אסוציאציות חופשיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסוציאציות חופשיות או טיפול בדיבור, היא טכניקת טיפול בפסיכואנליזה בה המטופל מעלה באופן חופשי או על פי שאלה או מילת גירוי של המטפל, כל אסוציאציה העולה בדעתו, ומבטא אותה בעל פה. השיטה התפתחה בהדרגה בין 1892 ל-1898 על ידי אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, מתוך שיטות טיפול באמצעות היפנוזה וסוגסטיה של עמיתו לעבודה יוזף ברויר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד הבחין ששיטות הטיפול הקונבנציונליות שהיו נהוגות בזמנו, כולל היפנוזה, לטיפול בהיסטריה נשית ובנוירוזות אינן יעילות. בתקופה זו החל להרהר גם בקונפליקטים מיניים כמקור לנוירוזות של נשים. כתוצאה מכך החל בשנת 1893 לכתוב ספר יחד עם עמיתו יוזף בְּרוֹיֶר, בשם "מחקרים על היסטריה" (Studien über Hysterie), שבו תוארה שיטת טיפול חדשה שבוצעה על ידי שיחה עם המטופל - היא שיטת האסוציאציות החופשיות. הספר פורסם בשנת 1895 ובו מתואר כי במהלך הטיפול ביקש פרויד ממטופליו לדבר על קשייהם תוך כדי שכיבה על ספה. הוא עודד אותם לומר כל מה שעולה בדעתם.

השיטה פותחה מתוך השפעתו של טיפול שערך ברויר לברתה פפנהיים שכונתה בספר "אנה או". היו לה הפרעות היסטריות, אך לאחר הפגישה עמו חשה הקלה. היא קראה לפגישות הללו: "ניקוי ארובות" והמציאה כך את המושג "טיפול בדיבור".

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו, המטופלים מוזמנים להעלות אסוציאציות חופשיות - להתייחס אל כל מה שעולה במוחם במהלך הפגישה האנליטית, מבלי לצנזר דבר. טכניקה זו נועדה לסייע למטופל ללמוד יותר על עצמו, על רגשותיו ומחשבותיו בסביבה לא ביקורתית או שיפוטית. באסוציאציות חופשיות אין סדר, השיחה אינה מתוכננת מראש, אלה עובדת לפי קישורים אינטואיטיביים אשר עשויים להוביל לתובנות אישיות משמעותיות חדשות.

פרויד תיאר את האופן בו הוא פונה למטופליו:

Cquote2.svg

לפני שאתם מתחילים, אתם צריכים לדאוג שסיפורכם צריך להיות שונה בנקודה כלשהי משיחה רגילה, שבה אתם בדרך כלל משתדלים שלא לאבד את ההגיון שבשיחה, בזמן שאתם פוסלים את המחשבות המשניות שעשויות להפריע לנאום שלכם, אבל בטיפול האנליטי אתם הולכים לפעול אחרת, אתם תבחינו שבזמן השיחה שמחשבות שונות יצוצו, מחשבות שתעדיפו להיפטר מהן, מפני שעברו דרך מסננת הביקורת שלכם. לכן תגידו לעצמכם: "הדבר הזה לא קשור לשיחה" או אולי: "לדבר הזה אין כל חשיבות", אל תפסלו את הדברים הללו בגלל הביקורת, דברו למרות הכל, אפילו אם אתם מתעבים לעשות זאת, או במיוחד בגלל זה. אתם תבינו מאוחר יותר למה אני מטיל עליכם את הכלל הזה, אכן היחיד שתצטרכו לבצע, אך תצטרכו גם להבטיח להיות כנים לגמרי, ולא להשמיט דבר כי משום מה לא נעים לומר אותו, לכן , עבור המטופל : להגיד את כל מה שעובר במוחו.

Cquote3.svg

המטפלים הפסיכואנליטיקאיים מניחים שאנשים נמצאים בקונפליקט שבין הצורך שלהם ללמוד על עצמם לבין פחדיהם והגנותיהם מפני שינוי וחשיפה עצמית. בשיטה זו לא המטפל ולא המטופל יודעים באמת לאן תוביל בדיוק השיחה, אבל היא נוטה בדרך כלל להגיע למקומות משמעותיים לתהליך הטיפול. מטרת השיחה אינה לגלות את כל התשובות ולחשוף את כל הזכרונות הספציפיים, אלה לעורר מסע של גילוי משותף, של המטפל והמטופל, שיכול להגביר את ההשתלבות של המחשבה,הרגש, והעצמיות.

השיטה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל, הפסיכואנליזה של פרויד לא ממוקדת כל כך בזיכרונות מן העבר, אלה בקונפליקטים הנפשיים הפנימיים אשר מודחקים עמוק בנפש, אף שטכניקת האסוציאציות החופשיות נחשבת מרכזית עד היום בטיפול ובמחקר המוח. השימוש באסוציאציות חופשיות נועד לסייע לגלות תפיסות ותופעות שהמטופל פיתח בתת-המודע שלו:

  • העברה: תופעה המאופיינת בהפנייה בלתי מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר.
  • השלכה: מנגנון הגנה אישי בו משליך האדם את צדדים באישיותו (לרוב כאלו שהוא תופס כשליליים) אל עבר העולם שמחוצה לו, וכך מתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו שבתוכו.
  • התנגדות: תופעה בה המטופל מתנהג באופן שמטרתו להימנע משינוי במצבו, או שהוא מסרב לשוחח עם המטפל על חוויות רלוונטיות לטיפול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'אן לפלאנש וז'אן-ברטראן פונטאליס, "אוצר המילים של הפסיכואנליזה", המונח "אסוציאציות חופשיות", עמ' 121-123. 2011, הוצאת תולעת ספרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.