אס אה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנשי האס.אה. נקראו גם "החולצות החומות" על שם המדים החומים שלהם.
סמל האס אה
היטלר מצדיע לאנשי האס אה, אפריל 1932
הפגנת פלוגות-סער בחזית בית המסחר היהודי נ. ישראל בברלין - מרץ 1933. כיתוב השלטים: "גרמנים! התגוננו! אל תקנו מיהודים!" ("Deutsche! Wehrt Euch! Kauft nicht bei Juden!")

שְׁטוּרְמְאַבְּטַיְילוּנְגגרמנית: Sturmabteilung) הידועות בשמן המקוצר אֶס-אַה (SA) הן פלוגות הסער הנאציות, שהורכבו מאלפי בריונים ומובטלים. שמם לקוח מחיילי הסער - יחידת עילית גרמנית במלחמת העולם הראשונה. הם עודדו אלימות, פיזרו אסיפות והגבירו את חוסר הביטחון בקרב הציבור.

אנשי האס-אה נודעו גם בכינוי "החולצות החומות", על-שם צבע המדים שלהם, ולהבדילם מ"החולצות השחורות" - האס אס. המדים הללו, שבמקור יועדו לקולוניות אפריקאיות אותן הפסידה הקיסרות הגרמנית במלחמה, נותרו במחסנים עד שנקנו על ידי הרמן גרינג[1].

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 הוחל בהקמת ארגון צבאי מתוך פלוגת הספורט של המפלגה הנאצית, וב-4 בנובמבר 1921 הוא אורגן פורמלית בשם אס אה. רבים מחברי האס-אה באו משורות הפרייקור. בראש הארגון עמד לתקופה קצרה אמיל מוריס, מבריוני מינכן, ושען במקצועו. בתחילה נקראו הפלוגות "מחלקת ההתעמלות והספורט", אך לאחר זמן מה הוסרה ההסוואה; אנשי האס-אה קיבלו מדים חומים, שם חדש, והפכו למיליציה לכל דבר.

באוקטובר 1921 הועמד בראשות הארגון הנס אולריך קלינטש, מאנשיו של הסרן ארהארדט, שהיה מראשי המרידה הימנית הכושלת המכונה "הפוטש של קאפ". הקפיטן (סרן) ארנסט רהם (Röhm), שהיה מראשי הארגון, ניסה להובילו לכיוון של ארגון צבאי, אך היטלר מנע זאת ממנו, בהעדיפו שהארגון יעסוק בתעמולה ובפעולות אלימות.

בשנת 1922 מונה הרמן גרינג לעמוד בראש האס-אה. בנובמבר 1923 ליוו אנשי האס-אה את היטלר בפוטש במרתף הבירה, שבעקבותיו נדון היטלר למאסר. בין 1923 ו 1925 היה הארגון ללא כל מנהיג. הייתה זו תקופת שפל למפלגה כולה, בעת שישב היטלר בכלא לנדסברג, ולאחר מכן חלו הגבלות חמורות על פעילות המפלגה ופעילות האס-אה.

בשנת 1925, בעקבות שחרורו של היטלר מהכלא, עבר האס-אה ארגון מחדש ובראשו הועמד הנס פפר פון סלומון. בשנת 1930 מינה היטלר את ארנסט רהם לעמוד בראש האס-אה. רהם הכיר את היטלר מימיו הראשונים במפלגה, עת היה הוא קצין בדרגת סרן‏‏‏[2] והיטלר היה טר"ש ששוחרר מן הצבא והתפרנס כמלשין פוליטי. הוא הרגיש שווה ערך להיטלר, והיה יכול לפנות אליו בגוף שני, "אתה" (du), תחת הפנייה המנומסת (Sie). רהם היה חשוב להיטלר בגלל גישתו לנשק מתוקף תפקידו בצבא הבווארי.

האס-אה הורכב מביריונים ומפושעים שניתנה להם דרך אחרת "להשתלב" בחברה הגרמנית. הפלוגה עברה אימונים צבאיים מרובים. דרכי פעולותיה היו שילוב גס בין התפרעויות ברחובות ואלימות לבין הגנה על היטלר והמפלגה.

