אסלאם בישראל
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל.[1]
האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית.[2]
תוכן עניינים |
דמוגרפיה [עריכה]
המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים
כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים.[3] כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי.
הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.
רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.[2]
היסטוריה [עריכה]
 |
ערך מורחב – תולדות האסלאם בארץ ישראל |
היסטוריה לפני קום המדינה [עריכה]
|
ערך מורחב – האסלאמיזציה של ארץ ישראל |
בין השנים 1516 עד 1917 הטורקים העות'מאנים הסוניים שלטו באזורים אשר כוללים כיום את ישראל. השלטון שלהם ההבטיח את המרכזיות והחשיבות של האסלאם כדת הדומיננטית באזור.
הכיבוש של ארץ ישראל על ידי הבריטים ב-1917 והצהרת בלפור אשר באה לאחר-מכן פתחה את השערים להגעה של מספרים גדולים של יהודים אל ארץ ישראל מצב אשר להפוך את היוצרות והרוב היהודי התעצם יותר ויותר לאורך העשורים.
אף על פי כן, הבריטים העבירו את הממשל האיסלמי הסמלי בארץ ישראל לממלכה ההאשמית בירדן, ולא לבית סעוד. משום כך ההאשמיתים הפכו לשומרים הרשמיים של המקומות הקדושים האיסלמיים בירושלים ובתחומים בסביבתה, במיוחד כאשר ירדן שלטה על הגדה (בין השנים 1948 - 1967).
ב-1922 הבריטים הקימו את המועצה המוסלמית העליונה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ומינו את אמין אל חוסייני (1895 - 1974) כמופתי הגדול של ירושלים. המועצה בוטלה ב-1948 אבל המופתי הגדול המשיך בתפקיד כאחד המנהיגים האיסלמיים הערביים הכי ידועים לשמצה בעת המודרנית, נהג להסית את המוסלמים נגד היהודים לעתים קרובות בכל מקום אליו הוא הלך.
ילדיהם של המוסלמים בישראל מקבלים לימודי אסלאם במסגרת בתי הספר שלהם.
היסטוריה לאחר קום המדינה [עריכה]
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה.[1]
מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10. [3]
מקומה של ארץ ישראל באסלאם [עריכה]
ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית: מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים.
האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעינינם של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).
בתי דין [עריכה]
לבתי הדין השרעיים בישראל יש היתר מטעם המדינה לדון בדיני המעמד האישי של אזרחים מוסלמים. מכאן שכל ענייני נישואין וגירושים של אזרחים מוסלמים בישראל נעשים על פי ההלכה המוסלמית.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 לשכה לסטיסטיקה
- ^ 2.0 2.1 International Religious Freedom Report 2006, Israel and the Occupied Territories
- ^ 3.0 3.1 [1], משרד החוץ
