אפונסו החמישי, מלך פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפונסו ה-5

אפונסו ה-5 (פורטוגזית: Afonso V; ‏15 בינואר 1432 - 28 באוגוסט 1481) היה מלך פורטוגל מגיל 6 עד יום מותו. כונה גם האפריקאי, על שם כיבושיו באפריקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפונסו ה-5 נולד בסינטרה, ליד ליסבון בפורטוגל בשנת 1432, בן בכור לדוארטה מלך פורטוגל ואשתו הנסיכה אלֶ‏אָ‏נוֹ‏ר מאראגון. בשנת 1438 מת אביו, ואפונסו ירש את כס המלכות. בהיותו קטין מונתה אמו כעוצרת הממלכה, על פי צוואה מאוחרת של אביו. עקב היותה אישה וזרה (מאראגון), לא זכתה האם לפופולריות רבה, ולבסוף הוחלפה בפדרו, נסיך פורטוגל, שהיה דודו המבוגר של אפונסו. פדרו חוקק חוקים שנועדו לחזק את השלטון המרכזי על חשבון האצילים, דבר שיצר סכסוכים שהעיבו על תקופת השגשוג בממלכה. דוד אחר של המלך הצעיר אפונסו, הרוזן מברסילוס, שגם שמו היה אפונסו, עשה מאמצים למצוא חן בעיני המלך ולהתיידד עמו, וב-1442 נתמנה על ידי המלך לתפקיד הדוכס מברגנסה שנתן לו מעמד בכיר בממלכת פורטוגל. על מנת להגן על מעמדו כעוצר הממלכה, חיתן פדרו את בתו איזבל מקוימברה למלך אפונסו ה-5.

ב-9 ביוני 1448 הגיע המלך אפונסו לגיל הנדרש ונטל לעצמו את השלטון בממלכה. ב-15 בספטמבר באותה שנה ביטל אפונסו את כל החוקים שחוקקו בתקופת שלטון דודו כעוצר. שנה לאחר מכן, מולך על ידי מצגות שווא, הכריז המלך אפונסו על פדרו כמורד והכניע אותו בקרב אלפרובירה. לאחר קרב זה הפך אפונסו הדוכס מברגנסה לשליט בפועל של פורטוגל.

אפונסו ה-5 השקיע מאמצים רבים בהרחבת שלטונו בצפון אפריקה. צבאות פורטוגל כבשו את אלקאסר סגואר (1458), טנג'יר (מספר פעמים בין 1460 - 1464) וארזילה (1470). בעקבות כיבושים אלו קיבל אפונסו ה-5 את הכינוי "האפריקאי".

בשנת 1475, בהיות אנריקה הרביעי, מלך קסטיליה על ערש דווי, ביקש אפונסו ה-5 לרשת אותו. אנריקה הרביעי היה נשוי לז'ואנה נסיכת פורטוגל, אחותו של אפונסו ה-5 אשר בתה, חואנה נסיכת קסטיליה, הייתה הצאצא היחיד לנשותיו של אנריקה הרביעי. הטענה הרווחת בקסטיליה הייתה שחואנה אינה בתו של אנריקה הרביעי ועל כן איזבלה הראשונה מקסטיליה נקבעה כיורשתו. אפונסו ה-5 לא קיבל זאת, נשא את חואנה נסיכת קסטיליה לאישה וביקש לרשת את ממלכת קסטיליה, בסיוע אצילי אקסטרמדורה. במלחמת הירושה הקסטיליאנית הובס אפונסו ה-5 על ידי צבא פרננדו השני מאראגון, בעלה של איזבלה מקסטיליה. ניסיונותיו להשיג עזרה בצרפת עלו בתוהו והוא חזר לארצו במצב רוח ירוד ושקע במלנכוליה.

בשנת 1477 העביר את ממלכת פורטוגל לידי בנו ז'ואו, הסתגר במנזר בסינטרה ומת בשנת 1481 ממחלת הדבר[1]. בפורטוגל התאבלו על מות המלך, העם אשר אהב אותו והאצילים אשר פחדו מבנו.

רבי יצחק אברבנאל ואביו שימשו כסוכני כספים בחצרו של המלך אפונסו ה-5.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]