נבואה המגשימה את עצמה
נבואה המגשימה את עצמה או אפקט פיגמליון היא תופעה שהגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. משמעותה של תופעה זו היא: חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורם לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. הפילוסוף קרל פופר קרא לתופעה "נבואת אדיפוס".
רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אפקט פיגמליון
פיגמליון הפסל, דמות אגדית של המשורר הרומאי הקדום, אובידיוס, ייצר פסל של האישה האידאלית, גלתיאה. לאחר שפיגמליון פיסל את הפסל, הוא התאהב בה על אף היותה פסל. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים שהם הפכו את הפסל לאישה אמיתית. לאפקט פיגמליון יש על פי רוב קונוטציה חיובית.
[עריכה] נבואת אדיפוס
ע"פ המיתולוגיה היוונית, המלך לאיוס, אביו של אדיפוס ציווה להרוג את בנו כדי לחמוק מגורל הנבואה שאמרה שלאיוס ייהרג על ידי אדיפוס, אך בזאת בעצם גרם לנבואה להתממש. לנבואת אדיפוס יש על פי רוב קונוטציה שלילית.
[עריכה] דוגמאות
[עריכה] תוכניות מצטיינים
בתי ספר ומוסדות אחרים מרבים להשקיע משאבים נוספים בחניכים בעלי יכולת מוגברת, כאשר הניתוח המקדים מנבא אחוזי הצלחה במקצועות מסוימים. ההשקעה המואצת באוכלוסייה המוגדרת משפרת את סיכוייהם להצליח במקצוע מעצם ההכשרה הנוספת, ובכך מקיימת את אותה הנבואה עצמה. מלקולם גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצוינים שהיה לרב מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב-1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב-31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד שבהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם באמת נהיו טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- Jussim, L. and Harber, KD (2005) "Teacher Expectations and Self-Fulfilling Prophecies: Knows and Unknowns, Resolved and Unresolved Controversies." Personality and Social Psychology Review, 9(2), 131-155.
