דעתנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אסרטיביות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית, צורך בויקיזציה של הערות שוליים, ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהקשר של יחסי אנוש, דעתנות[1] או בלעז, אסרטיביות, היא התנהגות שמפגין אדם כלפי הסובבים אותו, אשר מבוססת בעיקר על סירובו להיכנע לרצון של אחרים מבלי לפגוע בהם, ובמקום זאת לבחור לבטא את אמונתו ולהגן על זכויותיו.

דפוס ההתנהגות האסרטיבי הוא נושא שנלמד בתחומים כגון פסיכולוגיה חברתית וניהול.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעתנות היא היכולת של אדם לבטא את אמונתו ולהגן על זכויותיו מבלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים. זוהי גישה התנהגותית של תגובה באופן נחוש לאירועים, לצורך פיתוח של יחסים הרמוניים עם הסביבה.

דעתנות היא צורת ביטוי מודעת, עקבית, ברורה, ישירה ומאוזנת, שמטרתה העברת הרעיונות והרגשות של האדם, או הגנה על זכויותיו מבלי לפגוע באחרים, תוך כדי פעולה מתוך מצב פנימי של ביטחון עצמי.

להיות אסרטיבי פירושו לקחת אחריות על חייך ועל בחירותיך, ולא להיות נתון להיסחפות אחר בחירותיהם של אנשים אחרים. פירושו לפעול מתוך אמונה שאתה שולט בחייך ולהימנע מחשיבה המאשימה אחרים או "נסיבות" במה שקורה לך. התנהגות אסרטיבית מקדמת שוויון בין בני האדם ומאפשרת ליחיד לפעול למען מיטב רצונותיו, מעודדת הבעת רגשות כנים בנוחות, אך תוך שמירה על הגינות בסיסית ומבלי לפגוע או לשלול את זכויותיהם של האחרים.

לקחת אחריות על חייך ועל בחירותיך מתייחס לזכות שלך להחליט על הקריירה שלך, היחסים שלך, אורח חייך. המשמעות היא לסמוך על כושר השיפוט שלך יחד עם בקשת עזרה והנהגת אחרים בסביבתך. בתוך כך נכלל הנושא של מימוש זכויותיך כאזרח, כלקוח, כעובד, כמשתתף בדיונים. זכותך לקבל את מה שמגיע לך, זכותך להביע דעה וזכותך להגיב על הפרת זכויותיך שלך או של אחרים. עמידה על זכויותיך כוללת גם את היכולת לומר "לא" ולהציב גבולות זמן ואנרגיה בחייך. זכותך להביע עמדה המטיבה עמך, להגיב לביקורת, זלזול או כעס, להביע דעה, לתמוך בדעה של מישהו אחר או להתנגד לה.

שמירה על הגינות בסיסית משמעותה להגיע למלוא הפוטנציאל האישי מבלי להביע ביקורת בלתי הוגנת כלפי אחרים, וללא נקיטת התנהגות פוגענית, כינויים מעליבים ומניפולציות. התנהגות אסרטיבית היא הצהרה חיובית לא רק כלפי עצמך, אלא גם הערכה של האנשים האחרים בחייך.

דעתנות - תכונה מולדת או נרכשת?[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפוס ההתנהגות האסרטיבי הוא דפוס נרכש של תהליכי חשיבה, תהליך רכישה שמתחיל החל מגיל הינקות ונמשך במהלך כל חייו של האדם, לכן הוא גם ניתן לשיפור מתמיד.

המקור ההיסטורי של למידת הדעתנות היא בפסיכולוגיה התנהגותית: עבודתם של פבלוב, סלטר וולפה. האחרון, ג'וזף וולפה, היה החוקר הראשון בתחום זה אשר השתמש במונח "אסרטיביות" (וולפה 1958). במסגרת מחקרו הוא מצא שאדם אינו יכול לחוות ברגע אחד שני מצבים רגשיים מנוגדים - אדם אינו יכול להיות רגוע ומתוח בעת אחת. וולפה הראה שהתנהגות אסרטיבית במצבים של חרדה עיכבה את החרדה והובילה לכך שהיה קל יותר למטופל להתנהג בצורה אסרטיבית במצבים אלה. נמצא ששיטה זו יעילה יותר מהניסיון לא להיות חרד, מכיוון שקל יותר להיות משהו מאשר לנסות לא להיות משהו.

