אסלאם בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-17.4% מן האוכלוסייה בישראל.‏[1]

האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית.‏[2]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים

כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים.‏[3] כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי.

הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.

רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תולדות האסלאם בארץ ישראל

היסטוריה לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האסלאמיזציה של ארץ ישראל

בין השנים 1516 עד 1917 הטורקים העות'מאנים הסוניים שלטו באזורים אשר כוללים כיום את ישראל. השלטון שלהם ההבטיח את המרכזיות והחשיבות של האסלאם כדת הדומיננטית באזור.

הכיבוש של ארץ ישראל על ידי הבריטים ב-1917 והצהרת בלפור אשר באה לאחר-מכן פתחה את השערים להגעה של מספרים גדולים של יהודים אל ארץ ישראל מצב אשר להפוך את היוצרות והרוב היהודי התעצם יותר ויותר לאורך העשורים.

אף על פי כן, הבריטים העבירו את הממשל האיסלמי הסמלי בארץ ישראל לממלכה ההאשמית בירדן, ולא לבית סעוד. משום כך ההאשמיתים הפכו לשומרים הרשמיים של המקומות הקדושים האיסלמיים בירושלים ובתחומים בסביבתה, במיוחד כאשר ירדן שלטה על הגדה (בין השנים 1948 - 1967).

ב-1922 הבריטים הקימו את המועצה המוסלמית העליונה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ומינו את אמין אל חוסייני (1895 - 1974) כמופתי הגדול של ירושלים. המועצה בוטלה ב-1948 אבל המופתי הגדול המשיך בתפקיד כאחד המנהיגים האיסלמיים הערביים הכי ידועים לשמצה בעת המודרנית, נהג להסית את המוסלמים נגד היהודים לעתים קרובות בכל מקום אליו הוא הלך.

ילדיהם של המוסלמים בישראל מקבלים לימודי אסלאם במסגרת בתי הספר שלהם.

היסטוריה לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה.‏[1]

מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10. ‏[3]

מקומה של ארץ ישראל באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים הסונים, אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית, משום שבה נמצא מסגד אל-אקצא, אשר בהר הבית, המקום ממנו עלה מוחמד לשמיים לפי הפרשנות הסונית המקובלת כיום.

האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטינים, שרובם ככולם סונים, אלא גם בקרב רובם הגדול של המוסלמים הסונים ברחבי העולם. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא בידי מדינת ישראל. זאת, אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי במקום ומסרו את השליטה עליו בפועל, לוקף המוסלמי. בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודים ניסו להניף את הדגל הישראלי, אך המשטרה מנעה זאת וממשיכה למנוע זאת גם כיום.

בישראל בנוסף לכך קיימים מקומות אסלאמיים חשובים נוספים, כמו מסגד אל-ג'זאר ששם נמצא חלק משערו של הנביא מוחמד המוצג כל עיד אל-פיטר, מאורעות מהברית החדשה כמו נבי בולוס בבית שמש המשמש כמקום קבורתו של פאולוס, תלמידו של ישו, מהתנ"ך כמו קבר נבי רובין הלא הוא ראובן המקראי וכן, ג'וב יוסף הלא הוא הבור אליו הושלך יוסף, כמו כן קדושים אסלאמיים שנספו בג'יהאד בתקופת הצלבנים כמו קבר שייח' עמר ומקאם שיהאב א-דין בנצרת ומסגד סידנא עלי בהרצליה, כמו כן אף קברי בני לוויה של הנביא מוחמד כשהחשוב בהם הוא עכאשה בין אל מיחסן, חברו של הנביא מוחמד הקבור במתחם נבי עכאשה יחד עם עוד קדושים מהתקופה האיובית בירושלים שנלחמו למען ירושלים בעזרת ג'יהאד, נבי דחי, אחד ממצביאו של מוחמד, תמים אל-דארי ב[בית גוברין]] שהיה גם מייסד היישוב המוסלמי באזור חברון וחבר של מוחמד ונבי סאלח ברמלה שהתגלה בפני מוחמד וצעק אליו "אללה וואכבר", כמו כן גם היה האיש שהעניש את תושבי מדאאן סאלח שבערב הסעודית שאם לא יתאסלמו העיר תיהרס והם ימותו וכך קרה.

בתי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבתי הדין השרעיים בישראל יש היתר מטעם המדינה לדון בדיני המעמד האישי של אזרחים מוסלמים. מכאן שכל ענייני נישואין וגירושים של אזרחים מוסלמים בישראל נעשים על פי ההלכה המוסלמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לשכה לסטיסטיקה
  2. ^ 2.0 2.1 International Religious Freedom Report 2006, Israel and the Occupied Territories
  3. ^ 3.0 3.1 [1], משרד החוץ