אסון פתע רב-נפגעים

אסון פתע רב-נפגעים (בראשי תיבות: אפר"ן) הוא אסון שבו היקף הנפגעים או הפגיעה ביכולת הקהילה לתפקד הם ברמה הלאומית.^[1]

אפר"ן עלול להתרחש כאשר מתקיימים שלושה תנאים (משולש האסון):

אוכלוסייה צפופה (שאם לא כן לא יהיו נפגעים רבים)
תשתית לקויה
מחולל הסיכון (מעשה ידי אדם או הטבע)

אי המוכנות של האדם תגרום לאירועים טבעיים (רעידת אדמה, צונאמי, התפרצות הר געש, סופה, שרפה, התנזלות קרקע, פנדמיה ועוד) להפוך לאפר"ן.

בהתמודדות עם אסון פתע רב-נפגעים יש מרכיבים אחדים:

מניעה – פעולות הננקטות כדי למנוע את התהוות משולש האסון ולצמצם נזק לבני אדם ולרכוש.

המניעה כוללת פעולות תכנון וביצוע, ובהן חינוך הציבור והכשרת אנשי המקצוע לנסיבות חירום, חקיקת חוקים ותקנים ואכיפתם, פיזור אוכלוסין, שדרוג תשתיות ומבנים קיימים.

היערכות ואִפְחוּת – פעולות שתכליתן לשפר את כושר ההתמודדות עם מצבי אפר"ן. מן הפעולות: הקניה והטמעה של ידע ושיטות התמודדות באמצעות הדרכה ותרגול; פיתוח ושיפור עמידות של תשתיות; הכנת מערכי רפואה, פינוי נפגעים, זיהוי וקבורה; איתור וחילוץ; כיבוי שרפות; הספקת מזון, מים ומחסה; וכן תכנון השיקום, כגון: קביעת העדיפויות וסדר הפעולות להפעלה-מחדש של שירותים ותשתיות קריטיים שקרסו כדי לטפל בצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה שנפגעה ושל אזורים בעלי חשיבות לאומית עליונה; הערכה ראשונית של הנזק; סילוק פסולת; חיזוק מתקנים שנחלשו.

מענה – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן הצלת חיי אדם וצמצום נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור.

- שיקום אוכלוסין ראשוני – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן ייצוב האדם והקהילה לאחר אפר"ן. תהליך זה נועד להעביר את האוכלוסייה ממצב של תלות למצב של עצמאות על ידי טיפול רפואי פיזי ונפשי, שיכון זמני, שיקום כלכלי בסיסי וכן כל סיוע אחר מטעם השלטונות כצעד לקראת שיקום קהילתי.
- שיקום התשתית הפיזית – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן קימום תשתיות.

מן הפעולות: בנייה מחדש של בתים, מבני ציבור ומבני תעשייה, פינוי פסולת, תיקון כבישים וגשרים, שיקום תשתיות מים וחשמל ושירותים חיוניים אחרים, לרבות שיקום מקורות הכנסה בזירת האפר"ן.

דוגמאות לאפר"ן:

מוכנות ישראל לאפר"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערכות לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ממשלת ישראל החליטה באוגוסט 1999 להקים ועדת שרים בעניין היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. ועדת השרים הקימה את ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה שבראשה עומד מאז ינואר 2008 ד"ר אבי שפירא".^[2]

תרחישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידת אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רעידת אדמה

"לפי "תרחיש ייחוס לאומי" של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה בישראל שקבעה ועדת ההיגוי, על מדינת ישראל להיערך לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית שאן. לפי התרחיש באירוע זה ייהרגו 16,000 איש, ויהיו 6,000 פצועים קשה ו-377,000 מפונים. נוסף על כך, יהיו 10,000 מבנים הרוסים ול-20,000 מבנים ייגרמו נזקים כבדים. לדברי ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית תרחיש הייחוס הנוכחי מחמיר ועתיד להיבחן מחדש".^[2]

צונאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צונאמי

מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונאמי בחופי ישראל. המחקר חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.^[3] הצונאמי האחרון שפגע בחופי ישראל היה ב-1956 כתוצאה מרעידת אדמה בסמוך לחופי יוון. גובה הגל שהכה בחוף היה כחצי מטר ולא גרם לנזק ממשי.

