אפיקטטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפיקטטוס
Epictetus.jpg
תאריך לידה 55
תאריך פטירה 135 (בגיל 79)
זרם סטואה
תחומי עניין מטאפיזיקה,אתיקה,תאולוגיה
הושפע מ זנון מקיטיון
השפיע על מרקוס אורליוס

אפיקטטוס (בערך 55 - 135) היה פילוסוף יווני מן האסכולה הסטואית.

אפיקטטוס נולד בערך בשנת 55 לספירה בעיר הירפוליס שהייתה בפריגיה (כיום בדרום מערב טורקיה). הוא נולד עבד, נמכר מיד ליד ועבר מעיר לעיר עד שהגיע לרומא כעבד של אפפרודיטוס שהיה עבד משוחרר שעלה לגדולה בחצרו של הקיסר נירון. אפיקטטוס היה פיסח, כנראה כתוצאה מאכזריותו של בעליו. אך אפפרודיטוס אפשר לו להשתתף בשיעוריו של הפילוסוף הרומי מוסוניוס רופוס שלימד את התורה הסטואית ברומא. כעבור זמן מה, אפפרודיטוס שחרר את אפיקטטוס מעבדות.

אפיקטטוס ייסד בית ספר ברומא שבו לימד את תורת המוסר הסטואית, אך כאשר בין השנים 89 - 95 הקיסר דומיטיאנוס גירש את הפילוסופים מרומא, אפיקטטוס ורבים מתלמידיו מצאו מפלט בעיר ניקופוליס, שהייתה באפירוס (כיום בגבולות יוון ואלבניה). אפיקטטוס ייסד בית ספר לפילוסופיה בניקופוליס. אחד מתלמידיו היה אריאנוס, שנתמנה אחר כך למושל חבל קפדוקיה (כיום בטורקיה). אריאנוס רשם את דבריו של אפיקטטוס ופרסם אותם בשם "שיחות", שמהן פרסם מאוחר יותר הספר "מדריך". שמעו של אפיקטטוס נודע בכל האימפריה הרומית והגיע עד לקיסר אדריאנוס שבא לבקר בבית ספרו, וראה באפיקטטוס אחד מידידיו. בגיל מאוחר אימץ אפיקטטוס ילד של חבר, ונישא לאשה שטיפלה בילד. אומרים כי אפיקטטוס נפטר בשנת 135 בניקוסיה שבקפריסין, אך למעשה, אין אנו יודעים בוודאות היכן נפטר ומתי.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיקטטוס התרכז בתורת המוסר במידה רבה יותר מאשר קודמיו, אנשי האסכולה הסטואית הראשונים: זנון מקיטיון שהיה מייסד האסכולה הסטואית וקלאנתס וכריסיפוס מסולי שהיו ממשיכיו במאה השלישית לפנה"ס. אפיקטטוס החזיק בדעה שעלינו להיות אדונים לעצמנו. הוא לימד כי על המורה הסטואי לעודד את תלמידיו לחיות חיים פילוסופיים שמטרתם היא האושר, ולהיות מוגנים בפני תהפוכות הגורל באמצעות חיי תבונה, שפירושם להתנהג ביושר ובאופן מוסרי ולחיות בהתאם לטבע. אין פירושו של דבר שעלינו להתנזר ולהתבודד; להפך, על החכם לקחת חלק בענייני הציבור. החכם יקבל בשוויון נפש את צרות החיים: דלות, שכול, השפלה, כאב, עבדות, מאסר ומוות. הוא יידע לשאת בסבל ולהתכחש לכאב, ויקבל את מותו בשלווה כחלק מן החוכמה הנסתרת שבטבע.

אפיקטטוס הבדיל בין דברים הנתונים לשליטתנו לבין דברים "חיצוניים" שאינם כאלה. בין הדברים שבשליטתנו הוא מנה את השאפתנות ואת האיבה, ובין הדברים החיצוניים שאינם בשליטתנו, את הבריאות, הרכוש והיוקרה. הוא הסיק מכך כי הפירוש החיובי או השלילי שאנו מייחסים לנסיבות חיינו שאינן בשליטתנו, הוא למעשה, פעולה של רצוננו החופשי. אם כי ישנם דברים שאינם תלויים ברצוננו, מה שתלוי ברצוננו הוא הפירוש לטוב או לרע שאנו נותנים להם. לדוגמה: אנו יכולים לחשוב על המוות כנורא מכל הדברים, או להתייחס אליו כתופעה טבעית ולקבלו בשלוות נפש. התורה הסטואית מהווה הכרה בכך שאין בכל אלה כדי להשפיע על חיינו, כלומר: האופן שבו אנו מקבלים את הדברים הוא הנותן לחיינו טעם טוב או רע.

דברים אלה של אפיקטטוס השפיעו על רבים מאנשי הרוח, בהם מישל דה מונטן, שכתב: "טעמם של הטוב והרע תלוי במידה רבה בדעתנו עליהם." (מסות, ספר 1 פרק 14), ושייקספיר שכתב: "הדברים כשלעצמם אינם טובים או רעים. הכול תלוי באופן שבו אנו חושבים עליהם." (המלט).

תרגומי כתביו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השיחות של אפיקטטוס. תרגם מיוונית והקדים מבוא שלמה ויסמן. ירושלים, הוצאת י' מרכוס, תשל"ו.
  • אנכיירידון (מורה דרך למוסר). תרגם נתן שפיגל. בתוך: מרקוס אורליוס - קיסר ופילוסוף. נספח א', עמ' 203-229. ירושלים, י"ל מאגנס, תש"מ.
  • ספרון המוסר. העתיק מיוונית ד' גולדשמיט. בתוך: שי לישעיהו, ספר יובל לר' ישעיהו וולפסברג-אביעד בן השישים. העורך י' תירוש. תל אביב, המרכז לתרבות של הפועל המזרחי, תשט"ז. (עמ' 326-340)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]