אנתוני פארקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנתוני פארקר
Anthony Parker Cavs2.jpg

פארקר במדי קליבלנד קאבלירס

תאריך לידה 19 ביוני 1975 (בן 39)
מקום לידה נאפרוויל שבאילינוי
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מכללה ברדלי
דראפט בחירה מספר 21, 1997
ניו ג'רזי נטס
קבוצות
1997 - 1999
1999
1999 - 2000
2000 - 2002
2003
2003 - 2006
2006 - 2009
2009 - 2012
פילדלפיה 76'
אורלנדו מג'יק
קוואד סיטי ט'אנדר
מכבי תל אביב
וירטוס רומא
מכבי תל אביב
טורונטו ראפטורס
קליבלנד קאבלירס
הישגים אליפות ישראל (2006, 2005, 2004, 2002, 2001)
גביע המדינה (2006, 2005, 2004, 2002, 2001)
אליפות אירופה (2005, 2004, 2001)
שחקן העונה של ליגת העל (2004)
MVP של פיינל פור היורוליג (2004)
MVP של היורוליג (2006, 2005)
נבחרת העשור ביורוליג 2001-2010‏[1]

אנתוני מייקל פארקראנגלית: Anthony Michael Parker; נולד ב-19 ביוני 1975 בנאפרוויל, אילינוי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הקלע והסמול פורוורד, המשמש כיום כסקאוט של קבוצת אורלנדו מג'יק. פארקר, המתנשא לגובה של 1.98 מטר, מוכר בישראל בעיקר בזכות שנותיו כשחקן בקבוצת מכבי תל אביב, אותה הוביל לשלוש זכיות באליפות אירופה. בתקופה בה שיחק ביורוליג, נחשב בעיני רבים כשחקן הטוב ביותר באירופה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את צעדיו הראשונים בענף הכדורסל עשה במדי מכללת בראדלי, בה שיחק 112 משחקים, במהלכם רשם ממוצעים מרשימים של 15.0 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים. ההצלחה היחסית שלה זכה בקולג', הביאה את קבוצת ה-NBA, ניו ג'רזי נטס, לבחור אותו במקום ה-21 בדראפט של שנת 1997. פארקר הועבר מיד לקבוצת NBA אחרת, פילדלפיה 76', שבה שיחק 39 משחקים בלבד מבלי להותיר חותם מיוחד עקב היותו מחליף לאלן אייברסון. באוגוסט 1999 עבר לקבוצת אורלנדו מג'יק, שבה שיחק כ-16 משחקים עם ממוצעים של 3.6 נקודות ו-1.7 ריבאונדים למשחק, ובהמשך העונה עבר לשחק בליגת הכדורסל ה-CBA, שבה שיחק ביחד עם מייסאו באסטון בקבוצת קוואד סיטי ת'אנדר. בקוואד סיטי שיחק 26 משחקים והשיג ממוצע של 30 דקות וכ-12 נקודות למשחק. חוסר ההצלחה של פארקר בליגת ה-NBA גרם לו לשקול הצעות ממקומות אחרים, כולל מאירופה, שבמהלך השנים הפכה למוקד משיכה רציני לכדורסלנים אמריקאיים שלא מוצאים את מקומם ב-NBA.

מעברו לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2000/2001 עבר פארקר לשחק במכבי תל אביב, קבוצתו הראשונה מחוץ לארצות הברית. פארקר הפך בהדרגה לשחקן מרכזי בקבוצה, שאומנה על ידי פיני גרשון ודייוויד בלאט, וביחד עם שחקנים אחרים כאריאל מקדונלד, נייט האפמן וטל בורשטיין, סייע לקבוצה לזכות בשלושה תארים באותה עונה: אליפות ה"סופרוליג" (באותה עונה הוקמו באירופה שתי ליגות נפרדות, ה"סופרוליג" בראשות ארגון פיב"א וה"יורוליג" בראשות ארגון יול"ב, עקב סכסוך שפרץ בין הארגונים ומחלוקות כספיות), אליפות ישראל וגביע המדינה. פארקר המשיך במכבי בעונת 2001/2002 ועזר לקבוצה לזכות בשני התארים המקומיים ולהעפיל לפיינל פור של היורוליג, ליגת הכדורסל האירופית המאוחדת, שנערך בבולוניה, איטליה שם הפסידה מכבי בחצי הגמר לפנאתינייקוס.