כשל תשתיתי וטכנולוגי כתוצאה מרעידת אדמה ו/או צונמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפרנאי אפרים לאור, ראש המרכז לחקר אירועי פתע רבי נפגעים במכון הטכנולוגי בחולון משרטט תרחיש ייחוס סביר^[4] ועל פיו גל צונאמי בים התיכון בעקבות רעידת אדמה ישטוף את מתקני התעשייה לאורך חוף מפרץ חיפה ובעורפו, דרך מליחות הקישון ונחל נעמן, המועדות להצפות מי ים גם בשגרה. המפגש של מי ים, כשלעצמם, עם חומרים המאוחסנים בטמפרטורה ולחץ גבוהים יביא לתוצאות קטלניות. כל זאת בטרם הבאנו בחשבון כמה תקלות שיקרו בו זמנית, שאיננו יכולים לחזות נכון לעכשיו, בהיעדר מידע קריטי על סה"כ החומרים המסוכנים המאוחסנים בכל רגע נתון במפרץ חיפה, הרכבם הכימי והסיכון המצרפי בהיפלטם לסביבה.

מלחמה/פעולת טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשל תשתיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשל טכנולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לוחמת רשת

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תמ"א 38

אחת הדרכים להתמודד עם מבנים שאינם עומדים בתקן הבנייה החדש היא תוכנית תמ"א 38 ובה תמורת חיזוק המבנה, שיפוצו והקמת ממ"דים מקבלים הקבלנים אחוזי בניה להוספת דירות למבנה. הבעיה היא שהתמריץ לקבלנים קיים רק באזורי הביקוש והיישובים על השבר הסורי אפריקאי ובסביבתו אינם נמנים עם היישובים באזורי הביקוש למגורים שמתמקדים בין חדרה לגדרה.

ישראל היא מן המתקדמות במדינות העולם בפיתוח, ייצור ויצוא מערכות התרעה בפני רעידות אדמה. המערכת מנצלת את פרק הזמן בין שני סוגים של גלים ססמיים, גל ה-P, המהיר יותר שאינו גורם להרס הנקלט על ידי חיישני מערכת ההתרעה ומפעיל, בין שאר יכולותיו, כריזה קולית, המקדימה, בתלוי במרחק ממוקד הרעש ובעוצמתו, בכמה עשרות שניות בודדות את גל ה-S ההרסני, ובכך מגדיל את סיכויי השרידות באפשרו, בכפוף לאתר בו הוא מותקן, ותרגול, הימלטות לשטח פתוח, כניסה למרחב מוגן וכיוצא בזה. החל בשנת 2010 מותקנת מערכת שכזו בישראל בכל מוסד חינוכי חדש או אגף חדש של מוסד חינוכי.

היערכות ואִפְחוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן אפר"ן לפי "תרחיש ייחוס לאומי" של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה בישראל על האוכלוסייה האזרחית בסיוע הרשויות המקומיות יהיה לדאוג לעצמה למשך מספר יממות עד אשר יינתן סיוע ברמה הלאומית והבינלאומית.

ערך מורחב – המשרד להגנת העורף

מענה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המישור העקרוני עליו נסמכת הביקורת הנשמעת כנגד התנהלותן של ממשלות ישראל בנושא המוכנות הלאומית לאפר"ן הוא שהממשלות מחשבות את ההסתברות לקרות אירוע אפר"ני אל מול ההשקעה הכלכלית הדרושה להתכוננות סבירה (עשרות מיליארדים) בעוד מומחי האפר"ן טוענים שהשיקול המרכזי לאורו על הרשויות להתכונן היא הוודאות המוחלטת שאפר"ן בוא יבוא ואת ההשקעה הכלכלית של התכוננות יש להשוות להשקעה הכלכלית שתידרש לשיקום מדינה שלא התכוננה לאפר"ן כראוי (מאות מיליארדים), כאשר את עשרות אלפי ההרוגים לא יהיה ניתן להשיב ושורות שכבת גיל דור העתיד לא יתמלאו אלא לאחר שניים או שלושה דורות.