אסון הנפט של אקסון ואלדז

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת, ניסוחים מסורבלים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

המיכלית אקסון ואלדז

אסון הנפט של אקסון ואלדז הוא אסון אקולוגי שנבע מדליפת נפט גולמי ממכלית הנפט אקסון ואלדז החל מה-24 במרץ 1989, במפרץ הנסיך ויליאם שבדרום אלסקה. האסון נחשב לאחד האסונות הימיים הסביבתיים מעשה ידי אדם החמורים שאירעו אי פעם. אמנם בדירוג על פי נפח הנפט שנשפך, האסון רחוק מראש הרשימה של אסונות דליפות הנפט, אך מיקומו המרוחק של המפרץ ונגישותו רק למסוקים וכלי שייט, הקשו על תוכניות ופעולות התגובה של הממשלה והתעשייה. ההערכה הרשמית היא שבמהלך האסון נשפכו לים כ-257 אלף חביות נפט גולמי. סערה שפרצה במפרץ שלושה ימים לאחר פגיעת המכלית בשרטון העבירה כמויות גדולות של נפט על רבים מהחופים הסלעיים בשרשרת האיים בסביבה מה שהוביל לזיהומם ופגיעה חמורה באקולוגיה של האזור, שהיה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים. בין המינים שנפגעו ניתן למנות דגי סלמון, כלבי ים, לוטרות ים, לווייתנים ומינים רבים של ציפורים.

התאונה שהובילה לאסון

תמונה ממעוף הציפור של כתם הנפט

המיכלית אקסון ואלדז הפליגה מטרמינל הנפט של העיירה ואלדז שבאלסקה בערב ה-23 במרץ 1989, ונשאה כ-1.26 מיליון חביות נפט גולמי המיועדות לבתי זיקוק בקליפורניה. נווט הנמל הנחה את הספינה ביציאה דרך מיצרי ואלדז ולאחר המעבר החזיר את הפיקוד על המיכלית לרב-החובל ג'וזף הייזלווד. על מנת להימנע מפגיעה בקרחונים המיכלית נטשה את נתיב השייט הרגיל. לאחר התמרון, בסביבות השעה 23:00, עזב הקברניט את גשר הפיקוד ובזמן האסון נמצא בחדרו הפרטי. הוא השאיר בגשר הפיקוד את הקצין השלישי ומלח נוסף עם הוראות לחזור לנתיב השיט הרגיל בנקודה מוסכמת מראש. המכלית לא חזרה לנתיב השיט וקרוב לחצות היא פגעה בשונית בליי. התבקעות המכלית כתוצאה מהפגיעה בשונית הובילה לשפיכתן של 257,000 חביות נפט, או 41 מיליון ליטר, כ-20% מהמטען הכולל של המכלית, למימי מפרץ הנסיך ויליאם.

הסיבות לאסון נחקרו על ידי הוועדה הלאומית לבטיחות בתובלה, וזו זיהתה ארבעה גורמים שגרמו לפגיעת המכלית בשונית:

1. הקצין השלישי כשל בתמרון כלי השייט, אולי בשל עייפות ועומס עבודה מופרז.
2. רב-החובל כשל בפיקוח על הניווט, אפשר שעקב השפעת אלכוהול.
3. חברת אקסון, בעלת האונייה, לא פיקחה על רב-החובל ולא סיפקה לו צוות רענן ובגודל מספק לתפעול המכלית.
4. משמר החופים של ארצות הברית כשל בניהול תעבורת הספינות במפרץ.

הוועדה פרסמה מספר המלצות במטרה לטפל בגורמים שהובילו לאסון, ביניהן שינוי צורת העבודה של צוותים בחברה.

כמות הנפט שנשפך

לפי דיווחים רשמיים, המכלית נשאה כ-1.26 מיליון חביות נפט, שמהן כ-257,000 חביות נשפכו למימי המצר. מספר זה הפך להיות ההערכה המוסכמת לגבי הדליפה, כפי שנתקבלה על ידי הגופים הממשלתיים והתעשייתיים המעורבים בנושא, וגם על ידי ארגוני איכות הסביבה, כמו גרינפיס ומועדון סיירה. עם זאת, ישנם גורמים, כגון ארגון הסביבה מגיני חיי הפרא, החולקים על הערכה זו, וטוענים כי נפח הדליפה היה למעשה גדול יותר. זאת מכיוון שחישוב כמות הנפט שנשפך מתבסס על כמות הנפט שנשארה במכלית, וגורמים אלה טוענים כי הנפט במכלית נמהל במי-ים ולכן למעשה כמות הנפט שנשפכה למפרץ גדולה יותר.