בתחילת עונת 2002/2003 החליט פארקר לקחת הפסקה ממשחק הכדורסל עקב הולדת בנו הראשון, ואת המחצית הראשונה של עונה זו בילה בביתו שבארצות הברית. בינואר 2003 הצטרף לקבוצה האיטלקית, וירטוס רומא, והיווה גורם מרכזי בהעפלת הקבוצה לחצי גמר הפלייאוף של הליגה האיטלקית, מה שהקנה לה מקום ביורוליג בעונה שלאחר מכן.

פארקר זורק עונשין במדי מכבי תל אביב

בעונת 2003/2004 חזר לשחק במכבי תל אביב. פארקר הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע היורוליג מול קהל ביתי בפיינל פור שנערך בהיכל הספורט יד אליהו, לאחר ניצחון מדהים בגמר על סקיפר בולוניה האיטלקית בתוצאה 118-74, במשחק ששבר שיאים בינלאומיים רבים. פארקר נבחר ל-MVP (השחקן המצטיין) של הפיינל פור, ובנוסף סייע למכבי לזכות פעם נוספת באליפות ישראל ובגביע המדינה, ונבחר כשחקן המצטיין של הליגה הישראלית לאותה עונה.

גם בעונת 2004/2005 הוביל פארקר את מכבי לצדו של שארונאס יאסיקביצ'יוס לשלושה תארים (גביע המדינה, אליפות וגביע היורוליג). כמו כן זכה בתואר ה-MVP של היורוליג ובחמישייה הפותחת של היורוליג יחד עם ניקולה וויצ'יץ' ושאראס. הממוצעים שלו ביורוליג היו 17.9 נקודות, 5.3 ריבואנדים ו-3.5 אסיסטים למשחק. אחוזי הקליעה: 56.6% ל-2 נק', 48.7% ל-3 נק' ו-86% לעונשין. דירוג היורוליג הכללי שלו היה 25.3 נקודות.

בעונת 2005/2006, פארקר המשיך להוביל את הקבוצה וזכה שוב בתואר ה-MVP של היורוליג למרות שמכבי עצמה לא הצליחה לזכות שוב בתואר, אחרי הפסד בגמר היורוליג 73:69 לצסק"א מוסקבה.

פארקר במדי טורונטו ראפטורס

בסך הכל קלע פארקר 1804 נקודות במדי מכבי במשחקיה באירופה והוא נמצא במקום ה-6 בטבלת קלעי הקבוצה המובילים בגביעי אירופה בכל הזמנים.

החזרה לליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביולי 2006 חתם פארקר בקבוצת טורונטו ראפטורס המשחקת בליגת ה-NBA. פארקר עבר לטורונטו זמן מה לאחר סל ניצחון במשחקה של מכבי מול טורונטו שהותיר רושם על הקבוצה וגרם לה להתעניין בו ובסופו של דבר להביאו לקבוצה. הסכום אותו הרוויח פארקר בראפטורס מוערך בכ-12.5 מיליון דולרים למשך 3 עונות, אשר מתוכם נאלץ לשלם כמיליון דולר פיצויים למכבי תל אביב בנוסף לחצי מיליון הדולרים ששילמו הראפטורס למכבי בשל שחרור שחקן תחת חוזה.

בעונת 2006/2007, שותף פארקר ב-73 משחקים בעונה הסדירה ופתח בכולם בחמישייה. את העונה הסדירה סיים עם ממוצעים נאים של 12.4 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים למשחק. בפלייאוף שיחק את כל 6 המשחקים של הראפטורס ופתח חמישייה בכולם וסיים עם ממוצעים של 15.2 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 1.0 אסיסטים למשחק. קבוצתו של פארקר, טורונטו ראפטורס, סיימה את העונה הסדירה במקום השלישי במזרח (אם כי לפי יחס הפסדים ניצחונות היא הייתה חמישית בלבד אך עקב סיומה במקום הראשון בבית שלה היא הוגדרה כ"ראש בית"), באופן מפתיע, ופארקר נחשב לאחד מארבעת השחקנים הבולטים בקבוצה, יחד עם כריס בוש, חוזה קלדרון וטי.ג'יי פורד.

ב-13 ביולי 2009 חתם פארקר על חוזה לשנתיים בקבוצת קליבלנד קבאלירס בהן השתכר בכ-6 מיליון דולרים.

