אסון מעגן
אסון מעגן הוא תאונה אווירית שהתרחשה ב-29 ביולי 1954, כאשר מטוס קל מסוג פייפר קב התרסק לתוך קהל שנכח בטקס זיכרון לצנחני היישוב בקיבוץ מעגן. באסון נהרגו 17 איש ונפצעו 25.
[עריכה] תיאור האסון
טקס הזיכרון היה למטרת חנוכת האנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, שהיה חבר הגרעין שהקים את קיבוץ מעגן ונספה בשליחותו באירופה. הטקס היה אמור להעלות את פועלם של הצנחנים שנשלחו במלחמת העולם השנייה לאירופה להציל יהודים.
בעצרת נכחו כ-2,500 מוזמנים, בהם ראש הממשלה משה שרת, מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, יגאל אלון, טדי קולק, הצנחנים ששבו בשלום מאירופה ומשפחות הצנחנים שנספו, קציני צה"ל, ראשי ההתיישבות העובדת ועוד. על סידורי הטקס היה ממונה צה"ל שהכשיר מגרש מיוחד, כיסאות וסידורי ביטחון. השורות הראשונות הוקצו לצנחנים ובני משפחות הצנחנים שנספו.
כחלק מתוכנית הטקס היה אמור מטוס קל לטוס מעל ראשי הנוכחים וממנו תושלך איגרת ברכה מנשיא המדינה לכבוד הנוכחים בעצרת.
בתחילת העצרת הוצב משמר כבוד ליד האנדרטה בפיקודו של סגן שמחה לוי. תזמורת צה"ל פתחה בנגינת "התקווה" והחיילת דליה פרידלנד קראה תפילת "יזכור". אביו של פרץ גולדשטיין הסיר את הלוט מעל המצבה וזרים הונחו למרגלותיה.
בשלב זה הופיעו שני מטוסי פייפר של "קלוב התעופה לישראל", שמאחד מהם אמורה הייתה להיות מוצנחת איגרת. הטייס היה אורי גלין ומאחוריו ישב הצלם אבשלום סטרוד. המטוס הגיע מצד דרום, הסתובב וקרב אל הקהל. נקודת ההצנחה תוכננה להיות מצפון לאנדרטה, אך משהצניח גלין את האיגרת היא נתפסה בגלגל השמאלי של המטוס. גלין עשה מספר סיבובים שבהם הצלם סטרוד מחזיק את ההגאים ובו בזמן גלין משרבב החוצה את פלג גופו העליון ומנסה להגיע לאיגרת. ביעף האחרון האיגרת שוב הוצנחה אך ההתעסקות איתה גבתה מחיר כבד: גלין לא שם לב כנראה שהמטוס בגובה נמוך ובמהירות נמוכה. כשהבחין במצב כבר היה מאוחר. המטוס פגע בסגן שמחה לוי שעמד ליד האנדרטה והרגו מיד. לאחר מכן המשיך המטוס לעבר השורות הראשונות של הקהל ושם נעצר. 17 אנשים נהרגו ו-25 נפצעו. הטייס והצלם, שנפגעו קלות, חולצו ופונו במהירות מהמקום, והמטוס עלה באש.
בין הנספים היו ארבעה מצנחני היישוב שהיו ביחד עם פרץ גולדשטיין בשליחות וחזרו בשלום: סגן אלוף דב הררי (ברגר), אריה אורני (פיכמן), יהודה אחישר (גוקובסקי) ושלום פינצי. כמו כן נספו בן ציון ישראלי מראשי תנועת העבודה, מחנכו של גולדשטיין בקיבוץ אפיקים שמואל זהרהרי ורעייתו רחל, אליהו שומרוני, מייסד הנח"ל ודניאל ועפרה סרני - בנם וכלתם של עדה ואנצו סרני.
[עריכה] השלכות האסון והנצחתו
ועדת החקירה שמונתה לחקור את האסון מנתה שלושה חברים: יזהר הררי, אל"מ יצחק פונדק ועמנואל צור. מסקנות הוועדה הוגשו לראש הממשלה ב-7 בספטמבר 1954. הוועדה קבעה כי אורי גלין פעל מתוך פזיזות, קלות ראש וחוסר אחריות, וכי הטיסה כולה, כולל השלכת האיגרת, בוצעו ללא רישיון מאגף התעופה האזרחית. במשפט שהתקיים נגד אורי גלין באשמת גרימת מוות ברשלנות קבע השופט שהדברים אינם מגיעים לידי רשלנות פושעת ולא הוכחה אחריותו הפלילית של גלין.
גלין עבר להתגורר בארצות הברית, למד רפואה והמשיך לעסוק באתלטיקה (הוא היה שנים רבות אלוף ישראל בזריקת דיסקוס וייצג אותה גם בארצות הברית). לאחר מספר שנים חזר לישראל ונתמנה למרצה בבית הספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה. כן היה בכיר באיגוד האתלטיקה עד יציאתו לגמלאות.
משרד הביטחון לא הכיר באחריותו לאסון ומשפחות הנספים והנפגעים קיבלו מהממשלה פיצוי חד פעמי כולל של 160 אלף לירות, שאותו הגדיר שר האוצר כ"תשלום חסד". כדי לפצות את קיבוץ מעגן עצמו על האסון, הקציב המשרד כסף להקמת "בית הצנחן" במקום האסון.
בבית הצנחן יש אולם מופעים קטן, פינת הנצחה לנספים באסון מעגן, תערוכה על שליחות הצנחנים באירופה במלחמת העולם השנייה ותערוכה על תולדות קיבוץ מעגן. במקום נערכים סיורים מודרכים ומוצג סרט על שליחות הצנחנים ואסון מעגן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- 53 שנים לאסון מעגן
- אורי גלין - באתר הפלמ"ח
- אסון מחריד במעגן - 15 הרוגים, דבר, 30 ביולי 1954 (המשך)
- שי פוגלמן, מה באמת קרה שם, באסון התרסקות המטוס בקיבוץ מעגן, לפני 55 שנה?, באתר הארץ, 1.10.2009