מאמצי הניקוי

ניסיונות לניקוי החוף באמצעות הזרמת מים חמים בלחץ גבוה

פעולת הניקוי הראשונה הייתה ניסיון לשימוש בתערובת שהורכבה מחומר פעיל שטח ומממס. חברה פרטית נשכרה לפזר את התערובת באמצעות מסוק כבר ביום הדליפה הראשון, אך מכיוון שהים לא היה גלי מספיק לערבוב התערובת עם הנפט במים, השימוש בשיטה זו הופסק. שריפת נפט ניסיונית נערכה בשלבים המוקדמים של הדליפה, באזור שבודד על ידי מחסום צף חסין לאש. הניסוי היה מוצלח יחסית, אך בגלל תנאי מזג אוויר לא מתאימים, שריפות נוספות לא בוצעו במהלך פעולות הניקוי. ניקיון מכני החל זמן קצר לאחר מכן, בעזרת מחסומים צפים ומכונות להפרדת נפט מהמים (skimmers), אך המכונות לא היו זמינות ביממה הראשונה לאחר האסון, ובנוסף נפט סמיך ואצות גרמו לסתימות בציוד. בפעולות הניקוי, השתתפו יותר מ-11,000 תושבי אלסקה, עובדי חברת אקסון ומתנדבים מכל רחבי ארצות הברית שנשכרו במיוחד על ידי חברת אקסון. הם עבדו ברחבי האזור שנפגע בניסיון להפחית את הנזק לסביבה.

מכיוון שבמפרץ הנסיך ויליאם מפרצונים סלעיים רבים בהם הצטבר נפט, התקבלה החלטה לנקות אותו בעזרת מים חמים בלחץ גבוה. אך שיטה זו פגעה גם באוכלוסיות המיקרו-אורגניזמים על החוף; רבים מיצורים אלה, כגון פלנקטון, מהווים את הבסיס לשרשרת המזון הימית/חופית ואחרים, כגון חיידקים ופטריות, הם בעלי יכולת פירוק ביולוגי של נפט. יש הטוענים כי היה צריך להשאיר את הנפט ולא לנקותו, ולאפשר לו להתפרק בהדרגה. בזמנו, הן עצת המדענים והן הלחץ הציבורי היו לנקות הכל, אך מאז התפתחה הבנה עמוקה יותר של תהליכי פתרון טבעיים ויזומים, ולפחות חלק ממנה הוא בזכות ההזדמנות לחקור את ההשלכות של הדליפה מאקסון ואלדז.

למרות פעולות הניקוי הנרחבות, מחקר שנערך על ידי הסוכנות הלאומית לאוקיינוגרפיה ואטמוספירה קבע כי נכון לתחילת 2007, יותר מ-98,000 ליטר נפט עדיין נמצאים בקרקע החולית של החופים שזוהמו, כמות אשר קטנה בקצב של פחות מ-4% לשנה.

טיפול החברה במשבר

הנהלת חברת אקסון עשתה שגיאות רבות בניהול המשבר. בשלב ראשון, התעלמות. בשלב שני, התכחשות לאחריות, לא נעו במהירות לטפל בבעיה. בשלב שלישי, חוסר דאגה לנזק שנגרם. בשלב רביעי, התנהגות שחצנית ומתנשאת כלפי אמצעי התקשורת והציבור הרחב. אלה הובילו יחדיו לחרם צרכנים, לירידה במכירות, לאובדן מנהיגות ונתח שוק, מחברת הנפט המובילה בעולם לשלישית בהיקפי פעילות, לפגיעה תדמיתית קשה, ולבסוף לחילופים בהנהלת החברה.

לאחר שספגה ביקורת, ובה גם ביקורתו של ג'ון דבנס, ראש העיירה ואלדז, שאמר שהקהילה שלו הרגישה נבגדת מתגובתה הלא-מספקת של אקסון למשבר החליטה הנהלת אקסון לפעול בשיתוף פעולה עם משמר החופים אשר ניהל את המשבר באופן רשמי, במאמץ לניקוי הזיהום ולשיקום סביבת החיים של האזור שנפגע. המבצע נמשך יותר מארבעה קייצים ועלה כ-2.1 מיליארד דולר, ועלה במחיר, היקף ויסודיות על כל פעולות הניקיון של דליפות נפט קודמות. בנוסף, חויבה החברה לשלם למעלה ממיליארד דולר דמי נזיקין, אותם היא מסרבת עדיין לשלם.

