אסקימו לימון
 אסקימו לימון |
|
| שם במקור: | אסקימו לימון |
|---|---|
| בימוי: | בועז דוידזון |
| הפקה: | יורם גלובוס מנחם גולן |
| תסריט: | אלי תבור |
| עריכה: | אלן יעקובוביץ |
| שחקנים ראשיים: | יפתח קצור יהונתן סגל צחי נוי |
| צילום: | אדם גרינברג |
| חברת הפצה: | סרטי נח |
| הקרנת בכורה: | 11 בפברואר 1978  21 באפריל 1978  10 בפברואר 1979  |
| משך הקרנה: | 95 דקות |
| שפת הסרט: | עברית |
| תקציב: | 3,000,000 ל"י |
| הכנסות: | 12,500,000 ל"י (ישראל, 1978) |
| פרסים: | מועמדות לגלובוס הזהב |
| הסרט הבא בסדרה: | יוצאים קבוע |
| דף הסרט ב-IMDb | |
אסקימו לימון (באנגלית: Going All the Way; בגרמנית: Eis am Stiel) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1978, בבימויו של בועז דוידזון. הסרט היה לאחד הסרטים הישראליים המצליחים ביותר מבחינה מסחרית, והפך לסרט פולחן. הצלחתו הרבה הביאה להפקת סדרת סרטי המשך.
תוכן עניינים |
אסקימו לימון - הראשון בסדרה [עריכה]
ב-11 בפברואר 1978, הוקרן לראשונה סרטו של בועז דוידזון, "אסקימו לימון", בכיכובם של יפתח קצור יהונתן סגל, צחי נוי, ענת עצמון ודבורה קידר. קצור, סגל ונוי גילמו שלושה נערים מתבגרים (בנצי הרגיש, מומו היפה ויהודה'לה השמן) בעיר תל אביב בסוף שנות ה-50 הלומדים בגימנסיה הרצליה ומעבירים את הזמן בגלידה מונטנה.
אל כיתתם של השלושה מצטרפת נערה חדשה ויפה בשם נילי (ענת עצמון), שמושכת את עיניו של בנצי. במסיבת יום שישי אצל יהודה'לה, בנצי רואה את נילי רוקדת עם מומו ויהודה'לה מספר לו שאם היא בידיו של מומו, אין לו סיכוי איתה. בנצי המתוסכל מתחיל לשתות בקבוק אחר בקבוק עד שמשתכר לגמרי ויהודה'לה נאלץ לקחת אותו לביתו. למחרת בנצי יוצא לעבוד בקרח, עד שאישה אחת קוראת מהחלון שישלח אליה את בנצי עם הקרח. לאישה (אופליה שטראל) מסתבר שקוראים סטלה והיא מנסה לפתות את בנצי, אך הוא אומר לה שהוא חייב לחזור לעבודה ושהוא יבוא לבקר אותה. כשבנצי מסיים לעבוד הוא קורא למומו ויהודה'לה שיבואו איתו לבית האישה ולאחר שתיית יין וריקודים, הם נכנסים לחדרה אחד- אחד ומקיימים איתה יחסי מין. כשמגיע תורו של בנצי, נכנס אל הדירה בן זוגה של סטלה, ג'וני המלח. מומו ובנצי מספיקים להסתלק מהבית, אך יהודה'לה שניסה לקחת את בגדיו, חטף מכות ולבסוף נמלט בתחתונים מן הבית. מספר ימים לאחר מכן, מומו מבקש מבנצי את המפתחות לדירה של סבתא שלו, כדי שיוכל להביא לשם את נילי ובנצי אומר שהוא ישיג לו. באותו ערב, שהשלושה נפגשים בחנות הגלידה, בנצי מספר שאמא שלו החביאה את המפתח. מומו מוותר על הבילוי עם נילי והולך עם השלושה אל ריקי הזונה. ביום שלמחרת כל השלושה מרגישים גירוד באזור האשכים ומסתבר שהם חטפו כיני ערווה מריקי. הם הולכים לרופא ומבקשים ממנו ברמיזות משחה לבעיה הטורדנית. יום שלאחר מכן, בנצי נפגש עם יהודה'לה ונער מכיתתם בשם פרויק'ה, שמספרים לו שמומו הלך עם נילי לנחל הירקון והם עומדים לקיים יחסי מין. בהמשך הערב, מומו מופיע בגלידה ומספר לבנצי על הבילוי עם נילי.
