אסקימו לימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Eskimo limon.jpg

אסקימו לימון
שם במקור: אסקימו לימון
בימוי: בועז דוידזון
הפקה: יורם גלובוס
מנחם גולן
תסריט: אלי תבור
עריכה: אלן יעקובוביץ
שחקנים ראשיים: יפתח קצור
יהונתן סגל
צחי נוי
צילום: אדם גרינברג
חברת הפצה: סרטי נח
הקרנת בכורה: 11 בפברואר 1978 Flag of Israel.svg
21 באפריל 1978 Flag of Germany.svg
10 בפברואר 1979 Flag of Japan.svg
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: עברית
תקציב: 3,000,000 ל"י
הכנסות: 12,500,000 ל"י (ישראל, 1978)
פרסים: מועמדות לגלובוס הזהב
הסרט הבא בסדרה: יוצאים קבוע
דף הסרט ב-IMDb

אסקימו לימון הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1978, בבימויו של בועז דוידזון. הסרט היה לאחד הסרטים הישראליים המצליחים ביותר מבחינה מסחרית, והפך לסרט פולחן. הצלחתו הרבה הביאה להפקת סדרת סרטי המשך.

אסקימו לימון - הראשון בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 1978, הוקרן לראשונה סרטו של בועז דוידזון, "אסקימו לימון", בכיכובם של יפתח קצור יהונתן סגל, צחי נוי, ענת עצמון ודבורה קידר. קצור, סגל ונוי גילמו שלושה נערים מתבגרים (בנצי, מומו ויהודה'לה) בעיר תל אביב בסוף שנות ה-50 הלומדים בגימנסיה שלווה ומעבירים את הזמן בגלידה מונטנה.

אל כיתתם של השלושה מצטרפת נערה חדשה ויפה בשם נילי (ענת עצמון), שמושכת את עיניו של בנצי. במסיבת יום שישי אצל יהודה'לה, בנצי רואה את נילי רוקדת עם מומו ויהודה'לה מספר לו שאם היא בידיו של מומו, אין לו סיכוי איתה. בנצי המתוסכל שותה בקבוק שלם ומשתכר, ויהודה'לה נאלץ לקחת אותו לביתו. למחרת בנצי יוצא לעבוד בקרח, עד שאישה אחת קוראת מהחלון שישלח אליה את בנצי עם הקרח. לאישה (אופליה שטראל) מסתבר שקוראים סטלה והיא מנסה לפתות את בנצי, אך הוא אומר לה שהוא חייב לחזור לעבודה ושהוא יבוא לבקר אותה. כשבנצי מסיים לעבוד הוא קורא למומו ויהודה'לה שיבואו איתו לבית האישה ולאחר שתיית יין וריקודים, הם נכנסים לחדרה אחד- אחד ומקיימים איתה יחסי מין. כשמגיע תורו של יהודה'לה, נכנס אל הדירה בן זוגה של סטלה, ג'וני המלח. מומו ובנצי מספיקים להסתלק מהבית, אך יהודה'לה שניסה לקחת את בגדיו, חטף מכות ולבסוף נמלט בתחתונים מן הבית.

מספר ימים לאחר מכן, מומו מבקש מבנצי את המפתחות לדירה של סבתא שלו, כדי שיוכל להביא לשם את נילי ובנצי אומר שהוא ישיג לו. באותו ערב, שהשלושה נפגשים בחנות הגלידה, בנצי מספר שאמא שלו החביאה את המפתח. מומו מוותר על הבילוי עם נילי והולך עם השלושה אל ריקי הזונה. ביום שלמחרת כל השלושה מרגישים גירוד באזור האשכים ומסתבר שהם חטפו כיני ערווה מריקי. הם הולכים לרופא ומבקשים ממנו ברמיזות משחה לבעיה הטורדנית. יום שלאחר מכן, בנצי נפגש עם יהודה'לה ונער מכיתתם בשם פרויק'ה, שמספרים לו שמומו הלך עם נילי לנחל הירקון והם עומדים לקיים יחסי מין. בהמשך הערב, מומו מופיע בגלידה ומספר לבנצי על הבילוי עם נילי.

