אסתר וילנסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסתר וילנסקה
Esther Vilenska.jpg
תאריך לידה 8 ביוני 1918
תאריך פטירה 8 בנובמבר 1975 (בגיל 57)
כנסות 2, 3, 5
סיעה מק"י

אסתר וִילֶנְסְקָה (8 ביוני 19188 בנובמבר 1975) הייתה פוליטיקאית ישראלית, קומוניסטית, חברת הכנסת מטעם מק"י.

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר וילנסקה נולדה ב-1918 בעיר וילנה כאסתר נוֹבִיק, ולימים שינתה את שמה ל"וילנסקה" (בפולנית: "וילנאית"). למדה בגימנסיה העברית של "רשת תרבות" בווילנה, והייתה פעילה בתנועת "השומר הצעיר" יחד עם אבא קובנר ובן דודו בר קובנר (לימים מאיר וילנר). בשנת 1938 פרשו וילנר ווילנסקה מן התנועה, כיוון שזו לא הייתה מספיק סוציאליסטית לטעמם והתפצלו דרכיהם של השלושה. אבא קובנר בחר להישאר בפולין ולימים הצטרף לפרטיזנים, ואילו וילנסקה ווילנר עלו לארץ ישראל וב-1940 נישאו.

לאחר עלייתה ארצה הצטרפה וילנסקה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה - פק"פ, חברה לארגונים קומוניסטיים נוספים וכתבה וערכה בביטאון מק"י "קול העם" ובהמשך הפכה לעורכת הראשית של העיתון. ב-1943, בעקבות חילוקי דעות במפלגה בנוגע לגיוס לצבא הבריטי ושיתוף פעולה עם ההסתדרות בהפגנות ושביתות, תפסה וילנסקה מקום בהנהגת המפלגה. בשנת 1944 הצטרפה ללשכה הפוליטית של המפלגה ונבחרה לאסיפת הנבחרים הרביעית מטעם "רשימה דמוקרטית עממית", יחד עם שמואל מיקוניס וש. סמואלוב.‏[1] הייתה חברת הליגה לקשרי ידידות עם ססס"ר (ברית המועצות). בשנת 1949 ניצלה פגישה של הליגה להתקפה על מדיניותה של ממשלת ישראל.‏[2] בשנת 1948 נאסר עליה לצאת לחו"ל כדי להשתתף בעצרת האו"ם.‏[3] פעלה רבות לחיזוק ושיתוף פעולה בין ערבים ליהודים במפלגה הקומוניסטית. הייתה נואמת מרכזית בוועידת האיחוד של המפלגה הקומוניסטית היהודית עם הליגה לשחרור לאומי הערבי.‏[4] נכללה ברשימת הקומוניסטים לאספה המכוננת,‏[5] אולם לא נבחרה. באפריל 1949 נבחרה למועצת פועלי תל אביב[6] והייתה חברת הוועדה לחינוך מקצועי של ההסתדרות.‏[7]

פועלה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ספטמבר 1951, חודש וחצי אחרי שנבחרה לכהונה בכנסת השנייה והיא בת 33, נולד לווילנסקה ולצבי ברייטשטיין (עורך "קול העם" באותה תקופה) "הילד הראשון של הכנסת", יוסי.‏[8] בספרה פרקי חיים, שבו תיעדה את זיכרונותיה מפעילותה הציבורית הענפה, היא תיארה גם את חוויית ההיריון הראשון של כנסת ישראל. וכך היא כותבת:

בימי היריוני השני הייתי פעילה מאוד במערכת הבחירות לכנסת השנייה ושמי הופיע במקום הרביעי של רשימת מועמדי מק"י. מדי שבוע הייתי נוסעת לאסיפות בחירות במקומות שונים בארץ ונחרתה בזיכרוני אסיפת בחירות המונית בקולנוע ירושלמי, ליד הבניין הישן של הסתדרות הסטודנטים. זו היתה אסיפה סוערת מאוד, אך יצאתי ממנה בשלום.

ועוד כתבה:

היה זה אוגוסט, החודש השמיני להריוני. האסיפה נערכה בשבת בבוקר והכניסה היתה בחינם. הקהל נמנה עם תומכי המפלגה, אך היו גם מתנגדים. למרות קריאות הביניים שהושמעו מצדדים שונים של האולם, הצלחתי להרצות הרצאה מקיפה ולענות על שאלות הקהל. על השולחן שניצב על הבימה העמידו החברים הירושלמים, שאירגנו את האסיפה, צנצנת גדולה של פרחים, לבל תבלוט לעיני הקהל כרסי שהיתה אז בין שיניי.

עימותים בתוך המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת השלישית כיהנה כחברת כנסת בסיעת מק"י, שמנתה אז שישה חברים, יחד עם שמואל מיקוניס, תופיק טובי, מאיר וילנר, משה סנה, ואמיל חביבי. בהמשך התגלעו עימותים במפלגה על רקע חשדות לריגול של בכירים בה וכן בשל עמדות לאומניות של הנציגים הערבים במפלגה, בטענה שהמפלגה נשלטת על ידי יהודים.

