אפליה בשוק העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפליה בשוק העבודה מוגדרת כהבחנה בין קבוצות חברתיות שונות שלא על בסיס שיקולים כלכליים טהורים (לדוגמה: על בסיס מין או דת), כלומר- כל אפליה שאינה על בסיס מעמד כלכלי. גם הבחנה בה שיקולים כלכליים טהורים הם מתווכים לאפליה עקיפה (לדוגמה: אפליית נשים בשל העובדה כי הריון פוגע בפריון העבודה שלהם) נחשבת לאפליה בשוק העבודה. האפליה בשוק העבודה היא צורה של אפליה כלכלית.

כתוצאה מאפליית עובדים בשוק, יורדת מידת הביקוש (demand) לעבודתם, כפי שמתואר בגרף הבא:

DemandshiftoutX.PNG

כתוצאה מירידה בביקוש העובדים המופלים (D0) ביחס לביקוש העובדים הרגילים (D1), נאלצים העובדים המופלים להסתפק בשכר עבודה נמוך יותר (P0) מהשכר הרגיל (P1), או לוותר על העסקתם בשוק המפלה.

קיימות מספר הבחנות בין סוגי אפליה שונים בשוק העבודה. סוגים אלו משתנים מחברה לחברה ובמהלך ההיסטוריה, ונתונים להשפעות רבה מצד תהליכים חברתיים כוללים המתרחשים בחברה.

הבחנה מסוימת נעשית בין אפליה שלילית, המעניקה חסרון לאוכלוסיית עובדים מסוימת, לבין אפליה חיובית, המעניקה יתרון לקבוצה ייחודית על פני שאר האוכלוסייה.

הבחנה אחרת מבדילה בין אפליות על בסיס השלב בההעקה בו היא נעשית:

  • בידול נחשב ליצירת סיכויים לא שווים בכניסה לשוק העבודה ובקבלה למקצוע.
  • אפליה נחשבת להנהגת שיטות שכר שונות שלא משיקולים כלכליים טהורים.

כמו כן, ניתן להבדיל בין אפליות שונות על בסיס הגורם המפלה:

  • אפליה אישית היא אפליה בה מעסיק מסוים מחליט, בשל שיקולים שונים המכונים טעמי אפליה, להפלות בין עובדיו. אפליה זו נוטה להיות חלש יחסית, שכן כוחות השוק פועלים כנגדה.
  • אפליה מוסדית היא אפליה בה נעשית אפליה רחבה וקבועה, על בסיס הסכמה חברתית (רשמית או לא) רחבה. אפליה זו מעניקה לעתים יתרונות כלכליים לחברי השוק המפלה, שכן הוא מונע כניסה והתבססות של קבוצות אש עשויות להוות תחרות כלכלית.

אפליה מוסדית בשוק העבודה נפוצה ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית, ובעיקר על בסיס משפחה, מוצא ודת, ולרוב נחשבה אפליה זו לליגיטימית ומתבקשת. בתקופה המודרנית, עם התפתחותן של הקפיטליזם (שהעמיד בראש סדר העדיפויות האנושי את שיקולי הרווח הכלכלי) הרציונליזם (שניסה לנסח מודל התנהגות המבוסס על תוצאות מעשיות ואפשריות ולא על סיווג המציאות לפי סטריאוטיפים), האוניברסליות (שיצרה התייחסות כללית אל בני האדם, שלא על בסיס תכונותיהם ואופים) וערכי השוויון, נהפכה האפליה המוסדית בשוק העבודה לגורם שלילי בתודעה האנושית, ואף אסורה על-פי חוק.

תהליך זה הביא לכך שמרבית מהאפליה בשוק הפכה להיות בלתי-פורמלית, ותלויה בעיקר במוסכמות חברתיות נורמאטיביות.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]