אפקט מתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בסוציולוגיה, אפקט מתיאנגלית: Matthew effect) או יתרון מצטבר היא תופעה בה העשירים מתעשרים והעניים נעשים עניים יותר. הן בשימוש המקורי, הן בשימוש הטיפוסי, האפקט נועד להתייחס בצורה מטאפורית לסוגיות של תהילה או מעמד, אך הוא עשוי להיות בשימוש גם ליתרון מצטבר של צבירת הון. המונח נטבע לראשונה ב-1968 על ידי הסוציולוג רוברט קינג מרטון ולוקח את שמו משורה בבשורה על פי מתי: "מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יוקח ממנו".

סוציולוגיה של המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הסוציולוגיה של הידע המדעי "אפקט מתי" הוא מונח שנטבע על ידי רוברט קינג מרטון כדי לתאר כיצד, בין השאר, מדענים דגולים זוכים לקבל יותר קרדיט מחוקר פחות ידוע יחסית, גם אם העבודה שלהם דומה; המשמעות היא גם שהקרדיט ייפול בחלקם של חוקרים שכבר מפורסמים. לדוגמה, פרס כמעט תמיד יוענק לחוקר הבכיר ביותר בפרויקט, גם אם כל העבודה נעשתה על ידי סטודנטים לתארים שאינם תארים מתקדמים.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשקרדיט מוענק במדע, טענות ספציפיות לאפקט מתי הִנן שנויות במחלוקת. דוגמאות רבות להלן מדגימות מקרים בהם מדענים מפורסמים יותר זכו לקרדיט על תגליות כתוצאה מהתהילה שלהם, אפילו אם מדענים אחרים, פחות נודעים, הקדימו אותם בממצאים (חוק האפונימים של סטיגלר).

  • ניסויי מעבדה וניסויים טבעיים אשר מתפעלים רשימות הורדות או רשימות רבי-מכר של ספרים או של מוזיקה מציגים פעילות צרכנית בעקבות פופולאריות לכאורה.
  • הזוכים בפרס נובל לכימיה בשנת 2000 "על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים". בדוגמה הקלאסית של אפקט מתי, ועדת הפרס, באופן בלתי מוסבר, התעלמה כמעט לחלוטין מגוף קודם ניכר של עבודה דומה, תוך מתן קרדיט על הגילוי לחוקרים חדשים בולטים יחסית. חלק מהעבודה הקודמת אף נחשבה מתקדמת יותר משל חתני הפרס. כך, פרופסור גיאורגי אינזלט מאוניברסיטת בודפשט ציין כי בעוד לחתני הפרס בהחלט מגיע קרדיט על הפרסום והפופולאריזציה של התחום, פולימרים מוליכים "הופקו, נלמדו ואפילו הגיעו לכדי יישום, הרבה לפני עבודתם".
  • בתחום ה-algorithmic information theory, סיבוכיות קולמוגורוב נקראת על שמו של אנדריי קולמוגורוב, על אף העובדה שהתגלתה ופורסמה באופן עצמאי על ידי ריי סולומונוף שנה לפני קולמוגורוב.
  • ישנן דוגמאות רבות השנויות במחלוקת לאפקט מתי בתחום המתמטיקה שם המושג נובע עקב עבודתו של מתמטיקאי אחד (המתועד היטב ככזה), אך מיוחס למתמטיקאי מאוחר יותר (לעתים מאוחר הרבה יותר), מתמטיקאי מפורסם שעבד על אותו הנושא.
  • מודל להתקדמות קריירה כולל באופן כמותי את אפקט מתי על מנת לחזות את התפלגות אורך הקריירה של אדם במקצועות תחרותיים. תחזיות המודל מאומתות על ידי ניתוח ההתפלגות האמפירית של אורך הקריירה, לקריירות בתחום המדעים והספורט המקצועני (למשל מייג'ור ליג בייסבול). כתוצאה מכך, הפער בין מספר גדול של קריירות קצרות, למספר המועט יחסית של קריירות ארוכות מאד, יכול להיות מוסבר על ידי מנגנון "העשיר נעשה עשיר יותר" אשר במסגרתו מספק לאנשים מנוסים יותר ובעלי מוניטין רב יותר, יתרון תחרותי בקבלת הזדמנויות קריירה חדשות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]