בטקס סיום שנת הלימודים, בנצי רואה את נילי בוכה מחוץ לאולם הספורט. היא מספרת לו שהיא בהריון ממומו ושהוא זרק אותה. בנצי מנחם את נילי ולאחר מכן פורץ בזעם אל אולם הספורט, ומתחיל להתקוטט עם מומו. בנצי לוקח את נילי לעשות הפלה מלאכותית ומשלם על כך בכספו. הוא מביא אותה לגור איתו מספר ימים בדירה של סבתא שלו, מכיוון שהם אמורים להיות בטיול עם כל הכיתה. בנצי מתוודה על אהבתו לנילי והם מתנשקים. היא מזמינה אותו ליום הולדתה שיערך ביום שישי הקרוב והוא מאשר את הגעתו. בנצי קונה לה תליון יקר שעליו כתוב "לנילי באהבה". כאשר בנצי מגיע אל המסיבה, הוא מחפש את נילי ומוצא אותה במטבח- מתחבקת עם מומו. נילי ומומו מבחינים בבנצי ההמום, אך הוא,, במקום לשאול מה קרה, יוצא מהמסיבה לצלילי השיר Mr. Lonely.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אסקימו לימון" הופק על ידי אולפני "סרטי נח" של מנחם גולן ויורם גלובוס, שהיו אחראים גם על ההפצה וההצגה שלו; זאב רב-נוף חיווה דעתו כי הדומיננטיות של החברה בשוק הקולנוע הישראלי תרמה תרומה גדולה להצלחתו.‏[1] לפי בועז דוידזון, ההשראה לתסריט הייתה תקופת נעוריו שלו כמו גם הסרט האמריקאי "אמריקן גרפיטי".‏[2]

תקציב ההפקה עמד על שלושה מיליון ל"י; מתוך סכום זה, שולם מיליון כתמלוגים לבעלי זכויות היוצרים על השירים בפסקול.‏[3] המוזיקה בסרט הותאמה לתקופה וכוללת את להיטי סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים: נכללו בו להיטים כ-Rock Around the Clock של ביל היילי, Tutti Frutti ו-Long Tall Sally (ליטל ריצ'רד), Put Your Head On My Shoulder, You Are My Destiny , Diana (פול אנקה), Greenfields (ארבעת האחים), To Know Him Is To Love Him (פיל ספקטור וה"טדי ברז") ועוד רבים.

"אסקימו לימון" נעשה להצלחה קופתית מסחררת, ועד שלהי דצמבר 1978 הוא מכר 1,268,000 כרטיסים בישראל וגרף הכנסות של 12.5 מיליון ל"י. כמו כן, הופץ ב-700 עותקים באירופה, שם הכניס עוד $650,000.‏[4] הצנזורה הגבילה את גיל הצופים בסרט לשש-עשרה ומעלה בשל המיניות המפורשת שהוצגה בו. עם זאת, דווח בעיתונות על תופעה נרחבת של בני-נוער צעירים יותר שהסתננו להקרנות.‏[5] בסך הכל, נמכרו 1,350,000 כרטיסים בארץ, ו"אסקימו לימון" הוא הסרט המצליח ביותר בהיסטוריה הישראלית מבחינה זו:‏[3][6] "קזבלן" עומד במקום השני‏[6] עם 1,222,500‏[7] ו"סאלח שבתי" אחריו‏[6] עם 1,184,900.‏[7] "אסקימו לימון" זכה להצלחה גם בגרמניה המערבית, בה הגיע למקום ה-11 בדירוג שוברי קופות עם 2,700,000 כרטיסים שנמכרו.‏[8]

ב-19 באפריל 1978 זכה "אסקימו לימון" בפרס הראשון בתחרות השנתית לסרטי עלילה ישראליים, אליו נלווה מענק של 120,000 ל"י. כמו כן, קיבל בועז דוידזון את פרס הבמאי הטוב ביותר ולאדם גרינברג ניתן פרס הצלם הטוב ביותר על השתתפותם. יפתח קצור זכה בפרס השחקן המצטיין. הפרסים הוענקו על ידי שר התמ"ת יגאל הורביץ.‏[9] הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל ברלין בשנת 1978‏[10] והיה אחד המועמדים הסופיים לזכות בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.‏[11]

סרטי ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהונתן סגל, צחי נוי, יפתח קצור ויוסף שילוח בסרט "ספיחס" (צילם יוני המנחם)
מומו (יפתח קצור), בנצי (יהונתן סגל) ויודל'ה (צחי נוי) בסרט "אסקימו לימון"

בשנת 1979 יצא סרט ההמשך הראשון, "יוצאים קבוע". ענת עצמון לא השתתפה בסרט ההמשך, אך נעשה מאמץ פרסומי למצוא את "נערת אסקימו לימון" החדשה, ולבסוף נבחרה צלמת הקולנוע איבון מיקלוש (שזכתה לקרדיט המעוברת "איבון מיכאלי"). "יוצאים קבוע" מכר 640,000 כרטיסים בישראל‏[12] ו-1.5 מיליון בגרמניה המערבית.‏[13]

לאחר מכן יצאו סרטים נוספים בסדרה, שנעשנים על משחקם של קצור, סגל ונוי כשמולם צוות של שחקני משנה המשתנה מסרט לסרט. הידוע מבין סרטים אלו הוא "ספיחס" משנת 1982 שבו כיכב השחקן יוסף שילוח ביוצרו דמות סטריאוטיפית של רס"ר בשירות קבע ממוצא פרסי. בנוסף השתתפו: משה איש כסית, דבורה בקון, מנשה ורשבסקי ודבורה קידר.