עליית המפלגה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת עליית המפלגה הנאצית לשלטון היה תפקיד האס-אה הטלת מורא על יריבים פוליטיים ואפילו רציחתם. אופיינית היא דרכו של איש האס-אה הורסט וסל, אשר נורה למוות עקב סכסוך על רווחי פרוצה. האס-אה ניצל את העובדה כי הרוצח היה קומוניסט ויצר אגדה לפיה נרצח וסל בקטטה פוליטית. זמן מה לפני מותו פרסם וסל שיר בשם "הדגל מתנופף אל על" בעיתון הנאצי "דר אנגריף" (המתקפה), שנערך על ידי יוזף גבלס. שיר זה הפך להמנון של אנשי האס-אה ולאחר מכן להמנון שני לגרמניה, לצד ההמנון "גרמניה מעל לכל".

היטלר היה מודאג מהקיצוניות שבדרכו של רהם. הוא סבר כי תדמית המפלגה נפגעה בשל כוחניות האס-אה וכי פעולותיו תהינה לו לרועץ בדרכו לכס הנשיאות.

האס-אה נטה שמאלה ולא ראה בעין יפה את הברית שכרת היטלר, עם עלייתו לשלטון בתחילת 1933, עם השמרנים, אשר ייצגו את בעלי ההון, התעשיינים והצבא. אנשי האס-אה, שמנה בשלב זה כ-300,000 חברים, סברו כי לאחר עשור של מאבק, אלים ברובו, הגיע הזמן לממש את חזונם באשר לגרמניה, וחזון זה כלל את סילוק השמרנים מעמדות הכוח שלהם, השתלטות על גרמניה והפיכתה למדינת אס-אה, במה שכונה על ידי רהם "המהפכה השנייה". בין היתר הועלתה הדרישה למזג את האס-אה עם הצבא, מה שהיה מביא להשתלטות האס-אה, הגדול יותר מבחינה מספרית, והטמעת הצבא, המבוסס על האצולה המשרתת בו מדורי דורות, באס-אה, הפרולטרי וההמוני.

הרמן גרינג והיינריך הימלר, ראש האס-אס שעדיין היה כפוף, לכאורה, לרהם ולאס-אה, החלו בפעולות שמטרתן להעמיד אותם במצב הטוב ביותר האפשרי אל מול האס-אה, לרבות גיוס כוח מזוין של כמה אלפי אנשים והעמדתו בכוננות בבית הספר לקצינים "ליכטרפלדה", בפאתי ברלין.

חיסול הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 1934 נתן היטלר לאס-אס פקודה לחיסול האס-אה, פקודה שביצועה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות". כל הנהגת האס-אה נעצרה, והיטלר הורה על גל של הוצאות להורג ללא משפט. בזה אחר זה הובאו המנהיגים הנאצים אל הקיר שלפני בית הספר לקצינים בליכטרפלדה ונורו על ידי כיתות יורים של האס אס והגסטאפו. רהם עצמו נרצח ביריות על ידי סוהריו.

בעקבות "ליל הסכינים הארוכות" הפך האס-אה לארגון שולי בגרמניה הנאצית ובראשו עמד ויקטור לוצה. לוצה נהרג בתאונת דרכים ב-2 במאי 1943, והוחלף על ידי וילהלם שפמאן, שפעל להעלאת המורל בקרב אנשיו ושילב יחידות של האס-אה בכוחות הלוחמים של הצבא הגרמני.

במשפטי נירנברג עמד הארגון יחד עם חמישה ארגונים נוספים למשפט. משמעות התביעה הייתה שניתן להרשיע מי שהשתייך לארגון על סמך השייכות לארגון בלבד. הארגון לא הורשע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sturm Abteilung באתר "Axis History Factbook" – רשימת מפקדי הארגון, היסטוריה, מבנה ארגוני, יחידות הארגון ופירוט דרגות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Toland, John (1976). Adolf Hitler. Garden City, New York: Doubleday & Company, p. 220 ISBN 0-385-03724-4
  2. ^ ‏הַאוּפְּטְמַן (Hauptmann).‏