אסתר רבין

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבין נולדה בשם אלזה הֶס (Hes) ב-1889 בפָּפֶּנבּוּרג (Papenburg) שבצפון-מערב גרמניה, בתם השנייה של הנרייטֶה לבית פרידברגר ויצחק וולף הס, סוחר. בסוף שנת 1896 עברה המשפחה מזרחה לעיר לברסלאו. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה בעיר, למדה באוניברסיטת ברסלאו ספרות, היסטוריה ופדגוגיה, ובשנת 1913 הייתה מראשונות הנשים שקיבלו בה תואר דוקטור.^[1] הדיסרטציה עסקה במחזותיה של שרלוטה בירך-פייפר ("Charlotte Birch-Pfeiffer als Dramatikerin").

לאחר מכן נישאה לרב ד"ר ישראל אברהם רבין ולימדה במוסדות אקדמיים ויהודיים בעיר. הייתה פעילה בארגון נשי המזרחי בגרמניה ושימשה צירה בקונגרסים הציוניים.

בשנת 1935, על רקע עליית הנאצים לשלטון, עלתה עם משפחתה לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. בעלה כיהן כמנהל בית הספר "נצח ישראל" בעיר, והיא שימשה יו"ר ארגון נשי המזרחי המקומי. הייתה צירה באספת הנבחרים הרביעית.

הייתה פעילה בארגון בני ברית. שימשה כיו"ר לשכת יהודית מונטיפיורי של בנות ברית וחברת הוועד הכללי של לשכת בני ברית בתל אביב.

לצד פעילותה הציבורית פרסמה ספרי ילדים, ובהם אוספי סיפורים פרי עטה.

לאחר פטירתה נקרא על שמה רחוב בחיפה.^[2]

במעגל: אגדות וספורים; ציורים: מאיר מוזס, ירושלים: מ’ ניומן ('הדס'), 1963.
צפור הפלאים: ספורים; ציורים: אילה גורדון, תל אביב: מסדה, 1965.
הכל תלוי במזל: ספורים עליזים, תל אביב: ברונפמן, 1966.
הכל תלוי במזל: וסיפורים אחרים; מעובד לעברית קלה בידי גליה ירדני; הציורים: נפתלי דויטש, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות בה ציונית העולמית ('גשר לנער: סדרת ספרונים בעברית קלה'), תשכ"ח 1968.
תבת נח: ספורים; ציורים: יעקב שחם, רמת גן: מסדה, 1968.
אחד חכם ואחד תם: ספורים; ציורים: ה’ הכטקופף, אביב: יבנה, תשל"א.
יום חושך ואור: תמונות מחיי העם היהודי בארץ ישראל ובגולה בתקופת בר כוכבא, תל אביב: ברונפמן, תשל"ו.

Jüdisches Fest, jüdischer Brauch. Ein Sammelwerk; unter Mitwirkung von Else Rabin hrsg. von Friedrich Thieberger, Berlin: Jüdischer Verlag, 1936. (בגרמנית)
Die Frage, Ramat Gan: Massada Press, 1970. (בגרמנית)
Schattenbilder, Givatayim: Massada, 1974. (בגרמנית) (אוטוביוגרפיה)

'Rabin, Ester Else,' in: Dov Amir, Leben und Werk der deutschsprachigen Schriftsteller in Israel. Eine Bio-Bibliographie, München: K.G.Saur, 1980, p. 69. (בגרמנית)
Michael Rabin, Sonderausstellung, "Ester Rabin (1889-1978)", 26.11-21.12.1982, Internationale Jugendbibliothek, München.
Uwe Eissing, Zwischen Emanzipation und Beharrung. Studien zum Ort und Kontext des Schicksals der juedischen Gemeinde Papenburg-Aschendorf, Frankfurt am Main: P. Lang (Europaeische Hochschulschriften), 1991, p. 149.
Fabian Hennig, Den Kindern die Wurzeln erklären. Ester Rabins Erinnerungen zwischen Zionismus, Orthodoxie und Feminismus, in: Anja Siegemund (Hrsg.), Deutsche und zentraleuropäische Juden in Palästina und Israel. Kulturtransfers, Lebenswelten, Identitäten – Beispiele aus Haifa, Berlin 2016, S. 374-392.

^ Itta Shedletzky und Hans Otto Horch (Hrsg.), Deutsch-jüdische Exil- und Emigrationsliteratur im 20. Jahrhundert, Tübingen: M. Niemeyer (Conditio Judaica), 1993, p. 86.
^ אמציה פלד, רחוב אסתר רבין, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה