אסתר קרייטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר קרייטמן
Ester Kreitman
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במרץ 1891
בילגוריי, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביוני 1954 (בגיל 63)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה הינדע אסתּר זינגער עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הינדה אסתר זינגר קרֶייטמןפולנית: Ester Kreitman; ביידיש: קרייטמאַן; 31 במרץ 189113 ביוני 1954) הייתה סופרת יידיש, אחותם הבכורה של הסופרים יצחק בשביס-זינגר (חתן פרס נובל לספרות) וישראל יהושע זינגר.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרייטמן נולדה לרב פינחס מנחם זינגר בבילגוריי שבפולין, בת בכורה מבין ארבעה אחים. בנה מספר כי בינקותה נמסרה למינקת שטיפלה בה ללא חום ואהבה במהלך שלוש השנים הראשונות לחייה. אמה, אשר ביקרה אותה פעם בשבוע, לא נגעה בה. בילדותה לא זכתה להשכלה מקפת כאחיה הצעירים, איש לא עודד אותה לפנות לכתיבה והיא הופנתה למלאכות אחזקת הבית. ברומן הראשון של קרייטמן מופיעות תמונות רבות המתארות את תשוקות הדמות הנשית העיקרית להשכלה, דוגמת הציפייה להגעת מוכר הספרים לעיירה, חלומות על הפיכה למלומדת והסתרת ספר לימוד ברוסית מגברי המשפחה, על מנת שלא ידעו שהיא לומדת בסתר. על אף שהחוקרים את בשביס-זינגר מתייחסים לספרה זה כמקור לאפיזודות בתולדות המשפחה, קרייטמן עצמה כתבה את הספר כרומן בדיוני ומעולם לא הצהירה כי הוא אוטוביוגרפי. בשנת 1910 עברה המשפחה לוורשה שם השלימה קרייטמן את השכלתה העצמית בשיעורי ערב חופשיים. בוורשה גם השתייכה לזמן מה לחוג הבית הסוציאליסטי "krayz".

בשנת 1912 הסכימה אסתר לנישואין בשידוך לאברהם קרייטמן, מלטש יהלומים, ועברה להתגורר איתו באנטוורפן שבבלגיה. האירועים הסובבים את החתונה מתוארים ברומן השני שפרסמה, וכן באוסף האוטוביוגרפי "בית הדין של אבא" של אחיה הצעיר, יצחק בשביס-זינגר. באנטוורפן ילדה את בנה היחיד, העיתונאי מוריס קרייטמן (שנודע מאוחר יותר בשם העט מוריס קאר (Maurice Carr), ובשם העט הספרותי שלו מרטין לאה (Martin Lea)). במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחה עם משפחתה ללונדון, שם חייה את שארית חייה, להוציא שתי נסיעות ארוכות לפולין. נישואיה של קרייטמן לא היו מאושרים ביותר, והיא ובעלה היו שניהם קשי יום. בעבור הכנסה נוספת תרגמה קרייטמן יצירות קלאסיות באנגלית ליידיש. קרייטמן נפטרה בלונדון בשנת 1954.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהייתה הראשונה במשפחתה לכתוב, פרסמה קרייטמן בשלב מאוחר יחסית בחייה. הרומן הראשון שלה, דער שדים־טאנץ (מחול השדים), ראה אור בוורשה בשנת 1936, עת קרייטמן הייתה בת 45, ותורגם בשנת 1946 לאנגלית בידי בנה תחת הכותרת "דבורה" (Deborah). הרומן השני שלה, בריליאנטן (יהלומים), ראה אור בלונדון בשנת 1944, ואוסף סיפורים קצרים שלה התפרסם בשנת 1949. רבות מיצירותיה עוסקות במעמד האישה, במיוחד זו המשכילה, בקרב יהדות אשכנז. יצירות אחרות עוסקות ביחסים בין-מעמדיים ואחדים מסיפוריה הקצרים מתרחשים בלונדון תחת הבליץ, במהלך מלחמת העולם השנייה, אותה חוותה. בנוסף פרסמה מספר סיפורים קצרים נוספים, שלא נאספו בספר.

ספריה לא זכו לחשיפה גדולה ובמידה מסוימת היא נשכחה עד להדפסה מחודשת של ספרה "דבורה" באנגלית בשנת 1983 (הספר זכה להדפסות נוספות בהוצאות שונות בשנים 1983 ו- 2004). כתוצאה מהתעניינות מחודשת זו תורגם גם אוסף הסיפורים שלה בשנת 2004 תחת הכותרת "Blitz and Other Stories", והרומן הראשון שלה עתיד אף הוא להתפרסם בתרגום לאנגלית במהלך שנת 2007. בנוסף תורגמו יצירותיה לצרפתית, גרמנית, הולנדית וספרדית.

