אסתר וילנסקה
| אסתר וילנסקה | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 8 ביוני 1918 |
| תאריך פטירה | 8 בנובמבר 1975 |
| כנסות | 2, 3, 5 |
| סיעות | מק"י |
אסתר וִילֶנְסְקָה (8 ביוני 1918 – 8 בנובמבר 1975) הייתה פוליטיקאית ישראלית, חברת הכנסת מטעם מק"י.
[עריכה] ראשית דרכה
אסתר וילנסקה נולדה ב- 1918 בוילנה כאסתר נוביק, שינתה את שמה לוילנסקה שפירושו "בת העיר וילנה". למדה בגימנסיה העברית "תרבות" בווילנה, והייתה פעילה בתנועת השומר הצעיר יחד עם אבא קובנר ובן דודו בר קובנר (לימים מאיר וילנר). בשנת 1938 פרשו וילנר ווילנסקה מן התנועה, כיוון שזו לא היתה מספיק סוציאליסטית לטעמם והתפצלו דרכיהם של השלושה. אבא קובנר בחר להישאר בפולין ולימים הצטרף לפרטיזנים, ואילו וילנסקה ווילנר עלו לארץ והתחתנו ב-1940.
לאחר עלייתה ארצה הצטרפה וילנסקה למפלגה הקומוניסטית של פלסטינה - פק"פ, חברה לאירגונים קומוניסטיים נוספים וכתבה וערכה בביטאון המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) קול העם ובהמשך הפכה לעורכת הראשית של העיתון. ב-1943, בעקבות חילוקי דעות במפלגה בנוגע לגיוס לצבא הבריטי ושיתוף פעולה עם ההסתדרות בהפגנות ושביתות, תפסה וילנסקה מקום בהנהגת המפלגה. בשנת 1944 הצטרפה ללשכה הפוליטית של המפלגה ונבחרה לאסיפת הנבחרים הרביעית מטעם "רשימה דמוקרטית עממית", יחד עם שמואל מיקוניס וש. סמואלוב[1]. היתה חברה בליגה לקשרי ידידות עם ססס"ר (ברית המועצות). בשנת 1949 ניצלה פגישה של הליגה להתקפה על המדיניות של ממשלת ישראל[2]. כחברה במועצת העם בין השנים 1947-1949 נאסר עליה לצאת לחו"ל בכדי להשתתף בעצרת האו"ם[3]. פעלה רבות לחיזוק ושיתוף פעולה בין ערבים ליהודים במפלגה הקומוניסטית. היתה נואמת מרכזית בוועידת האיחוד של המפלגה הקומוניסטית היהודית עם הליגה לשחרור לאומי הערבי[4]. נכללה ברשימת הקומוניסטים לאספה המכוננת[5], אולם לא נבחרה. באפריל 1949 נבחרה למועצת פועלי תל אביב[6] והיתה חברה בועדה לחינוך מקצועי של ההסתדרות[7].
[עריכה] פועלה בכנסת
בסוף ספטמבר 1951, חודש וחצי אחרי שנבחרה לכהונה בכנסת השנייה והיא בת 33, נולד לוילנסקה ולצבי ברייטשטיין[8] "הילד הראשון של הכנסת", יוסי. בספרה פרקי חיים, בו תיעדה את זיכרונותיה מפעילותה הציבורית הענפה, היא תיארה גם את חוויית ההיריון הראשון של כנסת ישראל. וכך היא כותבת:
|
בימי היריוני השני הייתי פעילה מאוד במערכת הבחירות לכנסת השנייה ושמי הופיע במקום הרביעי של רשימת מועמדי מק"י. מדי שבוע הייתי נוסעת לאסיפות בחירות במקומות שונים בארץ ונחרתה בזיכרוני אסיפת בחירות המונית בקולנוע ירושלמי, ליד הבניין הישן של הסתדרות הסטודנטים. זו היתה אסיפה סוערת מאוד, אך יצאתי ממנה בשלום. |
||
ועוד כתבה:
|
היה זה אוגוסט, החודש השמיני להריוני. האסיפה נערכה בשבת בבוקר והכניסה היתה בחינם. הקהל נמנה עם תומכי המפלגה, אך היו גם מתנגדים. למרות קריאות הביניים שהושמעו מצדדים שונים של האולם, הצלחתי להרצות הרצאה מקיפה ולענות על שאלות הקהל. על השולחן שניצב על הבימה העמידו החברים הירושלמים, שאירגנו את האסיפה, צנצנת גדולה של פרחים, לבל תבלוט לעיני הקהל כרסי שהיתה אז בין שיניי. |
||
[עריכה] עימותים בתוך המפלגה
בבחירות לכנסת השלישית כיהנה כחברת כנסת בסיעת מק"י, שמנתה אז שישה חברים, יחד עם שמואל מיקוניס, תופיק טובי, מאיר וילנר, משה סנה, ואמיל חביבי. בהמשך התגלעו עימותים במפלגה על רקע חשדות לריגול של בכירים בה וכן בשל עמדות לאומניות של הנציגים הערבים במפלגה, בטענה שהמפלגה נשלטת על-ידי יהודים.
ב-1959 הייתה וילנסקה ראשונה ברשימת המועמדות לועידת הפועלות השמינית מטעם הקומוניסטים והבלתי מפלגתיים, ושנייה ברשימה הארצית לוועידה התשיעית של ההסתדרות הכללית (מטעם הקומוניסטים). הציעה הצעת חוק הקורא לשוויון שכר בין נשים לגברים, ואף השוואת שכר לכולם (ערבים, פועלי דחק, נוער עובד). הצעה זו נדחתה במהרה. בכנסת החמישית הייתה אחת מבין 11 נשים שכיהנו כחברות בכנסת. בין היתר התבטאה וילנסקה ביחס לזכויות נשים: היא קראה נשים לפקוח את עיניהן ולהפוך את רגשותיהן לקריאה לכוח, כוח שיביא תרומה גדולה למאבק החברתי למען הקידמה והשלום: "המפלגה הקומוניסטית היא המפלגה היחידה המרימה את כבוד האשה".
