אסרטיביות
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית, צורך בויקיזציה של הערות שוליים, ניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בהקשר של יחסי אנוש, אסרטיביות, או דעתנות, היא התנהגות שמפגין אדם כלפי הסובבים אותו, אשר מבוססת בעיקר על סירובו להיכנע לרצון של אחרים מבלי לפגוע בהם, ובמקום זאת לבחור לבטא את אמונתו ולהגן על זכויותיו.
דפוס ההתנהגות האסרטיבי הוא נושא שנלמד בתחומים כגון פסיכולוגיה חברתית וניהול.
תוכן עניינים |
הגדרה [עריכה]
אסרטיביות היא היכולת של אדם לבטא את אמונתו ולהגן על זכויותיו מבלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים. זוהי גישה התנהגותית של תגובה באופן נחוש לאירועים, לצורך פיתוח של יחסים הרמוניים עם הסביבה.
אסרטיביות היא צורת ביטוי מודעת, עקבית, ברורה, ישירה ומאוזנת, שמטרתה העברת הרעיונות והרגשות של האדם, או הגנה על זכויותיו מבלי לפגוע באחרים, תוך כדי פעולה מתוך מצב פנימי של ביטחון עצמי.
להיות אסרטיבי פירושו לקחת אחריות על חייך ועל בחירותיך, ולא להיות נתון להיסחפות אחר בחירותיהם של אנשים אחרים. פירושו לפעול מתוך אמונה שאתה שולט בחייך ולהימנע מחשיבה המאשימה אחרים או "נסיבות" במה שקורה לך. התנהגות אסרטיבית מקדמת שוויון בין בני האדם ומאפשרת ליחיד לפעול למען מיטב רצונותיו, מעודדת הבעת רגשות כנים בנוחות, אך תוך שמירה על הגינות בסיסית ומבלי לפגוע או לשלול את זכויותיהם של האחרים.
לקחת אחריות על חייך ועל בחירותיך מתייחס לזכות שלך להחליט על הקריירה שלך, היחסים שלך, אורח חייך. המשמעות היא לסמוך על כושר השיפוט שלך יחד עם בקשת עזרה והנהגת אחרים בסביבתך. בתוך כך נכלל הנושא של מימוש זכויותיך כאזרח, כלקוח, כעובד, כמשתתף בדיונים. זכותך לקבל את מה שמגיע לך, זכותך להביע דעה וזכותך להגיב על הפרת זכויותיך שלך או של אחרים. עמידה על זכויותיך כוללת גם את היכולת לומר "לא" ולהציב גבולות זמן ואנרגיה בחייך. זכותך להביע עמדה המטיבה עמך, להגיב לביקורת, זלזול או כעס, להביע דעה, לתמוך בדעה של מישהו אחר או להתנגד לה.
שמירה על הגינות בסיסית משמעותה להגיע למלוא הפוטנציאל האישי מבלי להביע ביקורת בלתי הוגנת כלפי אחרים, וללא נקיטת התנהגות פוגענית, כינויים מעליבים ומניפולציות. התנהגות אסרטיבית היא הצהרה חיובית לא רק כלפי עצמך, אלא גם הערכה של האנשים האחרים בחייך.
אסרטיביות - תכונה מולדת או נרכשת? [עריכה]
דפוס ההתנהגות האסרטיבי הוא דפוס נרכש של תהליכי חשיבה, תהליך רכישה שמתחיל החל מגיל הינקות ונמשך במהלך כל חייו של האדם, לכן הוא גם ניתן לשיפור מתמיד.
המקור ההיסטורי של למידת האסרטיביות היא בפסיכולוגיה התנהגותית: עבודתם של פבלוב, סלטר וולפה. האחרון, ג'וזף וולפה, היה החוקר הראשון בתחום זה אשר השתמש במונח "אסרטיביות" (וולפה 1958). במסגרת מחקרו הוא מצא שאדם אינו יכול לחוות ברגע אחד שני מצבים רגשיים מנוגדים - אדם אינו יכול להיות רגוע ומתוח בעת אחת. וולפה הראה שהתנהגות אסרטיבית במצבים של חרדה עיכבה את החרדה והובילה לכך שהיה קל יותר למטופל להתנהג בצורה אסרטיבית במצבים אלה. נמצא ששיטה זו יעילה יותר מהניסיון לא להיות חרד, מכיוון שקל יותר להיות משהו מאשר לנסות לא להיות משהו.
