אנתופיליט

אנתופיליט

"כדור הרמנוב" - מעטפת אנתופיליט סביב ליבה של פלוגופיט
"כדור הרמנוב" - מעטפת אנתופיליט סביב ליבה של פלוגופיט
תכונות המינרל
הרכב כימי	(Mg,Fe2+)7Si8O22(OH)2
מערך קריסטלוגרפי	אורתורומבי
צורת הגביש	המינרל מופיע בדרך כלל כמקבצים סיביים, לווחים או כמסה חסרת צורה. גבישים בודדים נדירים מאוד, צורתם פריזמה באורך עד 25 ס"מ.
צבע	גוונים של חום - חום צהבהב, חום ירקרק, חום אפרפר, כמו כן אפור עד ירוק ובז'
ברק	זגוגי עד עמום או משיי בתצורה הסיבית, פנינתי על משטחי הפצילות
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה עד אטום
פצילות	מושלמת בכיוון אחד ({210}) המצטלבת בזוויות של 56° ו-124° (האופייניות לקבוצת האמפיבול), ומובחנת בשני כיוונים ({010} ו־{100})
שבירה	דמוי קונכייה, הסיבים אלסטיים
קשיות	6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.5-2.85
שרטוט	לבן עד לבן אפרפר
מינרלים נלווים	טלק, כלוריט, קורדיאריט, סילימניט, פלוגופיט, נציץ, גדריט, גארנט, סטאורוליט ועוד

אנתופיליט בקומטיט שעבר סרפנטיניזציה מכרה מגי היז ני (Maggie Hays Ni), אוסטרליה המערבית

אנתופיליט הוא מינרל אינוסיליקטי (סיליקט במבנה בצורת שרשרת) של ברזל, מגנזיום והידרוקסיד, השייך לקבוצת האמפיבול.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי של האנתופיליט היא (Mg,Fe²⁺)₇Si₈O₂₂(OH)₂. נוסחה זו זהה לנוסחת הקמינגטוניט שהוא פולימורף מונוקליני של האנתופיליט האורתורומבי. האנתופיליט יוצר תמיסה מוצקה עם פרו-אנתופיליט (Fe²⁺₇Si₈O₂₂(OH)₂) עם מגנזיו-אנתופיליט (Mg₇Si₈O₂₂(OH)₂) ועם גדריט (Mg₅Al₂Si₈O₂₂(OH)₂).

קריסטלוגרפיה

האנתופיליט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית " אורתורומבית דיפירימידלית" ($2/m\ 2/m\ 2/m$) וחבורת סימטריות מרחבית "Pnma". הפרמטרים של תא היחידה הם : Å‏‏a=18.544‏, b=18.026Å‏ ו-c=5.282Å. ככל מינרל בקבוצת האמפיבול בנוי האנתופיליט משרשרת כפולה של ארבעונים של סיליקה.