בעונתו האחרונה ככדורסלן, עונת 2011-2012, שיתף פעולה עם הישראלי הראשון ב-NBA, עומרי כספי, שעבר בתחילת עונה זו בטרייד מהסקרמנטו קינגס לקליבלנד. בשתי הקבוצות שבהן שיחק, בטורונטו ובקליבלנד, בחר להופיע עם גופייה מספר 18 משום שמספר זה מסמל בגימטריה את המילה "חי".‏[2]

ב-28 ביוני 2012 הודיע פארקר על פרישה מהכדורסל.‏[3][4] ב-19 באוגוסט 2012 פורסם כי מונה לתפקיד סקאוט (מגלה כשרונות) של קבוצת אורלנדו מג'יק.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1997/1998 פילדלפיה 37 0 5.3 0.397 0.321 0.650 0.7 0.5 0.3 0.1 1.9
1998/1999[א] פילדלפיה 2 0 1.5 1.000 0.000 0.000 0.0 0.0 0.0 0.0 1.0
1999/2000 אורלנדו 16 0 11.6 0.421 0.071 0.727 1.7 0.6 0.5 0.2 3.6
2006/2007 טורונטו 73 73 33.4 0.477 0.441 0.835 3.9 2.1 1.0 0.2 12.4
2007/2008 טורונטו 82 82 32.1 0.476 0.438 0.816 4.1 2.2 1.0 0.2 12.5
2008/2009 טורונטו 80 71 33.0 0.426 0.390 0.834 4.0 3.4 1.2 0.2 10.7
2009/2010 קליבלנד 81 81 28.3 0.434 0.414 0.789 2.9 1.9 0.8 0.2 7.3
2010/2011 קליבלנד 72 65 29.0 0.399 0.379 0.779 3.0 3.0 0.9 0.1 8.3
2011/2012[ב] קליבלנד 51 51 25.1 0.433 0.362 0.625 2.7 2.4 0.8 0.1 7.2
קריירה 494 423 27.8 0.444 0.404 0.794 3.2 2.3 0.9 0.2 9.1

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 טורונטו 6 6 40.0 0.419 0.400 0.795 5.3 1.0 1.5 0.3 15.2
2008/2009 טורונטו 5 5 39.2 0.408 0.294 0.857 6.0 2.0 0.8 0.4 11.4
2009/2010 קליבלנד 11 11 30.1 0.469 0.455 0.733 2.4 1.3 0.8 0.3 8.3
קריירה 22 22 34.8 0.434 0.407 0.794 4.0 1.4 1.0 0.3 10.9
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד
  2. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארקר הוא בנם של לארי ושרה פארקר. יש לו אח גדול, מרקוס ששיחק כדורסל בבית הספר התיכון, ואחות קטנה ממנו, קנדיס, שמשחקת כיום בליגת ה־WNBA.‏[5] היא זכתה פעמיים בתואר MVP של העונה הסדירה ב-WNBA ואף הייתה לאישה השנייה בהיסטוריה שהטביעה בליגה זו.‏[6]

פארקר הוא בעל תואר ראשון בכימיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fans, media chose decade's best!‎, באתר היורוליג
  2. ^ מכבי מצדיעה לאנתוני פארקר, באתר מכבי תל אביב, 28 ביולי 2012
  3. ^ אנתוני פארקר הודיע על פרישה מכדורסל, באתר וואלה!, 28 ביוני 2012
  4. ^ ynet ספורט, תולה את הנעליים: אנתוני פארקר פורש מכדורסל, באתר ynet‏, 28 ביוני 2012
  5. ^ רענן וייס, כצפוי: קנדיס פארקר נבחרה ראשונה בדראפט ה-WNBA, באתר ynet‏, 9 באפריל 2008
  6. ^ רענן וייס, היסטוריה ב-WNBA: קאנדיס פארקר הטביעה, באתר ynet‏, 23 ביוני 2008


שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל

2002: טפירו | 2003: מינלנד | 2004: פארקר | 2005: יאסיקביצ'יוס | 2006: באוורס | 2007: ניילון | 2008: טאקר | 2009: פרקינס | 2010: כדיר | 2011: מקל | 2012: אליהו | 2013: מקל | 2014: סמית'

MVP של פיינל פור היורוליג

1988: מקאדו | 1989: ראדג'ה | 1990: קוקוץ' | 1991: קוקוץ' | 1992: דנילוביץ' | 1993: קוקוץ' | 1994: פספאלג' | 1995: סאבוניס | 1996: וילקינס | 1997: ריברס | 1998: סאביץ' | 1999: אדני | 2000: רבראצ'ה | 2001: מקדונלד(סופרוליג)/ג'ינובילי (יורוליג) | 2002: בודירוגה | 2003: בודירוגה | 2004: פארקר | 2005: יאסיקביצ'יוס | 2006: פאפאלוקאס | 2007: דיאמנטידיס | 2008: לנגדון | 2009: ספאנוליס | 2010: נבארו | 2011: דיאמנטידיס | 2012: ספאנוליס | 2013: ספאנוליס | 2014: רייס