בין תרגומיה מאנגלית ליידיש ניתן למנות את "מזמור לחג המולד מאת צ'ארלס דיקנס ואת המדריך לסוציאליזם וקפיטליזם לאישה האינטליגנטית (The Intelligent Woman's Guide to Socialism and Capitalism) מאת ג'ורג' ברנרד שו.

יצירתה די נײַע וועלט (העולם החדש) תורגמה לעברית על ידי דורי פרנס בשנת 2022

יחסיה עם אחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסיה עם אחיה היו מורכבים. בנה מספר כי קרייטמן נהגה לדבר אודות אחיה לעיתים קרובות עד שביקרה את משפחתה בפולין בשנת 1936 וחשה דחויה, מאז חדלה לדבר עליהם. בשנת 1947, לאחר מלחמת העולם השנייה סירב אחיה יצחק לסייע לה להגר לארצות הברית. הוא גם לא ענה למכתביה ולא סייע לה כלכלית, על אף שמצבו היה טוב יחסית ואילו היא נזקקה לסיוע. כפי הנראה לא זכתה קרייטמן לעידוד או סיוע מצד אחיה בכתיבתה. כך, למשל, אף לא אחד מספריה זכה להיסקר בעיתון האמריקאי היידישאי הנפוץ "פארווערטס", בו עבדו שני אחיה.

עם זאת, השפעתה של קרייטמן על שני אחיה ניכרת ביצירותיהם שלהם. בספרו של ישראל יהושע "יושע עגל" (1932) מופיעה דמותה של אישה מפתה בלתי מאושרת ובלתי יציבה, אשר נראה כי היא מבוססת על דמותה של קרייטמן. בספרו של בשביס-זינגר "השטן בגוריי" מופיעה נערה תמימה שכורעת תחת הנסיבות, אשר נושאת את מאפייניה וייחודה של קרייטמן, אשר סבלה מאפילפסיה, או ממצב נפשי או פיסי אחר עם סימפטומים דומים, ואשר אובחנה מאוחר יותר בחייה כפרנואידית. בספרו "בית הדין של אבא" מוקדש סיפור שלם לאחותו, שנקרא בשם 'אחותי'. בסיפור, האחות מוצגים פרטים ביוגרפיים רבים על האחות, וכן רשמים סובייקטיביים של אחחה אודותיה, דוגמת דימויה לבתולה מלודמיר והתייחסויות למצבה הנפשי ולנישואיה. בשביס-זינגר כותב בסיפור זה שמכתביה של אחותו לחתנה המיועד: "היו הניצוץ הספרותי הראשון שהאיר במשפחתנו" ושבאופנים שונים הציתו את היצירה אצל אחיו ומאוחר יותר אצלו. בשביס-זינגר עצמו הצהיר כי אחותו הייתה המודל לדמות הבדיונית "ינטל", אישה בעלת רקע מסורתי המבקשת ללמוד יהדות. הוא גם החשיב את אחותו כ"סופרת היידישאית הטובה ביותר" אותה הכיר, אך גם כמישהי שקשה להסתדר איתה, ושאל: "מי יכול לחיות עם הר-געש?".[1] בשביס-זינגר אף הקדיש אחד מספריו "לזכרה של אחותי האהובה".

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער שדים-טאנץ (מחול השדים), ורשה, 1936
  • בריליאנטן, לונדון, 1944
  • יחוס, לונדון, 1950

מספריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Kreitman, Esther", in Joan Comay, Who's Who in Jewish History: After the Period of the Old Testament, Routledge, London nd New York, Second Edition, 1995 (1975), pp. 221-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Janet Hadda, Isaac Bashevis Singer: A Life, New York, Oxford University Press, 1997, p. 137
  2. ^ Cristina Oddone, Schrum, Lynne ed (2010) Considerations on technology and teachers ISTE & Eurospan (London) isbn 978-1-56484-273-2 237 pp £28.50http://www.iste.org/store/product.aspx?ID=2113&utm_source=Digital%2BCatalog&utm_medium=Digital%2BCatalog&utm_campaign=SS12%2BDig, British Journal of Educational Technology 43, 2012-08-24, עמ' E150–E151 doi: 10.1111/j.1467-8535.2012.01369_9.x
  3. ^ דנה קסלר, אסתר המלכה: סיפורה הטראגי של האחות פורצת הדרך של בשביס זינגר, בלוג - אנו מוזיאון העם היהודי, 22 יוני 2023