תכונות פיזיקליות

המינרל מופיע בדרך כלל כמקבצים סיביים (תצורת אזבסט), לווחים, להביים או כמסה חסרת צורה. גבישים בודדים נדירים מאוד, צורתם פריזמה באורך עד 25 ס"מ. צורה מיוחדת נתגלתה בהרמנוב (Heřmanov) שבצ'כיה. כדור דמוי ביצה המורכב ממעטפת של אנתופיליט ומליבה של פלוגופיט. תצורה זו זכתה לכינוי "כדור הרמנוב" (בצ'כית Heřmanovské koule, באנגלית Hermanover ball) על שם האתר. לאנתופיליט יש פצילות מושלמת המצטלבת בזוויות של 56° ו-124° (האופייניות לקבוצת האמפיבול), ומובחנת בשני כיוונים ({010} ו־{100}). הקשיות של המינרל בינונית,6-5.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.21 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של האנתופיליט הם: nα=1.603-1.679‏, nβ=1.617-1.685‏ ו-nγ=1.627-1.690, המקדמים גדלים ככל שתכולת הברזל גדלה. השקיפות של גבישי האנתופיליט נעה משקיפות מלאה דרך שקיפות למחצה ועד אטומה, צבעם בדרך כלל הוא בגוונים של חום - חום צהבהב, חום ירקרק, חום אפרפר, כמו כן אפור עד ירוק ובז'. הגוון החום-ציפורן מאפיין את המינרל (ואף נתן לו את שמו), אבל למעט כשהוא מופיע בצורה הנדירה של גבישים לא ניתן להסתמך על תכונה זו על מנת להבדילו ממינרלים אחרים מקבוצת האמפיבול ונדרשות בדיקות מעבדה. בשקף מנוסר האנתופיליט חסר צבע עד ירוק או צהוב חיוור. הברק של האנתופיליט הוא זגוגי עד עמום או משיי בתצורה הסיבית, ופנינתי על משטחי הפצילות. בדגימות מסוימות התגלתה תופעת "אוונטורסנס" (מכונה גם "אפקט שילר" - ברק או נצנוץ בשל לוחיות הכלואות במינרל על שם המינרל אוונטורין). הנפיצה של המינרל חלשה עד בינונית. המינרל פלואורסצנטי. בקרינת על סגול בגלים קצרים או ארוכים הוא פולט קרינה בגוון אדום. האנתופיליט ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש עד בינוני (תלוי בתכולת הברזל). מזווית אחת הוא נראה חום-ציפורן, חום צהבהב, חום אפרפר, מזווית שנייה הוא נראה חום-ציפורן, חום אפרפר או שחום ומזווית שלישית הוא נראה חום-ציפורן עד חום כהה, כחול אפרפר עד ירוק, סגול לילך.

גילוי ומקור השם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1801‏ בסמוך לחופי אגם קינרוד (Kjennerud), שליד העיירה קונגסברג (Kongsberg) במחוז בוסקרוד שבדרום מזרח נורווגיה. כיום מצויה במקום מחצבה (Kjennerud Anthophyllite Prospect) שבה כורים את האנתופיליט. מקור השם מלטינית - "אנתופילום" (anthophyllum), שפירושו ציפורן. השם מתייחס לגוון החום הנפוץ של המינרל הדומה לגוון הניצנים המיובשים של התבלין.

שימושים

לסוגים אחדים של המינרל יש צורה סיבית אופיינית לאזבסט והוא נכרה בעיקר לשימוש זה. לאזבסט יש שימושים תעשייתיים רבים למרות סיכוני הבריאות שהוא גורם (אבק אזבסט הוא חומר מסרטן), והוא מיוצר ממינרלים רבים שלהם צורה סיבית. המינרלים סרפנטין וטרמוליט נחשבים מינים טובים יותר לשימוש כאזבסט, משום שסיביהם גמישים יותר ועמידותם למתחים גדולה יותר, אבל גם לאזבסט מאנתופיליט יש שימוש כתוספת לצמנט עמיד בחום.

שימוש נפוץ פחות הוא כמינרל לאספנים. בדגימות של המינרל שמקורן בביוט (Butte) שבמונטנה שבארצות הברית התגלתה תופעת "אוונטורסנס" (מכונה גם "אפקט שילר" - ברק או נצנוץ בשל לוחיות הכלואות במינרל על שם המינרל אוונטורין) כחלחלה שהפכה את המינרל למבוקש.

מקור ותפוצה

אנתופיליט מצוי בסלעים מהסוגים אמפיבוליט, גנייס, מטאקוורציט, תצורות ברזל, גרנוליט וצפחה, והוא תוצר של התמרה בדרגה בינונית או גבוהה של סלעים עשירים במגנזיום, בייחוד סלעי יסוד אולטרה-בסיסיים ופצלים דולומיטיים שאינם טהורים. הוא נוצר גם כשארית טבעתית של התמרה נסוגה (התמרה שבמהלכה הטמפרטורה והלחץ יורדים) של אורתופירוקסן ואוליבין, וכמינרל נלווה בגנייסים ובצפחות נושאי קורדיאריט. אנתופיליט נוצר גם כמינרל של התמרה נסוגה מסלעים אולטרה-מאפיים יחד עם סרפנטין.

