אספלט (רומן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אספלט
מידע כללי
מאת מיכל פיטובסקי
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת כתר
תאריך הוצאה 2012
מספר עמודים 309
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003422342

אספלט הוא רומן פרי עטה של מיכל פיטובסקי, שראה אור בהוצאת כתר בשנת 2012.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מספר במקביל את סיפורן של שתי בנות בירושלים של שנות התשעים. עפרי בת ה-11, החוטפת מכות מהבנים בכיתתה על בסיס יומיומי. הבנים נראים לה שורש הרע עלי-אדמות, עד שהיא פוגשת בן שמערער את תפישת עולמה.

במקביל, מסופר סיפורה של מורן בת החמש עשרה, נערה מרדנית ובודדה. נוי, חברתה היחידה, מסתגרת בבית ומסרבת לצאת ממנו. מצבה החברתי נראה לה די מייאש, עד שהיא פוגשת את דוב, בחור תמהוני וכריזמטי, איתו היא נסחפת לקשר בעל קווים מזוכיסטיים ומשחקים מניפולטיביים.

אודות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר שי רודין כתב על הספר בביקורתו בכיוונים חדשים:

דווקא המבט של מי שנתפס כשולי - ילדים ונערים - הופך למבט נוקב המאיר את הישראליות ולמעשה מצליח להקפיא אותה ולהעביר תמונה מימטית קשה של המתרחש מסביבנו. לא בכדי הרומן מתרחש בירושלים, המהווה פסיפס אנושי בין דתות ולאומים, אולם ירושלים שמעוצבת ברומן אינה "ירושלים של זהב" כי אם ירושלים של מטה.[1]

ענבל מלכה כתבה על הספר בביקורתה בעיתון הארץ:

"גיל ההתבגרות נתפש כמשהו קשה, אבל כזה שבמבט לאחור מסתכלים עליו וצוחקים. לפחות מחייכים. הפער הזה בין השנים הקשות ההן לבין המבט המאוחר והמרוכך עליה, הוא שאלה שמעסיקה את מיכל פיטובסקי. בספר הביכורים שלה "אספלט", היא מתעקשת להסיר את שכבת הקטרקט מעל העיניים המצועפות ולהישיר מבט אל קו התפר שבין הילדות והבגרות. היא לא מוצאת שם רומנטיקה או תמימות, אלא בעיקר טרור...

"אספלט" הוא בראש וראשונה ספר על בדידות. הוא מזכך את התחושה של היות יחיד מול כל האחרים, ואת חוסר היכולת לדבר בשפה שהם מדברים, והשפה הזאת היא שפת האלימות...

פיטובסקי לא מסתפקת במבט מזעזע על העולם שהיא מתארת. היא מתעקשת לברר את הגורמים לטרור בקרב ילדים, וגם את ההשלכות החברתיות והתרבותיות שלו." [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי רודין, עפרי בארץ הזוועות, כיוונים חדשים, עמ' 307-311
  2. ^ ענבל מלכה, "אספלט" של מיכל פיטובסקי: אז בבית הספר, באתר הארץ, 5 ביוני 2012