אפקט ההילה

בפסיכולוגיה חברתית, אפקט ההילה מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם או של מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד.

אפקט ההילה הוא דוגמה להטיה קוגניטיבית – אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. האפקט נובע מהנטייה האנושית הטבעית להעדיף תיאור קוהרנטי ופשוט של המציאות על פני תיאור מסובך יותר אך מדויק. כדי שייצוג זה של המציאות יהיה פשוט ככל הניתן, המוח האנושי יעדיף לקבל תיאורים של אנשים שמוצגים כבעלי תכונות חיוביות בלבד או שליליות בלבד.

אחת מהתופעות שאפקט ההילה מסביר היטב היא החשיבות של רושם ראשוני – לתכונות של אדם שבהן אנשים יבחינו מוקדם יותר יינתן משקל רב יותר כשאותם אנשים יעצבו את השקפתם על אותו האדם. זאת כיוון שאותם האנשים משתמשים בתכונות הללו כדי ליצור במוחם תיאור פשוט ככל הניתן של האדם, ולאחר שהם יתוודעו לתכונות נוספות של אותו האדם הם ינסו לשלבן בתיאור שלו שכבר קיים אצלם.

אפקט ההילה בעבודה

לאפקט ההילה ישנן מספר השפעות על האופן שבו נתפס העובד במקום העבודה. הערכות חיוביות ומשובים על אופן העבודה של עובד מושפעות לרוב על ידי אפקט ההילה, שהוא הטיה שכיחה, לדעת מומחים. עובד או מועמד חדש במקום עבודה יכול להיות בעל תכונות מגוונות, אך עלול להיתפס בעיני מעביד או מראיין על-פי תכונה אחת, שאינה בהכרח מייצגת. אפקט ההילה יכול לבוא לידי ביטוי עבור מועמד בראיון עבודה, אם יצטייר בעיניו של המראיין כי המועמד אינו נעים או אטרקטיבי, ישנו סיכוי גבוה כי המראיין ישליך זאת על כישוריו, דירוג המועמד יושפע מכך בהתאם. לדוגמה, בעיני המעביד, יכולות וביצועים גבוהים יהוו משקל נמוך יותר, בעקבות מוטיבציה ירודה או גישה שלילית של העובד כלפי הארגון.

הכנסה

לאפקט ההילה ישנה השפעה על גובה ההכנסה. על- פי מחקר של מאט פראט (Matt Parrett), מלצרים אטרקטיביים מרוויחים בממוצע שנתי יותר מעמיתיהם הפחות אטרקטיביים.

דוגמאות לאפקט ההילה

• במחקר פסיכולוגי מוקדם של אדוארד תורנדייק התגלה כי קיים מתאם צולב בין כל התכונות החיוביות והשליליות שייחסו חיילים למפקדיהם.
• דוגמה נוספת לאפקט ההילה ניתן לראות בהנחה שאדם המרכיב משקפיים הוא חכם יותר משהיה אותו אדם עצמו נתפש לולא הרכיב משקפיים.
• בניסוי שערך הפסיכולוג סולומון אש בשנת 1946 ניתנה לקבוצת אנשים רשימה של 6 תכונות שיש לאדם מסוים, כשהתכונות הראשונות היו חיוביות יותר מהאחרונות. לקבוצה נוספת של אנשים ניתנה אותה רשימת תכונות אך בסדר הפוך – כשהפעם התכונות השליליות היו בתחילתה והחיוביות בסופה. בניסוי נמצא כי האנשים מהקבוצה הראשונה נטו להעריך את אותו האדם באופן חיובי יותר מהאנשים בקבוצה השנייה. בכך, ניתן לראות שהאנשים בשתי הקבוצות נתנו משקל רב יותר לתכונות שהובאו לידיעתם מוקדם יותר.

ראו גם

• אשמה בגלל קרבה
• כבוד בגלל קרבה

לקריאה נוספת

• דניאל כהנמן, לחשוב מהר, לחשוב לאט, הוצאות מטר וכנרת, 2011

קישורים חיצוניים

• איתן טמיר, אפקט ההילה | איך הוא משפיע על עיצוב דעתנו לגבי אנשים אחרים?, מכון טמיר לפסיכותרפיה.
• Parrett, M. (2015). Beauty and the feast: Examining the effect of beauty on earnings using restaurant tipping data. Journal of Economic Psychology, 49, 34-46.
• Judge, T. A., Hurst, C., & Simon, L. S. (2009). Does it pay to be smart, attractive, or confident (or all three)? Relationships among general mental ability, physical attractiveness, core self-evaluations, and income. Journal of Applied Psychology, 94(3), 742.
• Halo Effect - אפקט ההילה, אתר בטיפולנט.
• אפקט ההילה, אתר מכון משאבים.
• טלי פרידמן, ‏אפקט ההילה, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2000
• דניאל דותן, 5 סוגים של הטיות וכיצד הן משפיעות על הגיוס, אתר HRus, 8 בפברואר 2017
• Pesach Benson, The Hallo Effect: Why Trust Should Never Be Blind, HonestReporting, 1 בפברואר 2019.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.