אסון צאלים ב'
אסון צאלים ב' הוא תאונת אימונים צבאית שבה נהרגו חמישה לוחמים מסיירת מטכ"ל, שהתרחשה ב-5 בנובמבר 1992 בבסיס צאלים שבנגב.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
לאחר מלחמת המפרץ הנחה הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, כי סיירת מטכ"ל, יחידת העילית של צה"ל, תיערך לביצוע התנקשות בחיי נשיא עיראק, סדאם חוסיין. שם המבצע היה "שיח אטד". למבצע התנגד ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, כמו גם מפקד היחידה, סא"ל דורון אביטל[1], התנגד למבצע נחרצות בטענה כי סיכויי ההצלחה קלושים וישנו סיכון גדול מדי לחיי הלוחמים[2]. הרמטכ"ל קבע כי על המבצע יפקד "פרויקטור" מיוחד, ולא מפקד היחידה, ומינה את תא"ל עמירם לוין, איש סיירת מטכ"ל אשר פיקד בעבר על היחידה, לתפקיד. שרשרת הפיקוד של הכוח כללה את לוין, תחתיו רס"ן ק' ולאחר מכן סרן א' מפקד הצוות שנבחר למשימה. על פי תוכנית המבצע כוח הסיירת היה אמור לטוס לעיראק באמצעות שני מסוקי "יסעור" של חיל האוויר. או אז ינוע הכוח על גבי ג'יפים לעבר אזור הפעולה. שם יתפצלו לשני צוותים. צוות אחד מרוחק, האמון על ביצוע הירי, וצוות שני קרוב בהרבה למטרה, מוסווה במרחק כמה מאות מטרים מנשיא עיראק[3].
[עריכה] התאונה
בתרגיל, עליו פיקד האלוף לוין, צפו הרמטכ"ל, אהוד ברק, סגנו, אמנון ליפקין-שחק, אורי שגיא, "הפרויקטור" של התרגיל האלוף עמירם לוין, תא"ל שמואל ארד, ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, וקציני מטכ"ל נוספים, שבאו לצפות באימון. התאונה התרחשה בשעה 06:10, במהלך השלב ה"יבש" של התרגיל, אשר אמור היה להיות ללא אש חיה, שיגר בשוגג אחד ממשתתפי התרגיל טילי "תמוז"[4] לעבר מבנה מאויש; הטילים היו אמורים להיות משוגרים רק בחלק השני וה"רטוב" של התרגיל, בו המבנה תוכנן להיות ריק. מפגיעת הטילים נהרגו חמישה חיילים ונפצעו חמישה נוספים. שגיא, ארד ומפקד היחידה, אביטל[5], מיהרו למקום האירוע, עזרו במתן עזרה ראשונה לפצועים ובארגון הפינוי לבתי החולים[6].
[עריכה] חקירת התאונה
לאחר האירוע הודתה המדינה באופן רשמי בקיומה של סיירת מטכ"ל. בעקבות התאונה הקים הרמטכ"ל אהוד ברק ועדה מיוחדת בת חמישה חברים לחקר התאונה, בראשות האלוף במיל. מנחם עינן - ועדת עינן. אחר סיום עבודת הוועדה ומסירת חוות הדעת של הפרקליט הצבאי תת אלוף אילן שיף לרמטכ"ל, נפתחה חקירה של מצ"ח, ומסקנות שני הגופים הביאו להעמדתם לדין ולהרשעתם של שני קצינים ביחידה. כמו כן ננזפו האלופים אורי שגיא (ראש אמ"ן), שסיירת מטכ"ל נמצאה תחת פיקודו, ועמירם לוין, שעמד בראש הפרויקט שבמסגרתו נערך האימון. כנגד מפקד היחידה, דורון אביטל לא ננקטו צעדים אולם בדו"ח שהכין על האסון הביא מבקר המדינה את עמדת הרמטכ"ל: "הרמטכ"ל אמר לצוות הביקורת, כי לדעתו הייתה למפקד היחידה מידה מסוימת של אחריות פורמלית, אך מבחינה מוסרית לא ניתן היה לתבוע ממנו אחריות זו. זאת, כיוון שמדובר במפקד שאך זה מונה לתפקיד ונאמר לו להתרכז במטלות אחרות שהיו בעדיפות. הוא הוסיף, כי שקל להעיר לו הערה פיקודית, אך ביטל את הרעיון משום שהקצין ישב 'שבעה' על מות אביו בימים שלפני אסון צאלים ב'".