בהמשך, ההבנה על הגישה האסרטיבית פותחה על ידי אלברטי, אמונס, לזרוס ופנסטר-היים. התפתחות זו כללה התבוננות, בידוד, ניתוח וסיווג של התנהגות אסרטיבית. התפתחויות אלו באו לידי ביטוי באיתור והערכה של טכניקות יעילות להוראת התנהגויות אלו.‏[2]

התנהגות אסרטיבית זהו תהליך נרכש שכל אדם יכול ללמוד, לסגל לעצמו ולפעול על פיו כדי להפיק מחייו את המיטב וכדי להעשיר את יחסיו עם הסובבים איתו. אומנם יש דפוסי חשיבה והתנהגויות שהאדם מסגל בגיל צעיר, אפילו תכונות מולדות מסוימות, שמעודדות להתנהגות אסרטיבית באופן טבעי יותר, אך עדיין עיקרה של התנהגות זו היא נרכשת וכל אחד יכול לאמצה.

כפועל יוצא לתפיסה זו, הדעתנות הפכה לנושא חם בתהליכי ההכשרה השונים, קורסים רבים נפתחו בנושא לקהל הרחב ולטיפולים ייחודיים, ספרים רבים נכתבו ותהליכי הוראה בנושא מיושמים באוכלוסיות בני הנוער לרבות בתי ספר וחוגים.

מאפייני האדם האסרטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח האסרטיבי מאופיין בשיח ענייני, חד וברור מצד אחד, אך יחד עם זאת קשוב לאחר, מנומס ומתחשב מהצד השני. מכיוון שהשיח מאופיין בקשב לא פחות מאשר בדיבור רבים הם השבילים שניתן בהם ללכת על מנת לפתור את הבעיה. דפוס ההתנהגות האסרטיבי דוגל בביטוי רצונותיך בצורה מכבדת, הוגנת וישרה. דגשים חשובים בדעתנות היא להתבטא בצורה עניינית והגיונית, קצרה וברורה. דגשים חשובים נוספים בהתנהגות האסרטיבית היא שאילת שאלות מתוך כבוד לדעת האחר ושיח חיובי ומנומס כלפי אנשים, גם אם התנהגותם שלילית.

משפטי חשיבה המאפיינים את האדם האסרטיבי: 1. אני יכול. 2. אני לוקח אחריות. 3. ככל שאני מתאמץ יותר, אני מצליח יותר. 4. חיוכים אינם עולים לי תוספת תשלום. 5. היה כאן ועכשיו. 6. הבעיה שלך היא הבעיה שלנו, ננסה לפתור אותה ביחד. 7. כאשר משהו נכשל, ננסה בדרך אחרת.‏[3]

שפת גוף המאפיינת את האדם האסרטיבי: זוקף את ראשו, בעל יציבה טובה, מבחין במה שהולך מסביבו, נראה ערני ונמרץ.‏[3]

אפשר להטיב להבין את שבילי הדעתנות גם דרך הבנה ממה יש להימנע. חוסר דעתנות היא תוצאה של אימוץ דפוסי חשיבה שגויים, כמו "אני עלול לפגוע במישהו לכן לא מגיע לי", "אני אהיה דחוי אם אסרב" או לחליפין "מי הוא בכלל? לא שואל אותו!". בגלל שכך, דרך טובה לשפר זאת היא קודם כל לזהות את דפוס החשיבה שתוקע.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלברטי ואדמונדס (1995). אסרטיביות - "זכותך המוחלטת". הוצאת מודן: תל אביב.
  • ריס וגרהם (1995). הכשרה לאסרטיביות - כיצד תהיה מי שהינך באמת. הוצאת "אח": קריית ביאליק.
  • דיווידסון, ג' (2001). התנהגות אסרטיבית - מדריך ללימוד עצמי. הוצאת פוקס: ר"ג.
  • ליונס, ק' (2008). כולם זוכים - משא ומתן בחיי היומיום. אגם הוצאה לאור: תל אביב.
  • פרץ, ג' (2010). סודות השכנוע וההשפעה של אובמה. מטר הוצאה לאור: ת"א.
  • קיין, ס' (2014). שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר. מטר הוצאה לאור: ת"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה העברית המתאימה לפרש את המושג אסרטיביות היא סמכותיות
  2. ^ ריס וגרהם (1995). הכשרה לאסרטיביות - כיצד תהיה מי שהינך באמת. הוצאת "אח": קריית ביאליק.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 דיווידסון, ג' (2001). התנהגות אסרטיבית - מדריך ללימוד עצמי. הוצאת פוקס: ר"ג.