לאחר סיום הטיפול במשבר פרסמה חברת אקסון סרט וידאו בשם "מדענים ודליפת הנפט באלסקה", עם התווית "סרט לתלמידים" ואשר יועד להפצה בבתי ספר. לדעת רבים הסרט מציג את תהליך הטיפול במשבר בצורה מאוד לא מדויקת, באשר למספר בעלי החיים שמתו או נפגעו ובאסון ועובדות לא מדויקות נוספות, כאשר המסר הסופי שלו הוא שהסביבה של מפרץ הנסיך ויליאם השתקמה באופן מלא ואין לאסון השלכות ארוכות טווח על החיים במפרץ.

השלכות סביבתיות

התוצאות, קצרות הטווח וארוכות הטווח, של דליפת הנפט נחקרו רבות לאורך השנים. אלפי חיות מתו בזמן האסון עצמו ומיד אחריו. ההערכות הן: 250,000-500,000 ציפורי ים, 2,800-5,000 לוטרות ים, 300 כלבי ים, 250 עיטמים לבני ראש ו-22 לווייתני אורקה. כמו כן הושמדו מיליארדי ביצי דגי סלמון והרינג. עקב פעולות הניקיון היסודיות, עדויות מועטות של האירוע נשארו באזורים בהם בני אדם מבקרים רק שנה מאוחר יותר. חברת אקסון טוענת בהצהרות התקופה האחרונה כי "הסביבה במפרץ הנסיך ויליאם בריאה, מגוונת ומשגשגת, מה שברור לכל אחד שמבקר באזור". בפועל, השפעות האסון ממשיכות להיות מורגשות גם היום. נצפה צמצום כללי באוכלוסיות בעלי חיים ימיים שונים, כולל גידול מואט באוכלוסיות דגי אילתית האוקיינוס השקט. כלבי ים וברווזים גם הראו שיעורי תמותה גבוהים יותר בשנים לאחר האסון, בעיקר בגלל בליעת נפט, אם מאכילה מקרקע מזוהמת או התנקות משאריות נפט על השיער והנוצות.

כמעט 15 שנים לאחר האסון, מחקר של צוות מדענים מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית הראה כי השפעות הדליפה הם ארוכות טווח משחשבו בעבר. הצוות העריך כי לחלק מבתי הגידול החופיים עלול לקחת עד 30 שנה להשתקם. חברת אקסון מכחישה טענות בנושא, ומצהירה כי הם העריכו כי מעט הנפט שנשאר לא ייגרום לתוצאות אקולוגיות ארוכות טווח, בהסתמך על 350 מאמרי מדענים. עם זאת, מחקר של מדענים מהסוכנות הלאומית לאוקיינוגרפיה ואטמוספירה מסכם כי הזיהום יכול ליצור חשיפה כרונית ברמה נמוכה, לגרום לנטישת המקומות בהם הזיהום כבד ולפגוע באופי הפראי של האזור כולו.

השלכות נוספות

איגוד עובדי הנפט, תעשיות כימיות ואטומיות, שמייצג כ-40,000 עובדים ברחבי ארצות הברית, הצהיר על התנגדות לקידוח בשמורת הטבע הארקטית הלאומית עד שהקונגרס יחליט בחקיקה על מדיניות אנרגיה לאומית מקיפה.

בעקבות האסון הוציא סטיב קופר, מושל אלסקה, צו פעולה שדורש ליווי של שתי גוררות לכל מכלית טעונה מהעיירה ואלדז דרך מפרץ הנסיך ויליאם ועד הינצ'ינברוק. הצו השתנה בשנות ה-90, ואחת משתי הגוררות הרגילות הוחלפה באניית ליווי ותגובה (ERV). מרבית המכליות היוצאות מואלדז הן עדיין חד-דופניות, בניגוד לחקיקה שהועברה ומחייבת אותן להיות בעלות דופן כפולה. מצב זה אמור להשתנות עד 2015, המועד האחרון שנקבע בחוק ליישום דיפון כפול.

ב-1991, עקב התמוטטות האוכלוסייה הימית המקומית, ובמיוחד צדפות, דגי הרינג וכלבי ים, החברה המקומית Chugach פשטה רגל.

על פי מחקרים שמומנו על ידי מדינת אלסקה, לדליפה היו השלכות כלכליות קצרות וארוכות טווח, אשר כללו אבדן משרות דיג, פנאי ספורטיבי, תיירות מופחתת ופגיעה במה שנקרא בפי הכלכלנים, "ערך קיום", שהוא ערכו לציבור הרחב של מפרץ הנסיך ויליאם במצבו הבתולי.

ראו גם

• התבקעות מכליות נפט
• ניהול משברים
• דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)