[7] המבקר הוסיף את עמדתו לפיה "לא ייתכן כי מפקד היחידה לא יישא בשום אחריות לעובדה שהנהלים שהפיץ לא הוטמעו כהלכה. למען הסר ספק נוסיף, כי הדברים הנ"ל נאמרו במישור הנורמטיבי וכלקח לעתיד, ואין בהם המלצה לנקיטת צעדים פיקודיים כיום כלפי מפקד היחידה".[8]
האסון עורר הד רב במדינת ישראל ובעולם, משום שלפי פרסומים בעיתונות הזרה מטרת התרגיל הייתה הכנה למבצע לחיסול נשיא עיראק, סדאם חוסיין (עובדה שפורסמה רשמית בישראל רק לאחר שסדאם נלכד בעיראק בשנת 2003)[9]. ההד שהיה לפרשה בארץ הוביל לגל של חוסר אמון מצד הציבור וההורים השכולים כלפי צה"ל בכלל, חקר התאונות בו והרמטכ"ל אהוד ברק. הד זה התגבר עם פרסום תחקיר "ידיעות אחרונות" ב-1995 שקבע שברק נטש את שטח התאונה מיד לאחר שהתרחשה. ברק עצמו הכחיש את הדבר. ב-9 ביולי 1997 דחה מבקר המדינה את כל ההאשמות נגד ברק ואישר את גרסתו של ברק (שמופיעה בביוגרפיה של אהוד ברק, "אהוד ברק - חייל מספר 1") לפיה ברק עזב את השטח כשעה לאחר התאונה, כשכל הפצועים פונו כבר לבתי החולים. בדצמבר 1999 נהרג בתאונת פגע-וברח נמרוד לודמר[10], שכונה "ההרוג השישי של אסון צאלים". לודמר, שהפעיל את הטיל שנורה לעבר קבוצת החיילים, לא נפגע באסון, אולם סבל מהלם קרב ממנו לא הצליח להשתחרר. לודמר מעולם לא הואשם באחריות כלשהי לאסון[11]. שנתיים קודם לכן ארעה באותו בסיס תאונת אימונים אחרת, שזכתה בדיעבד לכינוי אסון צאלים א'.
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משרד מבקר המדינה, דוח על ממצאי הביקורת בעניין אסון "צאלים ב", ירושלים, ה'תשנ"ט 1999.
- איתן רבין, הלוחמים ששילמו בחייהם, nrg, 16.12.2003.
- שלום ירושלמי, שני טילים בבית הקברות, nrg, 16.12.03.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אמיר אורן, ההוא מצאלים ב', באתר הארץ, 16 ביוני 2007
- ^ רונן ברגמן, כך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2003
- ^ רונן ברגמן, כך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2003
- ^ נתנאל רוזמן, אחרי שנים בעלטה: צה"ל חושף את ה"תמוז", "במחנה", 7 באוגוסט 2011
- ^ עפר שלח, דורון אביטל: אני לא מאמין באשמה, באתר nrg מעריב, 9 ביוני 2008.
- ^ רונן ברגמן, בקשר זעקו "חדל": רגעי האימה בצאלים, ynet, 17.12.2003.
- ^ מבקר המדינה, דוח על ממצאי הביקורת בעניין אסון "צאלים ב'": פרק ה' - נקיטת צעדים פיקודיים בעקבות האסון, עמ' 57
- ^ מבקר המדינה, דוח על ממצאי הביקורת בעניין אסון "צאלים ב'": פרק ה' - נקיטת צעדים פיקודיים בעקבות האסון, עמ' 58
- ^ רונן ברגמן, כך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2003
- ^ איתן רבין, הלוחמים ששילמו בחייהם, nrg, 16.12.2003.
- ^ רונן ברגמן, בקשר זעקו "חדל": רגעי האימה בצאלים, ynet, 17.12.2003.
