אסטרטגיה יציבה אבולוציונית

בתורת המשחקים ובאקולוגיה התנהגותית, אסטרטגיה יציבה אבולוציונית (באנגלית: Evolutionarily Stable Strategy, בקיצור ESS) היא אסטרטגיה שכאשר היא משוחקת על ידי רוב הפרטים באוכלוסייה, היא מונעת התפשטות של אסטרטגיות אחרות באוכלוסייה. כלומר, בהינתן אוכלוסייה בה אסטרטגיה יציבה אבולוציונית הינה מקובעת, ברירה טבעית הינה תנאי מספיק למניעת התפשטות אסטרטגיות אלטרנטיביות (מוטציות).

המושג אסטרטגיה יציבה אבולוציונית פותח על מנת לתת מענה אנלוגי לשיווי משקל נאש במשחקים המדמים אינטראקציות של אורגניזמים תחת תנאים ביולוגים כגון מוטציות. במשחקים כאלה הנחות טלאולוגיות, כגון השקפה רציונלית, אינן קבילות כהסבר אבולוציוני, המתבצע במעין תהליך של ניסוי וטעייה בו הפרטים המותאמים ביותר שורדים ומשתלטים על האוכלוסייה. המושג אסטרטגיה יציבה אבולוציונית, הפותח לראשונה ב-1973 על ידי ג'ון מיינרד סמית' וג'ורג פרייס, נמצא כעת בשימוש נרחב בכלכלה, אקולוגיה התנהגותית, ומדעי המדינה.

הגדרה פורמלית

יהי $\!u_1(S,T)$ התשלום (ביחידות תועלת) של שחקן המשחק אסטטרטגיה $\!S$ כנגד אסטרטגיה $\!T$. אסטרטטגיה $\!x^*$ הינה אסטרטגיה יציבה אבולוציונית אם ורק אם $\!\forall x \neq x^*$ מתקיים אחד משני התנאים הבאים:

• $\! u_1(x,x^*)<u_1(x^*,x^*)$

או

• $\! u_1(x,x^*)=u_1(x^*,x^*)$ וגם $\! u_1(x,x)<u_1(x^*,x)$

התנאי הראשון אומר כי כנגד האסטרטגיה $\!x^*$, אותה משחקת האוכלוסייה, כל מוטציה המובילה לאסטרטגיה $\!x$ השונה מ $\!x^*$ תהא פחות יעילה ולכן תעלם בשל הברירה הטבעית. התנאי השני מבטיח כי אם ישנה מוטציה המובילה לאסטרטגיה $\!x$ השקולה ביעילותה לאסטרטגיה $\!x^*$ כנגד פרט רגיל, האסטרטגיה $\!x^*$ תהא יעילה יותר כנגד פרט עם מוטציה מאשר $\!x$.

ראו גם

• מונחים בתורת המשחקים

לקריאה נוספת

• ריצ'רד דוקינס, הגן האנוכיי, תרגם עמנואל לוטם, הוצאת דביר, מהדורה שנייה, 1991. ISBN 0-19-286092-5

קישורים חיצוניים

• יהודה בלו, היונה והנץ – על אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 1 בפברואר 2007