ביום שלאחר מכן, בטקס סיום שנת הלימודים, בנצי רואה את נילי בוכה מחוץ לאולם הספורט. היא מספר לו שהיא בהריון ממומו ושהוא זרק אותה. בנצי מנחם את נילי ולאחר מכן פורץ בזעם אל אולם הספורט, ומתחיל להתקוטט עם מומו. בנצי לוקח את נילי לעשות הפלה מלאכותית ומשלם על כך בכספו. הוא מביא אותה לגור איתו מספר ימים בדירה של סבתא שלו, מכיוון שהם אמורים להיות בטיול עם כל הכיתה. בנצי מתוודה על אהבתו לנילי והם מתנשקים. היא מזמינה אותו ליום הולדתה שיערך ביום שישי הקרוב והוא מאשר את הגעתו. בנצי קונה לה תליון יקר שעליו כתוב "לנילי באהבה". כאשר בנצי מגיע אל המסיבה, הוא מחפש את נילי ומוצא אותה במטבח- מתחבקת עם מומו. נילי ומומו מבחינים בבנצי ההמום, אך הוא במקום לשאול מה קרה, זורק את התליון ויוצא מהמסיבה לצלילי השיר Mr. Lonely.
הפקה [עריכה]
"אסקימו לימון" הופק על ידי אולפני "סרטי נח" של מנחם גולן ויורם גלובוס, שהיו אחראים גם על ההפצה וההצגה שלו; זאב רב-נוף חיווה דעתו כי הדומיננטיות של החברה בשוק הקולנוע הישראלי תרמה תרומה גדולה להצלחתו.[1] לפי בועז דוידזון, ההשראה לתסריט הייתה תקופת נעוריו שלו כמו גם הסרט האמריקאי "אמריקן גרפיטי".[2]
תקציב ההפקה עמד על שלוש מיליון ל"י; מתוך סכום זה, שולמו מיליון כתמלוגים לבעלי זכויות היוצרים על השירים בפסקול.[3] המוזיקה בסרט הותאמה לתקופה וכוללת את להיטי סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים: נכללו בו להיטים כ-Rock Around the Clock של ביל היילי, Tutti Frutti ו-Long Tall Sally (ליטל ריצ'רד), Put Your Head On My Shoulder, You Are My Destiny , Diana (פול אנקה), Greenfields (ארבעת האחים), To Know Him Is To Love Him (פיל ספקטור וה"טדי ברז") ועוד רבים.
"אסקימו לימון" נעשה להצלחה קופתית מסחררת, ועד שלהי דצמבר 1978 הוא מכר 1,268,000 כרטיסים בישראל וגרף הכנסות של 12.5 מיליון ל"י. כמו כן, הופץ ב-700 עותקים באירופה, שם הכניס עוד $650,000.[4] הצנזורה הגבילה את גיל הצופים בסרט לשש-עשרה ומעלה בשל המיניות המפורשת שהוצגה בו. עם זאת, דווח בעיתונות על תופעה נרחבת של בני-נוער צעירים יותר שהסתננו להקרנות.[5] בסך הכל, נמכרו 1,350,000 כרטיסים בארץ, ו"אסקימו לימון" הוא הסרט המצליח ביותר בהיסטוריה הישראלית מבחינה זו:[3][6] "קזבלן" עומד במקום השני[6] עם 1,222,500[7] ו"סאלח שבתי" אחריו[6] עם 1,184,900.[7] "אסקימו לימון" זכה להצלחה גם בגרמניה המערבית, בה הגיע למקום ה-11 בדירוג שוברי קופות עם 2,700,000 כרטיסים שנמכרו.[8]
ב-19 באפריל 1978 זכה "אסקימו לימון" בפרס הראשון בתחרות השנתית לסרטי עלילה ישראליים, אליו נלווה מענק של 120,000 ל"י. כמו כן, קיבל בועז דוידזון את פרס הבמאי הטוב ביותר ולאדם גרינברג ניתן פרס הצלם הטוב ביותר על השתתפותם. יפתח קצור זכה בפרס השחקן המצטיין. הפרסים הוענקו על ידי שר התמ"ת יגאל הורביץ.[9] הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל ברלין בשנת 1978[10] והיה אחד המועמדים הסופיים לזכות בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.[11]
סרטי ההמשך [עריכה]
