אסנת ברזאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אסנת ברזאני (1590 בערך - 1670 בערך) עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאה ה-17. הייתה ידועה בכינוי התנאית, בדומה לחכמי המשנה הקדומים.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסנת, בתו של הרב המקובל שמואל ברזאני ונכדתו של הרב המקובל נתנאל ברזאני, נולדה בשנת 1590 לערך. אביה הקים ישיבה במוצול שבכורדיסטן (כיום - בעיראק). אסנת נישאה לבכיר תלמידיו של אביה, הרב יעקב מזרחי, אשר ירש את מקומו של האב כראש הישיבה. אסנת לימדה בישיבה שהקים אביה, ולאחר מות בעלה אף עמדה בראשה עד פטירתה בשנת 1670 לערך. כתבה פירוש לספר משלי, אשר אבד.

הרבנית אסנת זכתה להערצה רבה, מעין אדמו"ר. על הכבוד הרב שרחשו לה בני דורה ניתן ללמוד, למשל, מאיגרת ששלח לה הרב פנחס חרירי, ובה הוא פונה אליה בתארים כמוהר"ר (כבוד מורנו ורבנו הרב רבי) ו"אמי רבנתי". גם כמה מאיגרותיה של הרבנית אסנת שרדו, ובהן היא מעידה על עצמה:

מתחילה הרב ז"ל טרוד היה בעיונו, ולא היה לו פנאי ללמד התלמידים. כי אני הייתי מלמדת אותם במקומו, עוזרת הייתי כנגדו. עתה בעוונות הרבים הלך הוא למנוחות ... נשארתי מלמדת תורה ומוכחת ודורשת לטבילה ולשבת ולנידה ולתפילה וכיוצא.

פעמים, 82, 2000

בקהילה הכורדית סיפרו על הרבנית אסנת אגדות רבות. באחת מהן נאמר:

אסנת בת הרב שמואל אדוני (ברזאני) הייתה אישה חכמה ותורנית גדולה. היא למדה את חכמת הקבלה ותעש לה שם גדול בניסים ונפלאות. אחרי שילדה לבעלה בן ובת, התפללה לה' שיחדל להיות לה אורח נשים, כדי שתוכל לעסוק בתורה הקדושה ובטהרה. ה' נתן לה את שאלתה.

– שם

אגדה אחרת מספרת כי פעם אחת הפצירה באנשי קהילתה לקיים את חגיגות ראש חודש מחוץ לבית הכנסת. תוך כדי החגיגות נשמעו צעקות ובית הכנסת החל לעלות באש, אך למזלם של החוגגים, אף אחד לא היה בטווח הסכנה. כאשר ברזאני ראתה את השריפה היא לחשה שם סודי שלמדה מאביה. להקת מלאכים ירדה מהשמים וכיבו את השריפה בכנפיהם. עם שוך הלהבות התגלה כי בית הכנסת וספרי התורה לא ניזוקו כלל.‏‏‏[1] ומאז נקרא בית הכנסת על שמה.

לאחר מותה, יהודים רבים מקהילות יהודי כורדיסטן נהגו לעלות לקברה באמדי. כמו כן, נהגו לכתוב את שמה על קמיעות.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסנת ברזאני הייתה משוררת וכותבת של פיוטים רבים בשפה העברית, בה שלטה ברהיטות.‏[2] שיריה הם בין הדוגמאות היחידות לשירים מאת משוררות יהודיות טרם התקופה המודרנית. מחיבוריה של אסנת ניתן ללמוד על קשרים תרבותיים ענפים בין הקהילות היהודיות השונות, שכן הם נכתבו בסגנון שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי מלמד ורינה לוין מלמד, "הרבנית אסנת - ראש הישיבה בכורדיסתאן", פעמים, 82, 2000, עמ' 178-163.
  • י. הריס, נשים גדולות בהיסטוריה היהודית - "אסנת התנאית", הילה, הירחון לאישה החרדית, 3, אב תשנ"ו יולי 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Flock of Angels
  2. ^ Shirley Kaufamn, Galit Hasan-Rokem, Tamar Hess, Hebrew Feminist Poems from Antiquity to the Present: A Bilingual Anthology, Feminist Press, 1999, ISBN 1-55861-224-6, pp.7,9