אסטרטגיה של גישה עקיפה
אסטרטגיה של גישה עקיפה הוא מונח שהגה באזיל לידל הארט בתחום האסטרטגיה הצבאית בעקבות קרבות מלחמת העולם הראשונה. מונח זה משמעו להמנע מלחימה חזיתית שתביא לאבידות רבות, כפי שהתאפיין במלחמת העולם הראשונה, אלא להתקיף את עורף האויב. אסטרטגיה זו דוגלת בפגיעות בקווי אספקת הציוד והאמל"ח מהעורף אל החזית והתקפות כנגד האוכלוסיה בעורף האויב. התקפות אלה מטרתן להתיש את האויב, לפגוע ביכולתו להלחם ולפגוע במוראל שלו, כאמור, מבלי להביא את הצבא לכדי סיכון בלחימה חזיתית. אסטרטגיה זו צברה תאוצה עם המצאת הנשק הבלתי קונבנציונלי הטילים (בפרט הטילים הבליסטיים וטילי השיוט), המאפשרים לעקוף את הצבא של האויב, בפרט כוחות היבשה וים, ואף כוחות אוויריים, ולפגוע בריכוזי אוכלוסיה אזרחית. טרור הוא סוג של אסטרטגיה של גישה עקיפה שמטרתה פגיעה באוכלוסיה אזרחית ושבירת המוראל של האויב, כדי להשיג מטרות פוליטיות, במקום להתעמת ישירות עם הצבא, שעדיף על ארגוני הטרור בכוח אדם, טכנולוגיה, אמצעי לחימה וציוד.