אפעה מגוון
 אפעה מגוון
| |
|---|---|
אפעה מגוון
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| קבוצה: | נחשים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעיים |
| סוג: | אפעה |
| מין: | אפעה מגוון |
| שם מדעי | |
 Echis coloratusגינטר, 1878 | |
| |
אפעה מגוון (שם מדעי: Echis coloratus) הוא מין של נחש ארסי מסוג אפעה, הנפוץ בישראל, מצרים ובמזרח התיכון. הוא בין שני המינים היחידים של האפעה שהיו ידועים עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20[2], והוא נמנה בין תשעת הנחשים הארסיים בישראל.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של האפעה המגוון נע בין כ-20 ס"מ לצעיר שזה-עתה בקע מהביצה ועד ל-80–83 סנטימטרים (31–33 אינץ') לבוגר. בכך הוא בין מיני האפעה היותר ארוכים, למרות שיש ארוכים ממנו עד 85–87 סנטימטרים[3]. משקלו המרבי הוא כ-180 גרם. צבעו הכללי אפור, אדום, צהוב או חום, עם כתמים בהירים בעלי הילה כהה. לעיתים ישנם פרטים בעלי גוון כחלחל-אפור. סימן ההיכר של המין הוא הלשון הוורודה וצבעיו המגוונים.
האפעה המגוון אינו חופר ומשתמש בנקיקים, באבנים, בסלעים, ובמחילות מוכנות מעדיף לארוב לטרף באזורים קרובים למים אך לא בהכרח[4]. הנקבה מטילה 6 עד 10 ביצים בעלות קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות. הנחשים הצעירים בוקעים אחרי 50 יום. גודל הביצים 36 על 21 מילימטר והמשקל הממוצע 9 גרם. הנקבה מדביקה אותן לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה. הצעירים מגיעים לבגרות לאחר 4 שנים. אורך החיים של האפעה כעשר שנים[5].
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האפעה המגוון מצוי בירדן, ישראל, עומאן, ערב הסעודית, מצרים (סיני וממזרח לנילוס), ובתימן באזורים סלעיים עד לגובה של 1,500 מטרים מעל גובה פני הים[3]. בישראל מצוי האפעה באזורי מצוקים בנגב, בבקעת הירדן, במדבר יהודה, ובגלבוע. התפוצה של האפעה במערב הנגב מתרחבת. האפעה בהרי הנגב ובגלבוע הוא חום-אדמדם בעל כתמים בהירים ונראה שהצבעים מותאמים לצבע הקרקע.
שימושים רפואיים בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים השימוש באפעה מגוון לצורכי ריפוי היה ידוע ומקובל. חוקרים ועולי רגל רבים התייחסו בספריהם לתיאורי לכידתו והכנתו לצורך זה. בשרו שימש בעיקר להכנת ה"תריאק" – תרופה לטיפול בהרעלות, בנכישות ובעקיצות, וכן לריפוי מחלות שונות[6][7].
בשנים האחרונות ישנם מחקרים המלמדים שארסו של האפעה גורם להרג תאים סרטניים במעי הגס[8].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 2 עמוד 173.
- נחשים ארסיים וארסי נחשים, אלעזר כוכבא, הוצאת טבע הדברים ואוניברסיטת ת"א. עמ' 25, 35, 53, 63-65, 102, 104, 115-117, 120, 131, 136, 151, 159.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת עם עובד, 1986 עמוד267.
- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1984. כרך 5 זוחלים, עמוד 152. ISBN 965-05-0072-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפעה מגוון, באתר ITIS (באנגלית)
- אפעה מגוון, באתר NCBI (באנגלית)
- אפעה מגוון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אפעה מגוון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אפעה מגוון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפעה מגוון, באתר GBIF (באנגלית)
- אפעה - ד"ר נח רוטרי
- מידע וסרטון באתר עמותת מן השדה
- ארז ארליכמן, ארוחת לילה: צפו בנחש אפעה בולע מכרסם, באתר ynet, 14 במאי 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפעה מגוון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Jürg Meier, Julian White, Handbook of clinical toxicology of animal venoms and poisons, CRC Press, 1995, page 451
- ^ 1 2 Jürg Meier, Julian White, Handbook of clinical toxicology of animal venoms and poisons, CRC Press, 1995, page 452
- ^ הלוכד החוקר, אפעה (echis coloratus) -סודות היופי הקטלני של המדבר, באתר מוקד לוכדי נחשים, 2023-10-11
- ^ יהודה פליקס, החי של התנ"ך, סיני תשט"ו, עמוד 105, כותב עד 20 שנה
- ^ זהר עמר, ייצוא התריאק מארץ ישראל ושימושיו בימי הביניים, קורות יב, תשנ"ו- תשנ"ז, עמ' טז- כח
- ^ זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 127- 128.
- ^ Maha Daghestani, Hana H. Hakami, Zeinab K. Hassan, Gamal Badr, Maysoor H. Amin, Mohannad H. Amin, Ramesa Shafi Bhat, The anti-cancer effect of Echis coloratus and Walterinnesia aegyptia venoms on colon cancer cells, Toxin Reviews 40, 2021-07-03, עמ' 257–266 doi: 10.1080/15569543.2018.1564774