שקאסאדסי ואחיו, בעיקר מריוס קאסאדסי, כתבו את היצירות הללו. קונצ'רטו "אדלאיד", לכאורה מאת מוצרט, מיוחס לעתים בטעות לאנרי, אבל נכתב למעשה על ידי מריוס.

עם זאת, אנרי נחשב למחברו של הקונצ'רטו ברה מז'ור לוויולה, שנחשב לפרי עטו של קרל פיליפ עמנואל באך. רייצ'ל ו. וייד תיארה אותו בנספח ב' ששל ספרה "קונצ'רטי לכלי מקלדת של קרל פיליפ עמנואל באך" (אן ארבור, מישיגן: הוצאת כתבי מחקר של אוניברסיטת מישיגן, 1981) עמ' 279-82. הקונצ'רטו הזה הופיע ב-1911 בהוצאה רוסית, כביכול "בעיבוד... לתזמורת קטנה בידי מקסימיליאן שטיינברג," ובהמשך זכה לביצועי מנצחים כמו דריוס מיו וסרגיי קוסביצקי והוקלט בניצוח פליקס פרוהאסקה וחיוג'ין אורמנדי. "כך קרה," כתבה וייד ב-1981, "שבימינו, הקונצ'רטו המוקלט ביותר של ק.פ.ע. באך, הוא זיוף."

כמו כן מייחסים לאנרי את ה"קונצ'רטו של הנדל" ואת ה"קונצ'רטו של באך", שניהם לוויולה. במקרים רבים מציינים אותם כ"הקונצ'רטו של הנדל/קאסאדסי" ו"בקונצ'רטו של באך/קאסאדסי". חוקרים ומלומדים מאשרים, ששני הקונצ'רטי הללו נכתבו על ידי אנרי קאסאדסי בסגנון המלחינים, שבשמותיהם השתמש.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות לבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Le rosier אופרה בופה בשלוש מערכות (1914); לבריתמאת מוריס דוויליה
  • Les plaisirs champêtres ("תענוגות כפריים"), או Les tentations de las bergère et l'amour vainqueur, בלט במערכה אחת (1924); המוזיקה לקוחה מתוך "תענוגות כפריים" ודיברטיסמן מאת מישל פיניולה דה מונטקלר
  • "קוטייון III, אופרה בופה בשלוש מערכות (1927); לברית מאת גבריאל אלפו ופייר מודרו
  • "בלי תוף ובלי חצוצרות", אופרטה בשלוש מערכות וארבע תמונות (1931); לברית מאת פייר ובר ואנרי דה גורס
  • "ואלסים צרפתיים, פנטזיה מוזיקלית וחזיון ראווה" על פי שירים חגיגיים מאת גונו, ביזה, ב. גודאר, דליב, הרווה, מטרה, לאקום ודלמה, בשתי מערכות ו-18 תמונות (1943); לברית מאת אדי גיליין ואלבר וילמץ
  • "הילדה של מאדאם אנגו", אופרטה

יצירות לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו ברה מז'ור לתזמורת קטנה (בסביבות 1905, יצא לאור ב-1912); במקור "לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך.
  • "דיברטיסמן ברסאן", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
  • "דיברטיסמן פרובנסלי", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
  1. Cortège et danse des treilles
  2. L'Erbeto di frisoun
  3. Le pas du cap de juven
  4. Tambourin

יצירות קונצרטנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו (סוויטה) ברה מז'ור לכינור או ויולה ופסנתר או תזמורת (בסביבות 1905,יצא לאור ב-1931); במקור ,לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך
  • קונצ'רטו "הנדל" בסי מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1924); ייחוס מזויף לגיאורג פרידריך הנדל
  • קונצ'רטו "י. כ. באך" בדו מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1947); ייחוס מזויף ליוהאן כריסטיאן באך

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות פדגוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טכניקת הוויולה ד'אמורה" (1931)

יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטעים ממחול קוטיון-ג'אז (1927)
"זה אני", ון-סטפ (מחול מהיר)
"משחקים תמימים" פוקס-טרוט
"לולו" פוקס-טרוט
"ראדיקס", ון-סטפ
  • מארש טרנייר (1935)
  • "גן האהבות" (1939)
פאוואן
פאספייה
מנואט עדין
ציפורי כנרי
  • "שעשועי הכפר" (Les Récréations de la campagne) (1947)

יצירות ווקאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארבעה שירים קמבודיאניים לקול ופסנתר (1931); מילים בצרפתית מאת פרנאן רובריי
  • ארבעה שירים צרפתיים לקול ופסנתר (1933); מילים מאת לאון גיו דה סיי
  • "נורמנדי" לקול ופסנתר (1935); מילים מאת רנה דורין

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "באראנקו,בע"מ" (1932)
  • "קולומבה" (1933)
  • "פשע הדרך האדומה" (1933)
  • "השומר"
  • "פריז-ניו יורק" (1940)
  • "הבוקר של צרפת" (1942)
  • "מסתרי פריז" (1943)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]