בשנת 1979 יצא סרט ההמשך הראשון "יוצאים קבוע". ענת עצמון לא השתתפה בסרט ההמשך, אך נעשה מאמץ פרסומי למצוא את "נערת אסקימו לימון" החדשה, ולבסוף נבחרה איבון מיכאלי. כן השתתפה בסרט השחקנית דפנה ארמוני. הסרט גולל את סיפורם של אותם הנערים, שמוצאים את עצמם בחברת בנות זוג. אך חברתו של יהודה'לה, ברכה, נמשכת אל בנצי ומנצלת את שיכרונו ושוכבת איתו. לאחר ריב בין מומו לחברתו שלי, בנצי מגונן עליה ומומו חושף את הסיפור בפני יהודה'לה וחברתו של בנצי, תמי. "יוצאים קבוע" מכר 640,000 כרטיסים בישראל[12] ו-1.5 מיליון בגרמניה המערבית.[13]
לאחר מכן יצאו סרטים נוספים בסדרה, המתבססים על שלושת השחקנים הגבריים, כשלמולם צוות של שחקניות המשתנה מסרט לסרט. הידוע מבין סרטים אלו הינו "ספיחס" משנת 1982 אשר בו כיכב, בנוסף לצוות הקבוע, גם השחקן יוסף שילוח אשר יצר דמות סטיריאוטיפית של רס"ר בשירות קבע ממוצא פרסי, שהפכה אף היא למוטיב קבוע בסדרה. בנוסף השתתפו: משה איש כסית, דבורה בקון, מנשה ורשבסקי ודבורה קידר.
לדעת רוב המבקרים, סרטי ההמשך ירדו ברמתם בהרבה מן הסרטים הראשונים בסדרה, והסדרה הפכה לסדרה של קומדיות לבני הנעורים הבנויה בעיקר על מוטיבים מיניים ובדיחות פיזיות, כאשר ערכי ההפקה והתסריט הגבוהים של הסרטים הראשונים בסדרה לא נשמרו. אף כי רוב ההמשכים הצליחו בקופות, הם היו רחוקים מלשחזר את הישגי הסרט הראשון. החלק השלישי בסדרה, "שפשוף נעים", מכר 570,000 כרטיסים בישראל[12] ו-1,757,426 במערב גרמניה.[14] הרביעי, "ספיחס", הביא לבתי-הקולנוע 660,000 צופים בארץ[12] ו-1,293,759 בגרמניה.[15] "סבבה", שנודע גם כ"אסקימו לימון 4.5" ובו נעדרו קצור וסגל והעלילה התמקדה בעלילותיו של צחי נוי בצבא, מכר 320,000 כרטיסים בארץ[16] ו-285,000 ברפובליקה הפדרלית.[15]
את הסרט החמישי בסדרה, "רומן זעיר", כבר לא ביים בועז דוידזון (אשר הסתפק בכתיבת התסריט) ושרביט הבימוי נמסר לדן וולמן. הוא נצפה בידי 309,000 איש בישראל[17] ו-973,357 בגרמניה המערבית.[18] הסרט השישי, "הרימו עוגן", מכר 279,000 כרטיסים בארץ[19] ו-546,437 ברפובליקה הפדרלית.[20] הסרט השביעי והשמיני בסדרה בוימו על ידי במאים זרים (וולטר בנרט וריינהרד שוובינסקי). סרטים אלו בויימו בגרמניה, וזאת עקב הצלחתם שם. השביעי, "אהבה צעירה", מכר 530,211 כרטיסים בגרמניה המערבית[21] והשמיני, "בלוז לקיץ", הביא 168,758 צופים לבתי-הקולנוע באותה מדינה.[22]
בשנת 2001 יצא הסרט "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" שהיה נסיון לעדכן את הסדרה תוך שימוש בשחקנים צעירים (ניקי גולדשטיין, עידו לב ואלעד סטפנסקי). הסרט, בבמויו של צבי שיסל היה הצלחה קופתית, עם 152,869 כרטיסים שנמכרו,[23] אך לא בקנה המידה לה זכה הסרט הראשון בסדרה. בסרט זה השתתפו מירי בוהדנה (כנערה שמומו מפתה לבגוד עמו בחבר שלה), הגר תפוחי ואורית פוקס (בדמות של המורה לזמרה בעלת החזה הגדול בבית הספר של הגיבורים - מעין גרסה חדשה של המורה הפרטית לפסנתר מהסרט השלישי בסדרה, "שפשוף נעים" - אשר מומו מגיע אליה באמתלה של בחינה אישית להתקבלות ללהקת בית הספר, ומצליח לגרום לה להתעלם מגילו ולשכב איתו על קלידי הפסנתר, כל זאת לתדהמת הנבחנים האחרים במסדרון, ששומעים את אנחותיה מבעד לדלת).
