אסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורבות של רעידת האדמה בסן פרנסיסקו (1906), הזכורה כאחד מאסונות הטבע החמורים ביותר שהתרחשו בהיסטוריה של ארצות הברית.

אסון או קטסטרופה הוא אירוע או מצב המהווה סיכון ואיום, ובסופו של דבר זורע הרס וחורבן על החיים, הרכוש, הבריאות או הסביבה. אסונות יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים (נגרמים כתוצאה ממעשים ידי-אדם). אסון מוגדר באופן כללי כאירוע המשפיע לרעה על החברה או הסביבה.

אסון טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון טבע נגרם כתוצאה מגורם סיכון טבעי (למשל התפרצות געשית, רעידת אדמה, בצורת ורעב המוני). נהוג לומר שאסונות טבע נגרמים כתוצאת מפעילות טבעית של הטבע הפועלת יחד עם הפעילות האנושית. כלומר, ממד האסון הטבעי תלוי ברמת הפעילות של בני האדם בסביבה הטבעית שלהם וביחסי הגומלין ביניהם. לרוב מצומצמת ההגדרה לאסונות הפוגעים באדם. אסון טבע עשוי גם להיות אסון אקולוגי אם פגיעתו בחי ובצומח חמורה (אם כי אסון אקולוגי יכול להיגרם גם על ידי מעשי אדם).

אסון מלאכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון "מלאכותי" או אסון מעשה ידי אדם הוא אסון שאינו טבעי, דהיינו לא נדרשה התערבות של כוחות הטבע לגרימתו, אלא פעילות אנושית לבדה שגרמה לאבדות ונפגעים רבים. אסונות כאלו מאופיינים על ידי פגיעה במזיד, רשלנות, שגיאות שונות או כישלון של מערכת מסוימת. גם את האסונות המלאכותיים ניתן לחלק לשתי קטגוריות - אסונות טכנולוגיים ואסונות חברתיים (סוציולוגיים). אסונות טכנולוגיים הם תוצאה של כישלון בטכנולוגיה, כגון תקלות בתכנון, אסונות תחבורתיים, או אסונות סביבתיים (למשל זיהום אוויר, שגרם בין היתר לשינוי האקלים ולהתחממות עולמית). אסונות חברתיים הם בעלי מניע אנושי חזק, כגון מלחמות, מעשים פליליים ומהומות.

בעקבות האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אסון נהוג לערוך תחקיר על הגורמים לאסון, ועל ההיערכות הנדרשת למניעת אסון דומה או לצמצום נזקים בעת אסון בלתי נמנע (כרעידת אדמה).

בקרב הרבנים יש הנוהגים לפרש אסונות כעונש מאלהים על חטאים של בני האדם, או כמסר מאלוהים. דוגמה: בעקבות אסון הבונים, שבו נספו 21 אנשים בתאונת דרכים, נגרם קרע חמור ביחסי דתיים-חילונים, לאחר ששר הפנים ממפלגת ש"ס, הרב יצחק חיים פרץ, קישר בין חילולי השבת בפתח תקווה, שבאותה תקופה היו שנויים במחלוקת, לבין האסון. הרב פרץ לא התנצל, אך טען שדבריו הוצאו מהקשרם. ההורים דרשו בזעם את התפטרותו ומחו כאשר ראש הממשלה שמעון פרס נמנע מלגנות את דבריו בחריפות המספקת לטעמם. גם האדמו"ר מלעלוב השמיע השקפה דומה לזו של הרב פרץ. הוא הטיל על ראש העיר פתח תקווה את האחריות בשל עניין השבת ודרש ממנו להתפטר. דלק נוסף לפולמוס הציבורי שפך ביטאון חב"ד שקישר בין המזוזות הפסולות שהיו בבית הספר לבין הטרגדיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]