אסתר וילנסקה כיהנה בכנסת לצד בעלה לשעבר, מאיר וילנר מטעם אותה המפלגה. בסך הכל כיהנה כחברת כנסת שלוש פעמים: בכנסת השנייה, בכנסת השלישית ובכנסת החמישית. בשנת 1973 פרשה ממק"י, הקימה את מפלגת אק"י (אופוזיציה קומוניסטית ישראלית), בטענה שמפלגה זו אינה שמאלית די הצורך ומגלה נטייה לציונות בהקשר לסכסוך הערבי-ישראלי. במקביל הקימה את הירחון הדים, ביטאון תנועה זו, שם יצאה נגד השיטה הקפיטליסטית באומרה כי אין להסתפק בתמורות דמוקרטיות ובתיקונים חברתיים בשיטה הקפיטליסטית ויש לפתח חזית פועלים אחידה בכדי ליצור שינוי יסודי בשלטון המדינה ובבעלות על אמצעי הייצור.
[עריכה] עמדות
בשידור בקול ישראל ב-13 בינואר 1949, פתחה את הדברים במלים אלו: "עם תום שנה למלחמת הגבורה של העם והצבא נגד הפולשים ממדינות ערב שאורגנה ע"י השליטים האימפריאליסטים הבריטיים". לטענתה, מלחמת העצמאות היא תולדה של מאבק אימפריאליסטי כנגד העם בישראל שנעזר בברית המועצות. לטענתה היה ניסיון אמריקני-אנגלי לבטל את עצמאות המדינה וניסיון לכפות "שלטון אמריקאי עליון במדינתנו" (בעצרת האו"ם, 10 דצמבר בפאריס). היא יצאה כנגד "וועדת הפיוס האמריקאית אנגלית תורכית" בטענה שזהו ניסיון אימפריאליסטי לכפות ערכים אימפריאליסטים על ישראל והמזה"ת. לדעתה, הדרך היחידה להתנגד לתוכנית זו היא שינוי מוחלט של המדינה ביחס למיעוט הערבי, הלאמה של החברות המונופוליסטיות הזרות, ברית ידידות עם עם מדינות הדמוקרטיה העממית וברית המועצות, ודחיית כל חסות אימפריאליסטית, ולהפוך את המדינה למולדת לעמלים ולא מדינה לנצלנים. לאחר מלחמת ששת הימים קראה מעל דפי העיתונות לסגת מהשטחים שנכבשו:
 |
ההקרבה העצמית הגדולה של הלוחמים, מקורה היה בשאיפה להבטיח את קיומה של ישראל אולם בשום פנים ואופן לא לכבוש שטחים של ארצות שכנות [...] פעילות למען סיפוח שטחי הכיבוש משמעותה היא התעלמות מקיומם וזכויותיהם של העמים הערבים השכנים [...] שום עם לא יסכים להיות נתין לכיבוש זר. |
 |
נפטרה בשנת 1975 ונקברה בבית העלמין הדרום.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברייטשטיין, צבי (עורך), פרקי חיים: אסתר וילנסקה, תל-אביב: קרן להנצחת זכרה של אסתר וילנסקה, 1984.
[עריכה] ספרים שכתבה וערכה
- קווים לדרך ישראל אל הסוציאליזם, תל-אביב: הוועד המרכזי של מק"י, 1968.
- השאלה הלאומית בהלכה ובמעשה של הבולשביקים עד מותו של לנין 1924, תל-אביב: הדים, 1977.
- התקוממות האיכרים הגדולה בגרמניה: חלוץ המהפכות החברתיות, תל-אביב, 1971.
- וילנסקה, א. (עורכת), 100 שנה להולדתו של לנין, תל-אביב: הוועד המרכזי של מק"י, 1970.
- וילנסקה, א. (עורכת), 100 שנה להולדתו של פרידריך אנגלס, קובץ מאמרים, רשימות ומובאות, תל-אביב: הוועד המרכזי של מק"י 1970.
- וילנסקה, א. (עורכת), האינטרנציונל הסוציאליסטי והתהוות הקומאינטרן, עם עובד, 1974.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אסתר וילנסקה, באתר הכנסת
- אסתר וילנסקה באתר תנועת העבודה הישראלית.
- אסתר וילנסקה, תהא מדינתנו בית ומולדת לעם העובד, דבר, 23 בינואר 1949
- א. וילנסקה, יובטח שוויון הלכה למעשה, מעריב, 24 בינואר 1949
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רשימת צירי אסיפת הנבחרים, על המשמר, 21 באוגוסט 1944
- ^ לאן פני הליגה לקשרי ידידות עם ססס"ר?, דבר, 12 ביוני 1949
- ^ לא ניתן רשיון יציאה לחו"ל לאסתר ווילנסקה, מעריב, 10 במאי 1948
- ^ ועידת האיחוד של הקומוניסטים, דבר, 24 באוקטובר 1948
- ^ 21 רשימות, על המשמר, 7 בינואר 1949
- ^ ועד פועל חדש למועצת פועלי ת"א, על המשמר, 27 באפריל 1949
- ^ אושר הרכבן של מחלקות הועה"פ, דבר, 25 בנובמבר 1949
- ^ עורך "קול העם" באותה תקופה
