אפקט דאנינג-קרוגר

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אין התייחסות להתקבלות המחקר, חסרה ויקיזציה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אפקט דאנינג-קרוגר הוא אפקט המתאר מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש בטעות שהרמה שלו הינה גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש בטעות שרמתו נמוכה מרמתו האמיתית. הסיבה לכך היא שאדם חסר השכלה לא מבין עד כמה אותו תחום גדול ומקיף, וחושב שהוא יודע כל מה שיש על התחום. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום יודע עד כמה התחום רחב, ומבין עד כמה חסר לו ידע בתחום זה.

האפקט תואר לראשונה על ידי ג'סטין קרוגר ודיוויד דאנינג מאוניברסיטת קורנל.

קרוגר ודאנינג ביצעו סדרת ניסויים שבהם הם בחנו טענה זו. הם תכננו מחקרים שהראו שמחסור בידע לגבי הסטנדרטים הרצויים גורם לעתים קרובות לביצוע לא מספק של משימות. ניתן לראות זאת בטווח רחב של תחומים כמו הבנת הנקרא, הפעלת כלי רכב ממונע ומשחק בשחמט או בטניס.

הם טוענים שלתחום התמחות ספציפית, ואצל אנשים לא מוצלחים הוא יגרום:

• להפריז בערך היכולות שלהם.
• לא יזהו כישרון אמיתי אצל אחרים.
• לא יזהו עד כמה הם אינם מוכשרים.
• במקרה שבו הם יכולים להשתפר משמעותית, הם יצליחו לזהות את חוסר היכולת הקודם שלהם.

דאנינג השווה תופעה זו למצב שבו אדם בעל נכות קיצונית בגלל פגיעת מוח אינו מודע לכך ואף מכחיש את מצבו אפילו במקרה של נכות קיצונית כמו שיתוק או עיוורון.

קרוגר ודאנינג ביצעו ניסויים על סטודנטים לתואר ראשון בקורסים לפסיכולוגיה שבהם בחנו את יכולתם בתחומי לוגיקה, לשון והומור. אכן במבחנים אלו, התלמידים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר דירגו את עצמם באופן עקבי כמוצלחים יותר מאשר היו במציאות ואלו שדורגו גבוה, דירגו את עצמם בדירוג נמוך יותר מאשר יכולתם האמיתית.

דאונינג וקרוגר זכו בפרס האיג נובל על מחקרם זה.