אפוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפוריהיוונית ἀπορία) הוא מצב של בלבול ומבוכה הנובע מסתירות בטיעונים לוגיים. המונח מאפיין את סיומם של הדיאלוגים המוקדמים של אפלטון.

משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המילה ביוונית היא בלבול, חוסר מוצא. בפילוסופיה יוונית משתמשים במושג כדי לתאר את המבוכה שחשו בני שיחו של סוקרטס כאשר הביא אותם לסתירה. הוגים כמו דרידה, הגל והיידגר השתמשו במונח כדי לתאר מצב שבו אין פתרון לבעיה או שאלה פילוסופית.

מקורות המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה נשאבת משתי דמויות במיתולוגיה היוונית, פורוס, ופניה. פניה שהיא הייצוג של העוני והחוסר, מחליטה לעבר את עצמה עם פורוס שהוא העושר והשפע. השילוב של השניים יוצר פריון, וכך המילה אפוריה אינה באה כדי להביא לייאוש, אלא כדי לאתגר ולמצוא פתרונות אחרים.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש באפוריה מוכר לנו מהדיאלוגים של אפלטון, בעיקר מדיאלוגים המוקדמים שלו. בדיאלוגים אנשי השיחה (מצביאים, סופיסטים, רטוריקנים וכדומה) מתחילים עם הגדרה שלהם. סוקרטס מתחיל לשאול שאלות ולתת דוגמאות נגדיות. הוא לא טוען ישירות נגד הההגדרה, אלא מנסה להבינה עד הסוף. בתהליך הזה הוא חושף את הפגמים מאחורי ההגדרות, ובכך מערער את ביטחנם של אנשי שיחו. לתהליך הזה קוראים השיטה הסוקרטית על שמו. סוקרטס טוען כי הוא עצמו חש באפוריה והוא גורם לבני שיחו לחוש בה גם כן. רק אחרי שמגיעים לאפוריה יכולים להתחיל לבנות שיטה פילוסופית אמיתית‏[1].אפוריה משמשת ככלי רטורי, ולא רק פילוסופי.

אריסטו טוען שבמקום להתחיל את הידע שלנו מהעולם, או משכלנו, עלינו להתחיל לנסות לענות על השאלות שלא הצלחנו לענות עליהם. עלינו להתחיל באפוריה‏[2]. חלק בטא של ספרו מטפיזיקה הוא סדרה של שאלות הנובעות מאפוריה, ומשם מתחיל השיח הפילוסופי‏[3].

דרידה הגדיר את האפוריה כמצב של חוסר מוצא, סתירה פנימית בטקסט. אבל הוא טוען שלמרות זאת, מצב זה עדיף על כל פישוט שגוי של המציאות‏[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל שקולניקוב ואלעזר וינריב. פילוסופיה יוונית. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה תשנ"ז 1997-תשס"א 2001 כרך ב
  2. ^ אריסטו, המטפיזיקה;תרגם מיוונית ח"י רות ; עיבד ש' שקולניקוב,ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ח
  3. ^ שמואל שקולניקוב ואלעזר וינריב. פילוסופיה יוונית. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה תשנ"ז 1997-תשס"א 2001 כרך ג.
  4. ^ Hassan mohamed Gziel. Four Jacobean plays examined in terms of Derridian Aporia and the Dialogic concept of Mikhail Bakhtin. PH. D ThesisBar Ilan University Ramat Gan. 1998 p. 2