תפוצה בסלעים אולטרה-מאפיים

אנתופיליט נוצר מפירוק של טלק בסלעים אולטרה-מאפיים בנוכחות מים ופחמן דו-חמצני בתגובת התמרה כימית מתקדמת (כלומר שבמהלכה הטמפרטורה והלחץ עולים). אנתופיליט נוצר בשל הלחץ החלקי של הפחמן הדו-חמצני (XCO₂) בתמיסה המימית. בלחצים גבוהים יותר של CO₂ נדרשת טמפרטורה נמוכה יותר על מנת שייווצר אנתופיליט. התמרה בסלעים אולטרה-מאפיים בסביבות מימיות טהורות נטולות CO₂ נוטה לייצר מקבצים של סרפנטין-אנטיגוריט-ברוסיט-טרמוליט (תלוי בתכולת ה-MgO) או אוליבין או פירוקסן מותמרים בהתמרה לאמפיבוליט עד גרנוליט. לפיכך מקבצים של סלעים אולטרה-מאפיים המכילים אנתופיליט מציינים לפחות התמרה של פאצייס צפחות ירוקות בנוכחות נוזלי התמרה המכילים פחמן דו-חמצני. המקבצים הנוצרים בתגובות התמרה טיפוסיות של סלעים אולטרה-מאפיים העניים במגנזיום (פחות מ-25% MgO) והעשירים במגנזיום (מעל ל-25% MgO) הם:

• אוליבין + טרמוליט + טלק ← אוליבין + טרמוליט + אנתופיליט (עני ב-MgO‏, >550°C‏, XCO2<0.6)
• אוליבין + טרמוליט + מגנזיט ← טרמוליט + אנתופיליט + מגנזיט (עשיר ב-MgO‏, >550°C‏, XCO2>0.6)
• טלק + מגנזיט + טרמוליט ← טרמוליט + אנתופיליט + טרמוליט + מגנזיט (עני ב-MgO‏, >550°C‏, XCO2>0.6)

אנתופיליט כתוצר של התמרה נסוגה הוא נדיר יחסית בסלעים אולטרה-מאפיים ובדרך כלל אינו מפותח בשל רמת האנרגיה הנמוכה הזמינה לתגובות ההתמרה לפעול ובדרך כך התייבשות מסת הסלעים במהלך ההתמרה. באופן דומה, הצורך בכמויות משמעותיות של פחמן דו-חמצני בנוזל ההתמרה מגביל את הופעת האנתופיליט כמינרל מהתמרה נסוגה. מקבצי המינרלים השכיחים כתוצאה מהתמרה נסוגה של סלעים אולטרה-מאפיים הם לכן מקבצי סרפטיניט או טלק-מגנזיט.

אנתופיליט מהתמרה נסוגה נוכח בדרך כלל באזורי גזירה שבהם השבר והגזירה של הסלעים יוצרים ערוץ עבור נוזלים פחמתיים במהלך ההתמרה הנסוגה.

תפוצת האנתופיליט בעולם

האנתופיליט הוא מינרל נפוץ מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את האתר שבסמוך לחופי אגם קינרוד (Kjennerud), שליד העיירה קונגסברג (Kongsberg) במחוז בוסקרוד שבדרום מזרח נורווגיה (שם נמצא המינרל לראשונה); הרמנוב (Heřmanov) שבצ'כיה; שניברג (Schneeberg) בסקסוניה שבגרמניה; צ'סטרפילד (Chesterfield) במחוז המפשייר (Hampshire) במסצ'וסטס, רכס גרייוולי (Gravelly), הרי טובאקו רוט (Tobacco Root) וביוט (Butte) במונטנה, ובמחצבת וינצ'סטר (Winchester), מחוז ריברסייד (Riverside) בקליפורניה שבארצות הברית; ומונגלינופ (Munglinup) במדינת אוסטרליה המערבית שבאוסטרליה.

לקריאה נוספת

• Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1963) Rock-forming minerals, v. 2, chain silicates, 211-229
• Klein, Cornelius., 2002, The Manual of Mineral Science, 22nd ed., John Wiley & Sons, Inc. ISBN 0-471-25177-1

קישורים חיצוניים

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• אתר Mineral Galleries
• Handbook Of Mineralogy
• David r. Veblen, Anthophyllite asbestos: microstructures, intergrown sheets silicates, and mechanisms of fiber formation, מקור: American Mineralogist‏, 65 עמ' 1075–1086, 1980
• אנתופיליט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)