אסיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבול נאסף על ידי בני האדם בעבודת כפיים, במשך רוב ההיסטוריה של החקלאות.

בחקלאות, אסיף הוא תהליך האיסוף של יבול בשל מהשדות, לאחר שזה נקצר או נקטף. האסיף מסמל את סיום העונה של גדילת היבול, או את סיום מחזור הגדילה של גידול מסוים, וחל על פי רוב בשלהי הקיץ או בתחילת הסתיו, טרם הגשמים היורדים עלולים להרטיב את התבואה בשדה. המונח אסיף כולל בתוכו גם את השלבים שעובר היבול לאחר הוצאתו מן האדמה − קירור, מיון, ניקוי, אריזה ועד השלב של עיבודו, או עד השלב של הובלתו למכרזי ממכר.

בתרבויות שונות צוין אסיף התבואה בחגים הכוללים סעודות ומשתה. ביהדות, למשל, האסיף נחוג בחג הסוכות. אחד ההסברים הקושרים בין האסיף למנהג הישיבה בסוכה מציין כי בזמן איסוף היבול ישבו החקלאים בסוכה שבנו בשדה או בכרם על מנת להיות קרובים לעבודתם ובכך לחסוך בזמן, להגן על התבואה מפני גנבים ובעלי חיים או לפקח על העבודה במקרה שהיו בעלי השדה. הישיבה בסוכה עוגנה בזמנים מאוחרים יותר גם במאורע היסטורי − הושבת בני ישראל בסוכות במדבר.‏[1][2] באמריקה הצפונית קיבל חג האסיף משמעות נוספת של הודיה כללית ושם הוא נחוג כחג ההודיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסיף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא לוינשטיין, שלושת הרגלים - חגים חקלאיים במקור?, באתר ynet‏, 17 במאי 2010
  2. ^ משה זאב סולה, מועדי השנה, ירושלים: כתר, 1986, עמ' 142.
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.