בהמשך, ההבנה על הגישה האסרטיבית פותחה על ידי אלברטי, אמונס, לזרוס ופנסטר-היים. התפתחות זו כללה התבוננות, בידוד, ניתוח וסיווג של התנהגות אסרטיבית. התפתחויות אלו באו לידי ביטוי באיתור והערכה של טכניקות יעילות להוראת התנהגויות אלו (שון ריס ורודיק ס. גרהם, 1995).
התנהגות אסרטיבית זהו תהליך נרכש שכל אדם יכול ללמוד, לסגל לעצמו ולפעול על פיו כדי להפיק מחייו את המיטב וכדי להעשיר את יחסיו עם הסובבים איתו. אומנם יש דפוסי חשיבה והתנהגויות שהאדם מסגל בגיל צעיר, אפילו תכונות מולדות מסוימות, שמעודדות להתנהגות אסרטיבית באופן טבעי יותר, אך עדיין עיקרה של התנהגות זו היא נרכשת וכל אחד יכול לאמצה.
כפועל יוצא לתפיסה זו, האסרטיביות הפכה לנושא חם בתהליכי ההכשרה השונים, קורסים רבים נפתחו בנושא לקהל הרחב ולטיפולים ייחודיים, ספרים רבים נכתבו ותהליכי הוראה בנושא מיושמים באוכלוסיות בני הנוער לרבות בתי ספר וחוגים.
מאפייני האדם האסרטיבי [עריכה]
השיח האסרטיבי מאופיין בשיח ענייני, חד וברור מצד אחד, אך יחד עם זאת קשוב לאחר, מנומס ומתחשב מהצד השני. מכיוון שהשיח מאופיין בקשב לא פחות מאשר בדיבור רבים הם השבילים שניתן בהם ללכת על מנת לפתור את הבעיה. דפוס ההתנהגות האסרטיבי דוגל בביטוי רצונותיך בצורה מכבדת, הוגנת וישרה. דגשים חשובים באסרטיביות היא להתבטא בצורה עניינית והגיונית, קצרה וברורה. דגשים חשובים נוספים בהתנהגות האסרטיבית היא שאילת שאלות מתוך כבוד לדעת האחר ושיח חיובי ומנומס כלפי אנשים, גם אם התנהגותם שלילית.
משפטי חשיבה המאפיינים את האדם האסרטיבי: 1. אני יכול. 2. אני לוקח אחריות. 3. ככל שאני מתאמץ יותר, אני מצליח יותר. 4. חיוכים אינם עולים לי תוספת תשלום. 5. היה כאן ועכשיו. 6. הבעיה שלך היא הבעיה שלנו, ננסה לפתור אותה ביחד. 7. כאשר משהו נכשל, ננסה בדרך אחרת (דיווידסון, 2001).
שפת גוף המאפיינת את האדם האסרטיבי: זוקף את ראשו, בעל יציבה טובה, מבחין במה שהולך מסביבו, נראה ערני ונמרץ (דווידסון, 2001).
אפשר להטיב להבין את שבילי האסרטיביות גם דרך הבנה ממה יש להימנע. חוסר אסרטיביות היא תוצאה של אימוץ דפוסי חשיבה שגויים, כמו "אני עלול לפגוע במישהו לכן לא מגיע לי", "אני אהיה דחוי אם אסרב" או לחליפין "מי הוא בכלל? לא שואל אותו!". בגלל שכך, דרך טובה לשפר זאת היא קודם כל לזהות את דפוס החשיבה שתוקע (דיווידסון, 2001).
ביבליוגרפיה [עריכה]
- אסרטיביות, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- אלברטי ואדמונדס (1995). אסרטיביות - "זכותך המוחלטת". הוצאת מודן: תל אביב.
- אסרטיביות ניהולית, בועז חמד בועז חמד - אסרטיביות ניהולית
- ריס וגרהם (1995). הכשרה לאסרטיביות - כיצד תהיה מי שהינך באמת. הוצאת "אח": קריית ביאליק.
- דיווידסון, ג' (2001). התנהגות אסרטיבית - מדריך ללימוד עצמי. הוצאת פוקס: ר"ג.
- על אסרטיביות ומנהיגות, מרים דישון ברקוביץ' מגזין גלילאו - כתב עת למדע ומחשבה
- מנהיגות, חנה נגאר.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- ליונס, ק' (2008). כולם זוכים - משא ומתן בחיי היומיום. אגם הוצאה לאור: תל אביב.
- פרץ, ג' (2010). סודות השכנוע וההשפעה של אובמה. מטר הוצאה לאור: ת"א.