לדידם של רוב המבקרים, סרטי ההמשך נפלו ברמתם מהסרטים הראשונים בסדרה, ועל אף הצלחתם בקופות, הם היו רחוקים מלשחזר את הישגי הסרט הראשון. החלק השלישי בסדרה, "שפשוף נעים", מכר 570,000 כרטיסים בישראל‏[12] ו-1,757,426 במערב גרמניה.‏[14] הרביעי, "ספיחס", הביא לבתי-הקולנוע 660,000 צופים בארץ‏[12] ו-1,293,759 בגרמניה.‏[15] "סבבה", שנודע גם כ"אסקימו לימון 4.5" ובו נעדרו קצור וסגל והעלילה התמקדה בעלילותיו של צחי נוי בצבא, מכר 320,000 כרטיסים בארץ‏[16] ו-285,000 ברפובליקה הפדרלית.‏[15]

את הסרט החמישי בסדרה, "רומן זעיר", כבר לא ביים בועז דוידזון (אשר הסתפק בכתיבת התסריט) ושרביט הבימוי נמסר לדן וולמן. הוא נצפה בידי 309,000 איש בישראל‏[17] ו-973,357 בגרמניה המערבית.‏[18] הסרט השישי, "הרימו עוגן", בוים בחלקו על ידי וולמן שהוחלף ביואל זילברג בשל חילוקי דעות מול ההפקה, מכר 279,000 כרטיסים בארץ‏[19] ו-546,437 ברפובליקה הפדרלית.‏[20] הסרט השביעי והשמיני בסדרה בוימו על ידי במאים זרים (וולטר בנרט וריינהרד שוובינסקי). סרטים אלו היו דוברי גרמנית, וזאת עקב הצלחתם שם. השביעי, "אהבה צעירה" (שהופץ בישראל בגרסה מדובבת לעברית), מכר 530,211 כרטיסים בגרמניה המערבית‏[21] והשמיני, "בלוז לקיץ" (שלא הופץ בישראל), הביא 168,758 צופים לבתי-הקולנוע באותה מדינה.‏[22]

בשנת 2001 יצא הסרט "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" שהיה נסיון לעדכן את הסדרה תוך שימוש בשחקנים צעירים (ניקי גולדשטיין, עידו לב ואלעד סטפנסקי). הסרט, שבוים בידי הבמאי המוערך צבי שיסל, היה הצלחה קופתית, עם 152,869 כרטיסים שנמכרו,‏[23] אך לא בקנה המידה לה זכה הסרט הראשון בסדרה. בשנת 2004 הכריז המפיק יורם גלובוס על כוונתו ליצור סרט חדש בסדרה בהשתתפות השחקנים המקוריים, תוך חזרה לאיכות של תסריט והפקה שאפיינו את הסרט המקורי. הכרזה זו לא מומשה עד היום, נכון ל-2014.

רשימת הסרטים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רב-נוף, זאב. ללא תקדים. דבר, 4 בספטמבר 1978, עמ' 13.
  2. ^ נגיד, חיים. בועז חולה אהבה. מעריב, 20 בספטמבר 1985, עמ' 72.
  3. ^ 3.0 3.1 אלמוג, עוז. פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית. זמורה ביתן, 2004. עמ' 1156.
  4. ^ סרט השנה - אסקימו לימון. מעריב, 28 בדצמבר 1978, עמ' 47.
  5. ^ ירד גשם. בכיתי, בנצי המסכן. דבר, 14 באפריל 1978, עמ' 32.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שיא ישראלי. ynet ‏, 28 באפריל 2009.
  7. ^ 7.0 7.1 גרץ, נורית. סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993. עמ' 55.
  8. ^ Top 50 Deutschland 1978
  9. ^ אסקימו לימון - הסרט הטוב ביותר של השנה. דבר, 20 באפריל 1978, עמ' 4.
  10. ^ קראפט, יוג'ין. אסקימו-לימון לפסטיבל ברלין 78. דבר, 2 בפברואר 1978, עמ' 9.
  11. ^ טקס פרסי גלובוס הזהב 1978.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 טלמון, מירי. בלוז לצבר האבוד: חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי'. הוצאת האוני' הפתוחה, 2001. עמ' 148.
  13. ^ Top 50 Deutschland 1979
  14. ^ Top 50 Deutschland 1981
  15. ^ 15.0 15.1 Top 100 Deutschland 1983
  16. ^ סבבה: ההפקה.
  17. ^ רומן זעיר: ההפקה.
  18. ^ Top 100 Deutschland 1984.
  19. ^ הרימו עוגן: ההפקה.
  20. ^ Top 100 Deutschland 1985
  21. ^ Top 100 Deutschland 1987
  22. ^ Top 100 Deutschland 1988
  23. ^ החגיגה נמשכת: ההפקה