אפיקומן
האפיקומן הוא מצה שאוכלים לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן". נוהגים לצורך כך לקחת חצי מהמצה האמצעית משלוש המצות המונחות על שולחן הסדר, ולהצניעה עד סוף הסדר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המנהג
מקור המנהג הוא אכילת קורבן הפסח בסופו של הלילה בזמן שבית המקדש היה קיים, שהיה נאכל עם מצה ואסור היה לאכול אחריו דבר, כפי שנאמר במשנה (פסחים י, ח): "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". בפירוש המשנה נחלקו האמוראים בתלמוד, רב פירש שאסור ללכת מחבורה אחת שאוכלת את קורבן הפסח לחבורה אחרת, ושמואל פירש שמדובר בקינוח הסעודה, שאסור לאוכלו כדי שיישאר טעם המצווה בפה, וכך נפסק להלכה. זכר לאותה אכילה, נהגו לאכול את מצת האפיקומן בסוף ליל הסדר גם כאשר אין מקריבים את הפסח, ולאחר אכילה זו אין אוכלים דבר. בלשנים מודרניים סבורים כי פירוש המילה אפיקומן היא מיוונית, "קינוח סעודה" (επικωμον[1]).
במשתאות היווניים של תקופת הבית השני, ובמשתאות הרומאיים שנערכו לאחר מכן, נהגו המשתתפים לאכול עד שובע, לפלוט את אכילתם, ולאכול שוב וכן הלאה, כך נמשכו המשתאות מספר רב של ימים; צורת אכילה זו כונתה "אכילה גסה". דבר זה היה נהוג בארצות רבות בעולם העתיק, ויש המוצאים ראיה לכך במגילת אסתר, שבה משתה המלך אחשוורוש נמשך אמנם מספר ימים, אולם "השתייה כדת, אין אונס" (אסתר א, ח); לפי פירוש זה, לא הכריחו את הנוכחים לאכול ולהקיא. ישנן דעות שכנגד מנהג זה יצאה המשנה, וכמי שהתנגדו לאכילה גסה, בסעודת ליל הסדר הם קבעו נקודת סיום לאכילה - האפיקומן - שפירושו ביוונית "אחרי האוכל", ומשמעו למעשה נקודת סיום הסעודה; וכך קובעת ההגדה על פי פירוש זה: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", דהיינו, "אין אוכלים אחרי קורבן הפסח, וזהו סיום הסעודה".[דרוש מקור]
[עריכה] כמות אכילת האפיקומן
על פי הראשונים, יש לאכול כזית מהאפיקומן (שיעור זה נתון במחלוקת בין הפוסקים - מ-7 סמ"ק ועד כדי 50 סמ"ק), כמו כל מצוות אכילה. עם זאת, מהרי"ל כתב שיש לאכול לכתחילה כשיעור שני זיתים, כדי שתהיה אכילת שביעה.
[עריכה] גניבת האפיקומן
בתלמוד (פסחים קט, א) מובאת ברייתא:
- "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו".
רש"י שם פירש שמדובר בהגבהת הקערה עם המצות (דהיינו, סילוק האוכל), או אכילה מהירה. עם זאת, הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ז, ג) הבין שמדובר בחטיפת המצה אחד מהשני. רק בשלב מאוחר יותר התפתח המנהג שהילדים עצמם הם החוטפים. בכל מקרה, המנהג נועד לעורר את הילדים, כדי שישתתפו בליל הסדר, שהרי עיקר המצווה הוא "והגדת לבנך".
בליל הסדר, עורך הסדר בוצע את אחת המצות, כדי שיהיה באכילה משום "לחם עוני", הנאכל כפרוסה ולא כלחם שלם. את החצי הנותר נוהגים להותיר לאפיקומן. סביב המצה הזו התפתח המנהג שהילדים מנסים "לגנוב" אותה, ולקבל הבטחות למתנה בתמורה להחזרת המצה. אמנם, לרוב אין צורך אמיתי בהחזרת המצה, כיון שניתן לאכול את האפיקומן גם ממצות אחרות.
על אף שהחבאת האפיקומן נהוגה בעדות רבות, גניבתו על ידי הילדים הייתה בעבר מקובלת רק אצל חלק מיהודי אשכנז ובשאר עדות ישראל לא היה המנהג מוכר כלל, והיו אף חכמי הלכה שאסרו מנהג זה מחשש שהוא עלול לחנך את הילדים לגנוב. כיום התקבל מנהג שאחד המבוגרים בבית מחביא את האפיקומן והילדים צריכים למצוא אותו על מנת לקבל פרס, כך משיגים את המטרה המקורית תוך הימנעות מחשש של חינוך לגניבה או סחטנות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפיקומן באנציקלופדיה יהודית "דעת"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ המילון הארמי של מרקוס יאסטרוב
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| מקורות |
יציאת מצרים • עשר מכות מצרים • קריעת ים סוף • קורבן פסח |
 |
| חמץ ומצה |
חמץ • מנהג איסור קטניות • מצה • מצה שמורה |
|
| ערב פסח |
שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • תענית בכורות • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ |
|
| ליל הסדר |
קערת ליל הסדר • הגדה של פסח • ארבע כוסות • כרפס • מה נשתנה • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מרור (מרורים) • חרוסת • אפיקומן |
|
| מאכלים לפסח |
מצה בריי • קמח מצה • מסוקי • קניידלעך • קציצות כרישה |
|
| סיום החג |
שביעי של פסח • סעודת משיח |
|
| שונות |
סעודת אסתר • פסח שני • מסכת פסחים |
|
|
|
||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