בשנת 2004 הכריז הבמאי יורם גלובוס על כוונתו ליצור סרט חדש בסדרה בהשתתפות השחקנים המקוריים, תוך חזרה לאיכות של תסריט והפקה שאפיינו את הסרט המקורי.
רשימת הסרטים בסדרה [עריכה]
- אסקימו לימון 1 - אסקימו לימון (1978)
- אסקימו לימון 2 - יוצאים קבוע (1979)
- אסקימו לימון 3 - שפשוף נעים (1981)
- אסקימו לימון 4 - ספיחס (1982)
- סבבה - סרט שאינו שייך לסדרה אך מהווה ספין-אוף ספציפי של דמותו של יוד'לה מספיחס (1982) (צבי שיסל ובועז דוידזון, 1983)
- אסקימו לימון 5 - רומן זעיר (1983)
- אסקימו לימון 6 - הרימו עוגן (1985)
- אסקימו לימון 7 - אהבה צעירה (1987)
- אסקימו לימון 8 - בלוז לקיץ (1988)
- אסקימו לימון 9 - החגיגה נמשכת (2001)
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- "אסקימו לימון" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 2: יוצאים קבוע" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 3: שיפשוף נעים" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 4: ספיחס" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 5: רומן זעיר" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 6: הרימו עוגן" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 7: אהבה צעירה" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון 8: בלוז לקיץ" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "אסקימו לימון החגיגה נמשכת" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- Eis am Stiel Domizil - Eskimo Limon German Fan Page
- ראיון עם בועז דווידזון - יוצר הסרט
- אסקימו לימון, באתר וואלה!
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רב-נוף, זאב. ללא תקדים. דבר, 4 בספטמבר 1978, עמ' 13.
- ^ נגיד, חיים. בועז חולה אהבה. מעריב, 20 בספטמבר 1985, עמ' 72.
- ^ 3.0 3.1 אלמוג, עוז. פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית. זמורה ביתן, 2004. עמ' 1156.
- ^ סרט השנה - אסקימו לימון. מעריב, 28 בדצמבר 1978, עמ' 47.
- ^ ירד גשם. בכיתי, בנצי המסכן. דבר, 14 באפריל 1978, עמ' 32.
- ^ 6.0 6.1 6.2 שיא ישראלי. ynet , 28 באפריל 2009.
- ^ 7.0 7.1 גרץ, נורית. סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993. עמ' 55.
- ^ Top 50 Deutschland 1978
- ^ אסקימו לימון - הסרט הטוב ביותר של השנה. דבר, 20 באפריל 1978, עמ' 4.
- ^ קראפט, יוג'ין. אסקימו-לימון לפסטיבל ברלין 78. דבר, 2 בפברואר 1978, עמ' 9.
- ^ טקס פרסי גלובוס הזהב 1978.
- ^ 12.0 12.1 12.2 טלמון, מירי. בלוז לצבר האבוד: חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי'. הוצאת האוני' הפתוחה, 2001. עמ' 148.
- ^ Top 50 Deutschland 1979
- ^ Top 50 Deutschland 1981
- ^ 15.0 15.1 Top 100 Deutschland 1983
- ^ סבבה: ההפקה.
- ^ רומן זעיר: ההפקה.
- ^ Top 100 Deutschland 1984.
- ^ הרימו עוגן: ההפקה.
- ^ Top 100 Deutschland 1985
- ^ Top 100 Deutschland 1987
- ^ Top 100 Deutschland 1988
- ^ החגיגה נמשכת: ההפקה