ב-1959 הייתה וילנסקה ראשונה ברשימת המועמדות לוועידת הפועלות השמינית מטעם הקומוניסטים והבלתי מפלגתיים, ושנייה ברשימה הארצית לוועידה התשיעית של ההסתדרות הכללית (מטעם הקומוניסטים). הציעה הצעת חוק הקורא לשוויון שכר בין נשים לגברים, ואף השוואת שכר לכולם (ערבים, פועלי דחק, נוער עובד). הצעה זו נדחתה במהרה. בכנסת החמישית הייתה אחת מבין 11 נשים שכיהנו כחברות בכנסת. בין היתר התבטאה וילנסקה ביחס לזכויות נשים: היא קראה נשים לפקוח את עיניהן ולהפוך את רגשותיהן לקריאה לכוח, כוח שיביא תרומה גדולה למאבק החברתי למען הקידמה והשלום: "המפלגה הקומוניסטית היא המפלגה היחידה המרימה את כבוד האשה".

אסתר וילנסקה כיהנה בכנסת לצד בעלה לשעבר, מאיר וילנר מטעם אותה המפלגה. בסך הכל כיהנה כחברת כנסת שלוש פעמים: בכנסת השנייה, בכנסת השלישית ובכנסת החמישית. בשנת 1973 פרשה ממק"י, הקימה את מפלגת אק"י (אופוזיציה קומוניסטית ישראלית), בטענה שמפלגה זו אינה שמאלית די הצורך ומגלה נטייה לציונות בהקשר לסכסוך הערבי-ישראלי. במקביל הקימה את הירחון הדים, ביטאון תנועה זו, שם יצאה נגד השיטה הקפיטליסטית באומרה כי אין להסתפק בתמורות דמוקרטיות ובתיקונים חברתיים בשיטה הקפיטליסטית ויש לפתח חזית פועלים אחידה כדי ליצור שינוי יסודי בשלטון המדינה ובבעלות על אמצעי הייצור.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשידור בקול ישראל ב-13 בינואר 1949, פתחה את הדברים במלים אלו: "עם תום שנה למלחמת הגבורה של העם והצבא נגד הפולשים ממדינות ערב שאורגנה על ידי השליטים האימפריאליסטים הבריטיים". לטענתה, מלחמת העצמאות היא תולדה של מאבק אימפריאליסטי כנגד העם בישראל שנעזר בברית המועצות. לטענתה היה ניסיון אמריקני-אנגלי לבטל את עצמאות המדינה וניסיון לכפות "שלטון אמריקאי עליון במדינתנו" (בעצרת האו"ם, 10 דצמבר בפאריס). היא יצאה כנגד "וועדת הפיוס האמריקאית אנגלית טורקית" בטענה שזהו ניסיון אימפריאליסטי לכפות ערכים אימפריאליסטים על ישראל והמזה"ת. לדעתה, הדרך היחידה להתנגד לתוכנית זו היא שינוי מוחלט של המדינה ביחס למיעוט הערבי, הלאמה של החברות המונופוליסטיות הזרות, ברית ידידות עם מדינות הדמוקרטיה העממית וברית המועצות, ודחיית כל חסות אימפריאליסטית, ולהפוך את המדינה למולדת לעמלים ולא מדינה לנצלנים. לאחר מלחמת ששת הימים קראה מעל דפי העיתונות לסגת מהשטחים שנכבשו:

Cquote2.svg

ההקרבה העצמית הגדולה של הלוחמים, מקורה היה בשאיפה להבטיח את קיומה של ישראל אולם בשום פנים ואופן לא לכבוש שטחים של ארצות שכנות [...] פעילות למען סיפוח שטחי הכיבוש משמעותה היא התעלמות מקיומם וזכויותיהם של העמים הערבים השכנים [...] שום עם לא יסכים להיות נתין לכיבוש זר.

Cquote3.svg

נפטרה בשנת 1975 ונקברה בבית העלמין הדרום.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קווים לדרך ישראל אל הסוציאליזם, תל אביב: הוועד המרכזי של מק"י, 1968.
  • השאלה הלאומית בהלכה ובמעשה של הבולשביקים עד מותו של לנין 1924, תל אביב: הדים, 1977.
  • התקוממות האיכרים הגדולה בגרמניה: חלוץ המהפכות החברתיות, תל אביב 1971.
  • וילנסקה, א. (עורכת), 100 שנה להולדתו של לנין, תל אביב: הוועד המרכזי של מק"י, 1970.
  • וילנסקה, א. (עורכת), 100 שנה להולדתו של פרידריך אנגלס, קובץ מאמרים, רשימות ומובאות, תל אביב: הוועד המרכזי של מק"י, 1970.
  • וילנסקה, א. (עורכת), האינטרנציונל הסוציאליסטי והתהוות הקומאינטרן, תל אביב: עם עובד, 1974. ‬

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי ברייטשטיין (עורך), פרקי חיים: אסתר וילנסקה, תל אביב: קרן להנצחת זכרה של אסתר וילנסקה, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]