אסטרטגיה עסקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסטרטגיה עסקית היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן. תהליך של תכנון אסטרטגי מתייחס לרוב להגדרת החזון, המטרות והיעדים, ויציע מתוך כך את האסטרטגיה: דרכי הביצוע המתוכננות להשגתם. האסטרטגיה נוגעת לטווח הארוך של היחידה העסקית, כאשר טווח התכנון האסטרטגי המקובל נע בין שנתיים לחמש שנים בהתאם לאתגרי השוק הספיציפי.

מרכיבי האסטרטגיה העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את ההחלטות האסטרטגיות החשובות של הארגון לשתי קבוצות:

  1. בחירת תחומי הפעילות של הארגון - אילו מוצרים או שירותים הארגון מספק ולאילו לקוחות (כולל שווקים גאוגרפיים) הארגון פונה. בבחירת תחומי פעילות הארגון ניתן לכלול גם את המיקום של הארגון לאורך שרשרת הערך של הענף: ייצור, הפצה, קמעונאות וכו'.
  2. המהלכים האסטרטגיים לשיפור בפעילות בתחומים הנבחרים - מגדיר אילו פעולות אסטרטגיות הארגון צריך לבצע כדי לשפר את עמדתו בשוק הרלוונטי לתחומי הפעילות הנבחרים. מהלכים אסטרטגיים כוללים מהלכים תפעוליים, שיווקיים, פיננסיים וארגוניים.

תהליך קביעת האסטרטגיה העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון האסטרטגי כולל ניתוח המצב הקיים, הגדרת היתרון היחסי הרצוי ודרכי הביצוע. כל הגורמים בארגון משפיעים על האסטרטגיה העסקית שלו, גם אם רק חלקם עוסקים בגיבושו. לרוב תהליך של תכנון אסטרטגי כולל את ההנהלה של הארגון ולעתים את נציגי בעלי המניות (דירקטוריון). לרוב נעשה שימוש במודלים מוכרים לתכנון אסטרטגי כגון ניתוח 5 הכוחות של פורטר, וכן ניתוח באמצעות מודל SWOT,

קביעת האסטרטגיה העסקית לוקחת כאמור בחשבון את:

  • חזון (Vision): תמונת המציאות הרצויה של הארגון וכן משימת הארגון (Mission) וייעודו (Purpose) - האופן שבו הארגון תופס את תפקידו בקידום תמונת המציאות האמורה. נהוג לומר כי רמות אלו אינן חלק מהאסטרטגיה - הן קודמות לאסטרטגיה ואילו האסטרטגיה היא הדרך שתוביל להגשמתן.
  • ערכים (Values): מהם העקרונות המנחים את המנהלים והעובדים.
  • מטרות: מהם ההישגים הכללים הנדרשים. ויעדים מהם ההישגים הכמותיים הנדרשים.

ומציעה עבורם:

  • מהלכים אסטרטגיים (Strategic Paths): המהלכים האסטרטגיים שהארגון צריך לבצע כדי לבצע את המשימה ולהתקרב למימוש החזון.

האסטרטגיה חייבת לקחת בחשבון את מכלול הגורמים בתוך ומחוץ לארגון אחרת היא לא תצליח להוביל להגשמת המטרה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת המוכרת ביותר על תהליכי התכנון האסטרטגי באופן שבו הם יוצאים לפועל כיום היא עבודתו של הנרי מינברג המצויה בספר "The Rise and Fall of Strategic Planning". לטענתו, התכנון האסטרטגי המבוסס על אנליזה של היבטים שונים, ובהכרח יוצר הפרדות, הוביל להדרת החשיבה האסטרטגית המייצרת סינתזה של המרכיבים השונים לכדי גישה אסטרטגית חדשה. החשיבה האסטרטגית, לפי מינצברג, הינה סוד ההצלחה של חברות, ועל אנשי התכנון לתמוך בתהליכים המייצרים את החשיבה הזו.[1].

האסטרטגיה העסקית לוקחת בחשבון בין שאר שיקוליה גם את מועד הפקיעה של מרכיביו השונים של המוצר. לעתים אורך חיי המוצר מקוצר באופן מלאכותי, כדי להגביר את מכירות הדגמים החדשים. אסטרטגיה זו מכונה השבתה מתוכננת.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יתרון תחרותי" מאת מייקל פורטר, בהוצאת Free Press.
  • מיכאל פרי, "אסטרטגיה של יתרון תחרותי", הוצאת מיצוב.
  • מיכאל פרי, גיא פרי, מהג’ונגל אל כרי הדשא, הוצאת הקריה האקדמית אונו, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]