אע'לבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האע'לביםערבית: أغالبة) היו שושלת אמירים מוסלמים ששלטו על ממלכה צפון אפריקאית שהקיפה את שטחי טריפולי, תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה, בין השנים 800 - 909 לספירה.

ממלכת האע'לבים קמה כתוצאה מהתמוטטות שלטונו של בית עבאס בחלקיה המערביים של החליפות המוסלמית. מאמצע המאה ה-8 והלאה החלו לקום בחבלים שונים בצפון אפריקה נסיכויות ח'אריג'יות שונות, שהיו למעשה עצמאיות לחלוטין מהשלטון העבאסי. במקביל, במהלך המאה ה-9 לספירה, הצליח המנהיג המוסלמי אדריס לרכז סביבו ערבים וברברים כדי להקים נסיכות עצמאית באזור מרוקו של ימינו.

תגובתו של הח'ליף העבאסי הארון אל רשיד הייתה בהקמתו של מחוז חדש בצפון אפריקה בעל פיקוד עצמאי. מושכות השלטון על מחוז זה, ששטחו כלל את תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה, הופקדו בידיו של אברהים אבן אע'לב. אע'לב ויורשיו שמרו על קשר רשמי עם המזרח והכירו בעבאסים כשליטים החוקיים של העולם המוסלמי, אולם למעשה שלטו בממלכתם בעצמאות גמורה.

הממלכה האע'לבית הייתה המדינה המוסלמית החזקה והמשפיעה ביותר במערב במשך כל תקופת קיומה. למרות רצף של מרידות רבות שנערכו בידי השבטים הברברים, בני כיתות דתיות שונות וחלק מהחיילים הערבים, הצליחו השליטים האע'לבים לשמור על שלטונם, לשמר את צביונה הערבי והמוסלמי אורתודוקסי של המדינה ולבסס את חוזקה הצבאי והמדיני. כוחם נשען, בין השאר, על משמר פרטי שהתבסס על ילידי אפריקה. הישג נוסף שרשמו האע'לבים היה כיבושו של האי סיציליה מידי הביזנטים, במסע כיבוש שנמשך בתקופה של כ-50 שנה והקמתה של פרובינציה מוסלמית איתנה על שטח האי, סביב העיר פלרמו.

תקופת שלטונם של האע'לבים הייתה תקופה של שגשוג כלכלי ותרבותי בצפון אפריקה. עיר הבירה של הממלכה, קירואן, הפכה לאחד מהמרכזים החשובים והמפוארים של האסלאם במערב ולמרכז בינלאומי גדול של סחר. הארץ עברה גם מהפכה חקלאית כאשר האע'לבים יזמו את בנייתם של מפעלי השקיה רבים ברחבי הארץ, תיקונם של תעלות השקיה ישנות ואת הרחבתם של השטחים החקלאיים בממלכה. התעשייה המקומית פרחה, בעיקר בשל הגדלת השימוש במחצבי הארץ השונים (כגון ברזל, עופרת, אלמוגים ונחושת). הערים השונות התפתחו והוקפו במבצרים, המטבע המקומי התבסס, ושורה של מחנות מבוצרים הוקמו לאורך קו החוף.

תרומה חשובה נוספת להתפתחותו של האסלאם בצפון אפריקה תחת שלטונם של האע'לבים היה בביסוס האסכולה המאליכית כאסכולת השריעה הבולטת באזור זה, אסכולה ששולטת בצפון אפריקה עד ימינו. מהלך זה הובל על ידי המשפטן המוסלמי סחנון, מתלמידיו המובהקים של מאלכ אבן אנס, מייסד האסכולה. סחנון ארגן את המערכת המשפטית בממלכה והחדיר את עיקרי האסכולה לכל ארצות המערב המוסלמיות.

שלטונם של הע'גלבים בצפון אפריקה הופסק על ידי הפאטימים. הללו, בעזרת קשריהם עם שבט כתאמה הברברי, ניצלו את התמרמרות האוכלוסייה המקומית בשל נטל המסים הכבד שהטילו השליטים האע'לבים והצליחו לכבוש את הארץ מידם של האחרונים. עיר הבירה קירואן נפלה לידי הפאטימים בשנת 909 ובכך תמה תקופת שלטונם של האע'לבים בצפון אפריקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלוד כאהן, "האסלאם - מלידתו ועד תחילת האימפריה העות'מאנית", עמ' 276 - 280 , תרגום על ידי עמנואל קופלביץ, הוצאת דביר, 1995.
  • היו קנדי, "מחמד והח'ליפות", מוסד ביאליק, 1998.