אפקט פאראדיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט פאראדיי הוא תופעה דומה לפעילות אופטית, המתרחשת בחומרים שאינם פעילים אופטית תחת הפעלת שדה מגנטי. קרוי על שם מייקל פאראדיי, שגילה את התופעה ב-1845.

האפקט קשור לאפקט זימן, לפיו כאשר מעבירים אור דרך חומר ישנן מספר תדירויות תהודה שבהן מתרחשת בליעה (עירור של גל בתוך החומר), כאשר מפעילים שדה מגנטי נוצרות עבור כל תדירות כזו שתי תדירויות קרובות נוספות המובדלות מהתדירות המקורית ב +-dV , כאשר v-dv היא תדירות רזוננס עבור גלים בקיטוב מעגלי שמאלי ו-v+dv היא התדירות עבור גלים בקיטוב מעגלי ימני. עוד מסתבר כי מקדמי השבירה של החומר שונים עבור שני תדירויות הרזוננס החדשות וכתוצאה מכך הגלים נעים במהירויות שונות ונוצר הפרש מופע בין שני הקיטובים המעגליים, היוצר סיבוב של מישור הקיטוב.

זווית הסיבוב של מישור הקיטוב נתונה על ידי:

\theta = B \cdot V \cdot l

כאשר: l עובי החומר, B השדה המגנטי, ו-V קבוע ורדה.

ניתן לראות שבאפקט פאראדיי הזווית תלויה לינארית בעוצמת השדה, כלומר בהפרשים בין רמות האנרגיה הנוצרות, וכן במרחק שעובר האור בתוך החומר.

יישום חשוב לאפקט זה הוא בבניית מבדדים אופטיים (איזולטורים), החוסמים החזרות לכיוון מקור האור, הודות לכך שסיבוב מישור הקיטוב במעבר כפול (הלוך ושוב) דרך מסובב פאראדיי אינו מתבטל אלא נצבר פעמיים.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.