אפימתאוס (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפימתאוס
PIA09813 Epimetheus S. polar region.jpg
הדמיה של אפימתאוס מורכבת מתמונות שצלמה קאסיני
גילוי
מגלה: ריצ'רד ווקר
תאריך גילוי: 18 בדצמבר 1966
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 151,422 ק"מ
אקסצנטריות: 0.009
זמן הקפה: 0.69459 ימים
נטיית מסלול: 0.351°
ירח של: שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 138 × 110 × 110 ק"מ
שטח הפנים: 40,400~ קמ"ר
מסה: ‎55×1027ק"ג
צפיפות ממוצעת: 0.63 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח): 0.0078 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי: 0.69459 ימים
נטיית ציר הסיבוב:
אלבדו: 0.5
מהירות מילוט: 0.035 ק"מ/שנייה
טמפרטורה: 78~ K

אפימתאוס הוא אחד מהירחים הפנימיים של שבתאי. הירח נקרא על שם הטיטאן אפימתאוס אחיו של פרומתאוס.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדווין דולפס הבחין בירח המקיף את שבתאי ב-15 בדצמבר 1966[1], והציע את השם יאנוס‏[2]. שלושה ימים לאחר מכן, ריצ'רד ווקר ערך תצפית דומה וראה גם הוא ירח במסלול זהה‏[3]. האסטרונומים היו משוכנעים ששתי התצפיות הן של אותו ירח, שנקרא באופן לא רשמי יאנוס. היה קשה להסביר את התצפיות מכיוון שנתוני התצפיות לא התאימו לחישובים.

באוקטובר 1978 הציעו שני מדענים שההסבר הטוב ביותר לתצפיות הוא שמדובר בשני ירחים בעלי מסלול כמעט זהה. ההשערה הוכחה בשנת 1980 על ידי הגשושית וויאג'ר 1. בשנת 1983 נתן האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לירח שווקר גילה את השם אפימתאוס, ואישר את השם יאנוס לירח שדולפס גילה.

מאפייני המסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפימתאוס משלים הקפה אחת סביב שבתאי ב-16 שעות 31 דקות ו-50.6 שניות. כשמסלולי אפימתאוס ויאנוס מתחלפים, זמן זה גדל בכ-28.1 שניות. מסלולו נטוי בזווית קטנה של 0.351 מעלות ביחס למישור קו המשווה של שבתאי. הוא משלים סיבוב אחד סביב צירו ב-0.694 ימי ארץ ואותו הזמן נמשך סיבובו סביב שבתאי. מכיוון שהוא נמצא בתהודת סיבוב-מסלול עם שבתאי, הרי שהוא מראה אל שבתאי תמיד אותו הצד. צירו נטוי בזווית אפס אל מסלולו.

המסלול המשותף של אפימתאוס ויאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של החלפת המסלולים בין אפימתאוס ויאנוס

אפיתמאוס ויאנוס הם בעלי מסלול משותף (תהודה מסלולית 1:1). המרחק הממוצע בין המסלולים שלהם הוא כ-50 ק"מ פחות מהקוטר של כל אחד מהירחים.

על פי חוקי קפלר הירח הפנימי ינוע מהר בכ-28.1 שניות יותר מהירח החיצוני. אחת לארבע שנים הירחים מתקרבים ומשפיעים כבידתית אחד על השני. הירח הפנימי מקבל תאוצה גבוהה יותר ותופס מסלול חיצוני ומכיוון שכך הוא מאט את תנועתו, ואילו הירח הפנימי מאט ו"נופל" למסלול פנימי יותר כתוצאה מכך מגביר את מהירותו, התהליך נמשך כ-100 ימים. בכל שינוי כזה יאנוס משנה את מסלולו בכ-20 קילומטר ואילו אפימתאוס משנה את מסלולו בכ-80 ק"מ, מכיוון שמסתו של יאנוס גדולה פי 4 משל אפימתאוס. הקרבה הגדולה ביותר שתהיה בין שני הירחים במהלך החלפת המסלול היא כ-10,000 ק"מ. החלפות מסלול כאלה קרו ב-2006 (החלפה זו תועדה על ידי קאסיני‏[4]) וב-2010. ככל הידוע לנו, מסלול זה הוא ייחודי במערכת השמש.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו הממוצע הוא כ-116 ק"מ. יש על פניו מספר מכתשים הגדולים מ-30 ק"מ. כמו כן יש עליו רכסים ותעלות קטנים וגדולים. צפיפותו הממוצעת היא 0.63 גרם לסמ"ק, ומהירות ההימלטות מעל פניו היא 0.035 ק"מ בשנייה. מסתו וצפיפותו הקטנות מרמזות על כך, שהוא עשוי ברובו מקרח. הטמפרטורה השוררת על פניו היא כ-78 מעלות קלווין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפימתאוס (ירח) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל
Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.